האם הורים הם סוכני שינוי לאורח חיים בריא לילדיהם?

כמובן שהתפקיד של ההורים בהטמעת אורח החיים הבריא אצל ילדיהם הוא קריטי, אבל לפעמים הוא די קשה ליישום. כאן תמצאו טיפים חשובים מאוד
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
אב מחזיק את בתו מול הים
אב מחזיק את בתו מול הים

סוכן שינוי או באנגלית "CHANGE AGENT" הוא מונח מתחום הפסיכולוגיה הארגונית המתאר אדם שתפקידו לפעול ליצירת שינוי והובלה של שינוי בפועל בארגון בו הוא הוא מועסק. בשנים האחרונות השימוש במושג "סוכן שינוי" הפך להיות שגור גם בתחומים אחרים.

כשמדובר באורח חיים בריא, חשוב לשמש דוגמה לילדים | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
תופעה: ילד בן 8 סיים מרתון מלא
האם מומלץ לילדים להתאמן בחדר כושר?
עד כמה היכולת שלנו מושפעת ממה שאנחנו יודעים על עצמנו?

תחום החינוך למשל, בו נתפס מורה כסוכן שינוי עבור תלמידיו. גם בתחום אורח החיים הבריא נכנס לשימוש מונח זה, כאשר היום מתחזקת ההבנה וההכרה שההורים הם למעשה סוכני השינוי המרכזיים בחייו של הילד. לא רק מחנכים, מגדלים ומטפחים, אלא גם מובילים שינויים במידה ויש צורך לבצע שינויים והתאמות באופן ההתנהלות של הילד.

בתחום משקל היתר בילדים, ההתייחסות אל ההורים כסוכני שינוי משקפת את ההבנה כי ללא שינוי משמעותי באורח החיים והרגלי האכילה והתזונה של כלל המשפחה, יהיה קשה מאוד לבצע שינויים בהתנהלות של אחד מבני המשפחה ובפרט הילדים אשר זקוקים להרבה מאוד תמיכה, הכלה וחיזוקים בבואם לבצע שינויים.

ילדים אשר משנים הרגלי תזונה זקוקים לכל סיוע ובכלל זה למשל הימצאותם של מזונות בריאים ומותאמים להם במקרר ובארונות, כמו גם הפחתה של כמות המזונות עתירי השומן או בעלי הערך התזונתי הנמוך, גם אם בני משפחה אחרים צורכים אותם ואינם סובלים ממשקל יתר. גם בשאר התחומים הקשורים לאורח חיים בריא, על מנת לבצע שינוי יש צורך בשינויים מרחיקי לכת ברמה המשפחתית: על מנת שילד יהיה פעיל גופנית ויבין את החשיבות העיסוק בספורט, באם ההורה יהווה מודל לחיקוי או לחלופין יהיה שותף לביצוע פעילות משותפת עם הילד, הסיכוי לשינוי והטמעתו לאורך זמן גדולים יותר. ובדומה לדברים הכביכול "גדולים", ההורים הם סוכני שינוי גם בהרגלים יומיומיים ודברים שגרתיים: הרגלי היגיינה למשל.

ההורים מאמצים וקובעים הרגלים חדשים בתחום אורח חיים בריא (לרבות – תזונה)

אחת המשימות המורכבות במיוחד וגם שלפחות סטטיסטית נדונה לכישלון כמעט מוחלט הנה תחום הירידה במשקל. מסתבר כי 97% מאלה שיורדים במשקל באמצעות דיאטה כזו או אחרת (ויש מן הסתם עשרות רבות) יעלו במשקל חזרה ואף יותר. מה גם, לא בכל מחקר בודקים את אחוז השומן שגם הוא עלה וייתכן מאוד שבעקבות הירידה מהירה במשקל ולאחר מכן העלייה  שלו – הרכב הגוף השתנה לשלילה ואחוז השומן גבוה עוד יותר מאשר ההתחלה של הדיאטה עצמה. לכן, חשוב שההורים שהנם סוכני השינוי יהיו מודעים גם לניואנסים אלה טרם התחלת הליך ירידה במשקל, ולאחר הירידה במשקל שמירה על התוצאות לא פשוטה בכלל.

ניתן לראיה לציין מנותחים בריאטריים (שנעשים למרבה הצער גם למתבגרים). מדי שנה נעשים כ-10,000 ניתוחים כאלה. למרות הירידה הדרסטית במשקל הגוף ואף אחוז השומן, חלק מהמנותחים עולים חזרה למשקל ההתחלתי ואף יותר מכך. זאת מכיוון שדפוסי ההתנהגות לא השתנו כלל. לכן הצלחה נעוצה בשינוי הרגלים והורים שמקפידים קלה כחומרה על ההתנהלות הקשורה לכך לרבות: שעות שינה מספקות, שתיית מים ובכלל נוזלים מדי יום בכמות מספקת ולפי ההמלצות, תפריט תזונתי מאוזן, הקפדה יתרה על אכילה של ארוחת הבוקר מזינה כמובן. וחשוב גם לזכור שירידה דרסטית במשקל הגוף (הגם שמאוד מפתה לעשות כך) מקשה עד מאוד לשמירה על התוצאות.

טיפים להורים סוכני השינוי

  1. שהילד יהיה פעיל לפחות 60 דקות ביום – אלו ההמלצות של ארגוני הבריאות ובד בד של משרד הבריאות כאן בישראל. מדובר על סך הכל 60 דקות פעילות גופנית והכוח נחשב. הליכה לבית הספר ברגל, משחקים אחר הצהריים, שיעורי חינוך גופני בבית הספר וכדומה. לאחר אימוץ הרגל זה הילד יעשה זאת ללא קושי כלל וכמו שלובשים בגדים בבוקר או מצחצחים שיניים כך יהיה גם עם הפעילות הגופנית שתתבצע על בסיס קבוע מדי יום ביומו.

