אנחנו כבר הרבה יותר מדי זמן עם בחרדה, עם במתח, עם שעובר תקופה קשה מנשוא והמתח, הלחץ והחרדה משפיעים לנו על הגוף והנשמה. הקשר בין גוף ונפש הוא הדוק והצורה שבה נפעיל את הגוף שלנו, תשפיע על הנפש שלנו. מאוד חשוב לפרק את הסטרס, המתח הזה שיש לנו בגוף, ולאפשר לעצמנו להרפות ולהרגיע את הגוף, לצד ועל אף המצב. כי סטרס בגוף, ובוודאי אם הוא לאורך זמן, עלול להביא עימו מחלות, כאבים ותופעות לא סימפטיות גם בגוף וגם בנפש.
לכתבות נוספות בנושא:
לכל אחד מהם אימון משלו: על חשיבות ההתאמה האישית של אימונים
הקשיבו לגוף: האם אימון לאוזניים יכול לשדרג את הבריאות שלכם?
סגנון חזה: הגיע הזמן לאמן את הסרעפת
לרוב, מדברים איתנו ומדגישים בפנינו מה כן כדאי לעשות במצבי סטרס, במצבים בהם הגוף במתח ובסיטואציות בהן אנחנו לחוצים ומודאגים. אין ספק שכשאנחנו בסטרס, אכן מאוד חשוב להרגיע את הגוף והנפש, להניע את הגוף ולשחרר אותו מהמתחים, אך במקביל, גם חשוב לא לבצע פעולות שעלולות להכניס את הגוף לסטרס גדול יותר ולהרע את מצבנו הגופני והנפשי.
פעילות גופנית, באופן כללי, מאוד מומלצת במצבי סטרס, אבל חשוב לדעת שיש פעילות שדווקא יכולה להחמיר מצבי סטרס ולכן, מאוד לא מומלץ לבצעה במקרים כאלו.
יש חשיבות בהתאמת הפעילות הגופנית למצב הנפשי שלנו. פעילות גופנית יכולה לשמש ככלי חיובי להתמודדות עם סטרס, אך כאמור, היא יכולה גם להחמיר את המצב אם היא לא מתאימה. כאמור, יש אימונים ותרגילים שיכניסו את הגוף שלכם למתח גדול יותר בתקופה בה מומלץ להוריד את מפלס החרדה.
הכתבה הפעם מתייחסת דווקא לאימונים, תרגילים ופעילות גופנית שמאוד לא מומלץ לבצע בזמן מתח:
אימונים בעצימות גבוהה, כמו HIIT – אימונים אינטנסיביים עלולים להעלות את רמת הקורטיזול, הורמון הסטרס, במיוחד אם הם לא מלווים בהתאוששות מספקת. הדבר יכול להוביל לעייפות, מותשות, הפרעות בשינה והגברת מצב הסטרס בגוף.
ספורט תחרותי – השתתפות בתחרויות או אימוני כושר עם לחץ תחרותי יכולים להחמיר את תחושת הסטרס ולהכביד אף יותר את תחושת העומס הרגשי או הפיזי.
הרמת משקלים כבדים – הרמת משקולות דורשת ריכוז גבוה ומערכת עצבים יציבה. כשהגוף בסטרס, כבר קיים בו עומס עצבי ולכן הרמת משקלים כבדים עלולה לגרום לפציעות או לתחושת תשישות מיידית.
אימונים אינטנסיביים של קרדיו ממושך (כמו ריצה ארוכה בקצב גבוה) – במצב סטרס הלב גם כך פועם חזק ומהר יותר ולכן, להוסיף על זה עומס קרדיו אינטנסיבי יכול להחמיר תחושת חרדה ואפילו ליצור סחרחורות ו/או קושי בנשימה.
קפיצות אינטנסיביות – בזמן סטרס, מערכת העצבים הסימפתטית מאוד פעילה וקפיצות דורשות מהגוף תגובה עצבית חדה, שליטה וקואורדינציה. לכן, קפיצות יכול להחמיר עייפות עצבית, להעלות עוד יותר את רמות הקורטיזול ולהוביל לכאב מפרקים או חוסר יציבות אם אין ויסות טוב. לעומת זאת, אם מדובר בסטרס רגשי מתון והקפיצות מבוצעות בעדינות (כמו דילוג קל או קפיצה קטנה עם מוזיקה שדווקא מרגיעה אותנו), זה יכול לעזור לפרוק את הסטרס, בוודאי אם זה חלק מתרגול קצר ומווסת בשילוב עם נשימות ולא אימון קשוח, זה לא הזמן לאימונים קשוחים.
אימונים בסביבה רועשת – כשהגוף בסטרס, הוא זקוק לשקט, כדי להרגיע את הרעש שבתוכו. לכן, אימונים בסביבה רועשת או אימונים עם הרבה אנשים עלולים להביא למצב של הצפה, תסכול והגברת הלחץ, במקום להרגיע את המערכת.
אימונים עם תנועות מורכבות – למשל אימוני קואורדינציה כמו שיעורי ריקוד עם צעדים ותנועות מסובכות. המוח גם כך עמוס, ולכן, לדרוש ממנו ריכוז מוגבר בפעולות חדשות או מורכבות עלול להוביל לתסכול, מתח בגוף, סטרס מוגבר וכמובן, חוסר הנאה מהאימון.
אימונים שדורשים דחיפה לקצה – למשל, סשן ספרינטים או TABATA. כשהגוף גם כך במת, זה לא הזמן לאתגר אותו ברמות קצה. להיפך, בתקופת סטרס הגוף זקוק ליותר הכלה ולא עוד מבחנים ואתגרים.
היו קשובים לגוף שלכם, ודווקא ברגעי סטרס וברגעי מתח, הכניסו לגוף שלכם תנועות שיריעו את המתח ויפחיתו את רמת הסטרס. מטבע הדברים, אלו יהיו אימונים עדינים יותר ולא אגרסיביים, אימונים שמשלבים נשימות, כמו יוגה או פילאטיס. גם הליכות יכולות להיות נהדרות להרגעת המתח.
למידע נוסף, תכניות אימונים ואימונים מקוונים חינם כנסו לאתר של עדי שיף