מי צריך בדיקת מאמץ לפני פעילות גופנית?

האם אדם בריא שהחליט להתחיל לרוץ צריך להיבדק כמו אדם אחר שמתאמן למרתון או לאיש ברזל? מה בדיוק מגלים בבדיקות המאמץ ומהן השאלות הכי חשובות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני שמתחילים להתאמן?
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

חוק הספורט העדכני דורש מספורטאים חובבים הצהרת בריאות כדי להתאמן. השאלה היא האם זה מספיק? האם זה נכון לכל מתאמן בכל שלב? האם זה מכסה מבחינה בטיחותית? והאם כל אחד צריך לעבור בדיקת מאמץ? נעשה מעט סדר.

רץ שוכב מעולף בסיום תחרות

כשמסמנים מטרות הדורשות תכנית אימונים בינונית עד עצימה, אין ספק שצריך להיבדק | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
מה ההבדלים הפיזיולוגיים העיקריים בין ריצה, רכיבה ושחייה?
האם הפלאנק הוא תרגיל הבטן המושלם? לא בטוח
למה כדאי לרשום את הילדים לחוג אתלטיקה?

החוק מחייב ספורטאים פעילים הרשומים באיגודים השונים לבצע לפחות אחת לשנה בדיקת מאמץ. עם זאת, בשנים האחרונות אפשר למצוא רצי מרתון ואולטרה כמו גם טריאתלטים ואנשי ברזל שמתאמנים כמו ספורטאים מקצוענים מבחינת היקף השעות השבועיות והמאמץ הפיזי – למרות שזה התחביב שלהם. לפעמים ולא בהכרח הם עוברים בדיקת מאמץ כי הם מוגדרים כחובבנים או לא מאוגדים באגודת ספורט מסודרת הדואגת לבריאותם.

היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית

צריך לזכור לפני הכל כי היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית עולים בהרבה על הסיכונים. בעוד שפעילות גופנית סדירה מפחיתה סיכון להתקף לב, סוכרת וסוגי סרטן מסוימים ,הסיכון להתקף לב ולמוות פתאומי עולה במהלך פעילות גופנית, אם כי אירועים אלה הם נדירים. הסיכון למוות פתאומי במהלך פעילות גופנית מתונה-עצימה הוא אחד למעל 1.5 מיליון שעות של פעילות גופנית אצל גברים ומעל 36 מיליון שעות פעילות גופנית אצל נשים. רוב פרקי המוות הפתאומי אצל ספורטאים צעירים בני פחות מ -35 אינם תוצאה של התקף לב, אלא הפרעות לב מבניות בסיסיות.

הסיכון להתקף לב במהלך פעילות גופנית שכיח יותר אצל אנשים מעל גיל 35. הסיכון הגדול ביותר מתרחש באנשים שאינם פעילים גופנית ואינם מבצעים פעילות נמרצת ועצימה ומוגדרים יושבניים. כמובן, שמאורע זה יימנע אם תבוצע פעילות גופנית בתדירות קבועה. פעילות גופנית סדירה יכולה להפחית את הסיכון להתקף לב ב-50 אחוז על ידי עזרה לגוף וללב להסתגל ללחצים חוזרים ונשנים. מוות פתאומי אצל ספורטאים זו תופעה נדירה. היא מתרחשת באחד ל- 200,000 ספורטאים בגיל בית ספר תיכון, אך בגיל 35 השכיחות עולה ומגיעה לאחד ל 15,000 .

על אף שתופעת מוות פתאומי קיימת גם בספורטאים בריאים וללא מחלת לב כלשהיא, סיבת המוות קשורה בדרך כלל במחלה מולדת שלא אובחנה. הגורם הנפוץ ביותר (25%-35%) למוות פתאומי בספורטאים היא מחלה מולדת תורשתית הקרויה קרדיומיופטיה היפר טרופית. במחלה זו קיימת הרחבה ניכרת של המחיצה הבין חדרית של חדר שמאל. למחלה יכולים להתלוות סימנים של אי ספיקת לב ותלונות של כאבים בחזה במאמץ או קוצר נשימה. אך במקרים רבים המוות הפתאומי הינו הסימן הראשון ולעיתים גם האחרון של המחלה. המוות נגרם מהפרעות קצב קטלניות.

סיבה נוספת למוות פתאומי אצל ספורטאים המופיעה בשכיחות של כ 15% הינה מצב שבו מבני העורקים הכליליים (עורק המספק דם לשריר הלב) קצת שונה. ישנם מצבים נדירים בהם מהלך העורקים הללו אינו רגיל: העורק עובר בין שני כלי דם גדולים, בזמן מאמץ העורק נמחץ, אספקת הדם לשריר הלב יורדת, נגרמת הפרעת קצב הקרויה פרפור חדרים שגורמת למוות. באחוזים בודדים מהספורטאים שמתים באופן פתאומי לא נמצאת הסיבה בנתיחה שלאחר המוות. הדבר נובע ממחלות הפוגעות במערכת החשמלית של הלב.