    חשוב "להציל" את הילדים מאורח החיים היושבני | צילום: pixabay

  2. קביעת גבולות לשעות הצפייה במסכים – לא מדובר במקרה זה על הניידים אלא בעיקר על מחשבים, טלוויזיה וכדומה. הגבלה לשעתיים ביום תהיה מצוינת. זאת בתנאי שהניידים לא משמשים לצפייה בסדרות וסרטים וכדומה אלא בעיקר לשיחות. ניתן לעשות זאת ובזמן הפנוי קריאת ספרים, חברים, פעילות משותפת עם ההורים וכדומה.
  3. ארוחת ערב משפחתית – להקפיד ככל שניתן. יש לכך חשיבות רבה בהרגלי אכילה, מפוקסות של הילד וחינוך לאורח חיים בריא וכן שליטה על מה הילד אוכל.
  4. להיות ערים לשינויים אצל הילד – משקל הגוף, שינוי לרעה בהופעה חיצונית כמו ליקויי יציבה, כתפיים שמוטות, מופנמות לפתע שלא היתה ועוד. ייתכן שאלו דברים שמעידים על בעיה שהילד כלל לא יודע ממנה דבר. בחלק מהמקרים, הורים מעדיפים לא להתמודד עם בעיות של הילדים לרבות השמנה והם עשויים להיות "עיוורים". אזי, אותה אמא לילדה בת 12 שסובלת מהשמנת יתר חריפה, כלל לא תראה זאת ותהיה בטוחה שהכל בסדר והכל בכלל עניין של גנטיקה ולא צריכה קלורית עודפת של הילדה.
  5. קנייה משותפת במרכול – חשוב שהילד יראה מה קונים ובריא/נכון יותר עבורו ולמשפחה, בילוי משותף, מחלקות המזון השונות במרכול והיכן נכון יותר לקנות והיכן לא וכך הלאה.
  6. אכילה בחוץ – חינוך הילד לאכילה בחוץ. מה נכון יותר ומה פחות. איזה מנות מצוינות עבורו לרבות בקפיטריה בבית הספר. נחמד גם לאכול מדי פעם עם הילד בקפיטריה בבית הספר. אפילו 2-3 פעמים במהלך שנת הלימודים יעשו אפקט גדול וגם יהוו דוגמה אישית לחברים של הילד ויש לכך חשיבות גדולה הרבה יותר מאשר נמצאים בבית.

    חשוב גם לאכול בחוץ ביחד כדי שהילד יבין מה טוב ומה פחות | צילום: pixabay

  7. לבחור חוג מתאים לילד – בחירה של חוג הנה משימה חשובה מעין כמוה. איזה חוג בוחרים, האם כרוך בהוצאה קלורית מהותית, האם הילד נהנה בה וכך הלאה. ישנם חוגים שעל פניו מומלצים לילדים (לדוגמה משחקי כדור שונים) אך הילד כמעט לא פעיל בחוג, ישנם אולי הרבה מדי ילדים בקבוצה, המיקוד של המדריך הנו בעיקר על טכניקה ופחות על פעילות גופנית והוצאה קלורית באופנים שונים ועוד . שכיח למדי במחוזתנו.
  8. הכנת הכריכים והמזון לבית הספר – ללמד את הילד בתלות בגילו כמובן מה מתאים יותר/פחות לארוחת עשר בית הספר. לגוון זאת במידת האפשר ולתת לו גם לבחור. עד שיפנים התנהגות זו ויגדל עמה.
  9. דוגמה אישית של ההורה – חשובה ביותר – ללא ספק. הורים הסובלים מעודף משקל שאינם עוסקים בפעילות גופנית, מדברים בנייד כל היום ללא התייחסות לילד ועוד הנם הבסיס לגידול ילד שיתנהג בדיוק באותה צורה ככל הנראה. הרגלים שליליים (כמו למשל שתייה מוקה, אכילה של מזונות גרועים מאוד לבריאות ועוד) חשוב שייעשו בסתר ככל שניתן על ידי ההורים ולא ליד הילדים.
  10. מעורבות כללית בחיים של הילד – שינוי בהרגלי חיים של הילד מצריך גם מעורבות בחייו באופן כללי. לדעת מה קורה עימו, מה הוא עושה, לדעת פרטים על סדרות טלוויזיה שהוא אוהב ואף לראות עימו הסדרות, לקרוא תקציר של ספר שהוא אהב או קורא, וכך הלאה. להגיע לנפש של הילד מהווה בסיס מצוין גם להגיע אליו ולהביא לשינוי. התרסות מדי יום ביומו: "האוכל הזה לא בריא", "את רק תשמיני אם תאכלי את סופלה השוקולד הזה", "כמה פעמים אמרתי לך ללכת לבית הספר ברגל" יעשו הפעולה ההפוכה במרבית המקרים. ילדים כמו כולם לא אוהבים ביקורת ולא יתייחסו לכך ברצינות גם שזה מגיעה מההורים והגרוע מכל – ישעו הרבה פעמים הפוך. וכמובן שישנן רבבות מקרים כאלה.

וחשוב תמיד לזכור: כל שינוי הוא קשה, גם אם השינוי לטובה, לכן חשובים סוכני השינוי, ובכל משפחה מדובר בהורים.


ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר למעלה מ- 30 שנה. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט

דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג