שמעתם פעם על הפאשיה? ייתכן שהיא פועלת עבורכם בכל רגע מבלי שבכלל ידעתם שהיא שם. אבל האמת היא שהרקמה הזאת אחראית כמעט לכל תנועה, תחושה ותחזוקה שוטפת של הגוף ולכן, כדאי להתחיל להתייחס אליה בהתאם ולתחזק אותה.
לכתבות נוספות בנושא:
בדרכו של סטיב ג'ובס: כך תנועה משפיעה על היצירתיות שלנו
"הקפל הנשכח": למה חשוב לאמן את החלק האחורי של הברך
לזוז כמו ילדים: השיעורים הכי חשובים שכדאי לכם ללמוד מהילד שהייתם
הפאשיה היא רקמת חיבור דקה, לבנה, גמישה אך חזקה, שמרושתת בכל הגוף, מהקרקפת ועד לכפות הרגליים. היא עוטפת כל שריר, עצב, כלי דם ואיברים פנימיים. חשבו עליה כעל מעטפת פנימית גמישה שמחזיקה ומקשרת בין כל חלקי הגוף, שומרת על יציבה, תומכת בתנועה ומשדרת תחושות דרך קולטנים עצביים שמזהים כאב, לחץ, חום ומגע.
ובקיצור, מדובר כאן במערכת חכמה, חיה ונושמת, שמגיבה לכל מה שקורה, מבחוץ ומבפנים.
בשונה משריר שמתכווץ ונרפה, הפאשיה נוטה להיתקע, להידבק או להתייבש, וזה קורה בעיקר כשאנחנו לא זזים מספיק, יושבים רצוף לאורך שעות, שותים מעט או מתמודדים עם סטרס ממושך. הפאשיה גם נוטה להיתקע כשאנחנו מבצעים תנועה לא סימטרית, כמו נשיאת תיק באופן קבוע רק על צד אחד, או שעות מול המחשב בלי הפסקה. הפעולות האלה יכולות להוביל לנוקשות, הגבלת טווח תנועה, כאבים מסתוריים ואפילו עייפות בלתי מוסברת.
אורח החיים היושבני לא עוזר | צילום: Shutterstock
כלומר, גם אם אנחנו מתאמנים לא מעט, אם נתנהל לא נכון, בהקשר של הפאשיה, או נשב ברציפות, ואפילו שעה או שעתיים ברציפות ללא תנועה משמעותית, הפאשיה עלולה להיפגע.
החדשות הרעות? זה יכול לקרות גם בלי שנרגיש. החדשות הטובות? הפאשיה מגיבה במהירות וביעילות לנשימה, לתנועה רכה, למגע ומים. ולכן, אם נהיה מודעים לפאשיה שלנו וניתן לה תשומת לב, נרוויח בגדול.
אז איך נדע אם הפאשיה שלנו זקוקה לעזרה?
אם אנחנו חווים תסמינים כמו קושי לקום בבוקר בגלל נוקשות, כאבים עמומים שלא נמצאה להם סיבה רפואית, תחושת “קפיצות” או רגישות בנקודות מסוימות, או עייפות כללית בגוף, יתכן שהמקור הוא בפאשיה לא מאוזנת.
אבל כאמור, לא מדובר בגזירת גורל. אפשר ואף רצוי להתחיל לטפל בפאשיה דרך תנועה מודעת, תרגול עדין ונשימה עמוקה. רצוי לעשות זאת בכל גיל וכמובן שגם בגילאים מתקדמים. קבלו שלושה תרגילים פשוטים שיטעינו מחדש את הפאשיה שלכם:
ניעור הגוף בגלים
עמדו עם רגליים ברוחב אגן וברכיים רכות. התחילו להזיז בעדינות את הברכיים בתנועה קצבית כלפי מעלה ומטה. אפשרו לתנועה להתפשט כמו גל לאורך כל הגוף – אגן, כתפיים, זרועות, צוואר. שחררו את הלסת והבעות הפנים. המשיכו למשך 30-60 שניות. אפשר לעצום עיניים ולדמיין את הגוף "נמס" ונפתח.
עדי שיף באימון ניעור הגוף | צילום: רועי שלם
גלי עמוד שדרה במנח שש
עמדו בעמידת שש והניחו ידיים בקו ישר עם הכתפיים וברכיים מתחת לאגן. בשאיפה, בצעו פשיטה בגב, כלומר, הגב שוקע והחזה נפתח. בנשיפה, קמרו את הגב כלפי מעלה, בזמן שהסנטר יורד פנימה והכתפיים לא מכווצות. כעת הפכו זאת לגל, כלומר, אל תבצעו תנועה חדה, אלא גלגלו את עמוד השדרה חוליה אחר חוליה, לאט וללא הפסקה. המשיכו עם הגלים ובצעו 6 – 8 חזרות.
הנעת הגוף ברכות
עמדו יציבים עם רגליים פתוחות ברוחב האגן ושחררו את הידיים לצידי הגוף. התחילו בתנועה עדינה של סיבוב פלג הגוף העליון ימינה ואז שמאלה, מצד לצד. תנו לידיים להיטלטל ברכות עם התנועה, כמו חבל שמתנופף. הראש נע בעדינות עם הגוף, ללא מאמץ. המשיכו את התנועה הרכה במשך כ 30 שניות בקצב נעים ורגוע. אל תנסו לכוון את התנועה, תנו לה לקרות לבד. זאת אינה סחיטה של הגוף, אלא נדנוד נעים.
ועניין אחרון בנוגע לקשר בין הפאשיה ונשימה
הפאשיה מאוד מגיבה לאופן הנשימה. כשהנשימה שטחית או מתוחה, הפאשיה ננעלת. ואולם, כשהנשימה עמוקה וזורמת, הפאשיה נרגעת, נמתחת ונשארת גמישה. לכן, ובעיקר במצבי משבר וסטרס, שימו לב לנשימה שלכם וודאו שהיא איטית ועמוקה ורגועה.
למידע נוסף, תכניות אימונים ואימונים מקוונים חינם כנסו לאתר של עדי שיף