סיבות למוות פתאומי בספורטאי בריא ללא מחלת לב: מכת חום (עליה קיצונית בחום הגוף יכולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים), התפוצצות של כלי דם מוחי, דימום מוחי וכן שימוש בסמים ממריצים (סטרואידים וקוקאין למשל) שיכולים לגרם להתקף לב או שבץ מוחי. בנוסף, התקף אסטמה קשה, חבלה לבית החזה, חבטה מכדור או מכת קרטה המתרחשת בתזמון מיוחד בין פעימות יכולה לגרום למוות.

בדיקה תקינה לא תמיד מספיקה כדי לדעת הכל, בדיקה לא תקינה לא אומרת שאי אפשר להתאמן | צילום: ארן הרשלג

האם עלי לעשות בדיקת מאמץ רק כדי להיות בטוח?

בעבר הומלץ למבוגרים שעמדו להתחיל תכנית אימונים לבצע בדיקת מאמץ מסיבות בריאותיות, אך לאנשים רבים בדיקה זו הייתה מיותרת ויקרה. כעת ארגוני כושר ובריאות יוצאים כנגד בדיקת מאמץ גורפת לאנשים בסיכון נמוך לאירועים לבביים. מבחן מאמץ מיותר עבור הרוב המכריע של האנשים, שכן רוב האנשים מחפשים להתחיל תכנית אימונים קלה עד בינונית ומתכננים להגדיל את הפעילות הגופנית שלהם בהדרגה. עם זאת, רצוי להתייעץ עם רופא או פיזיולוג מוסמך אם חווים תסמינים במנוחה או בזמן מאמץ, או אם יש מחלת רקע מסוימת במידה ומתכננים להתחיל בתכנית אימון בעצימות ובתדירות גבוהה.

מהי בדיקת מאמץ?

הבדיקה מבוצעת על מסילה או אופני כושר כאשר רמת הקושי נקבעת על פי פרוטוקולים ספציפיים מקובלים, גיל הנבדק וכושרו הגופני. המטרה היא לבדוק את ההשפעה של פעילות גופנית מאומצת על הלב. תוך כדי מאמץ מנטרים את הפעילות החשמלית של הנבדק ואת לחצי הדם לפני המאמץ, תוך כדי ולאחריו עד חזרה למצב מנוחה. חשוב לציין שבדיקה זו אינה מספיקה לגילוי כל הבעיות הלבביות. מצד שני בדיקה לא תקינה, לא מעידה בהכרח על משהו לא תקין אבל מעלה שאלות ומציפה בעיות שלא היו נראות בזמן מנוחה. בדיקת מאמץ היא בדיקה יחסית מהירה, לא יקרה וברובה מסובסדת על ידי קופות החולים, וגם עלותה כפרטית מאוד נמוכה יחסית.

התקף לב עם פעילות גופנית?

כאבים או לחץ בחזה, כאבי צוואר, לסת או ידיים, קוצר נשימה, עייפות חריגה, דפיקות לב, סחרחורת או תחושה כאילו אתה הולך להתעלף, נפיחות בקרסול או קוצר נשימה בן לילה. אלו מצבים רפואיים יכולים להגביר את הסיכון להתקף בעת פעילות גופנית? מחלת לב וכלי דם, סוכרת או מחלת כליות? שוחח עם הרופא שלך וזכור לשאול ספציפית על מרשם לפעילות גופנית. התייעץ עם הרופא שלך לפחות פעם אחת בשנה. כל מדריך כושר חייב שיהיו לו בתצהיר הבריאות הראשוני מספר שאלות בסיסיות לפיהן יחליט אם האדם נדרש להמציא אישור רפואי או לא.

1. האם נאמר לך על ידי רופא/ה שיש לך בעיה בלב ומומלצת לך פעילות בהשגחה רפואית?
2. האם אתה סובל מכאב או לחץ בחזה בעת מאמץ גופני?
3. אם הופיע בחודש האחרון כאב או לחץ בחזה ללא מאמץ גופני?
4. האם אתה נוטל תרופות לאיזון לחץ דם או מחלות לב?
5. האם אחד מבני משפחתך נפטר ממות פתאומי או מחלות לב לפני גיל 55?
6. מה אם אין לי אחד מהתסמינים הרפואיים הנ"ל?

בסופו של דבר לפעילות הגופנית יש הרבה יותר יתרונות מחסרונות | צילום: People photo created by freepik – www.freepik.com

אם אין לך אף אחד מהתסמינים או המצבים רפואיים המפורטים לעיל, מזל טוב! אתה יכול להתחיל פעילות גופנית בעוצמה קלה עד בינונית (עלייה קלה בקצב הלב והנשימה) מבלי לחפש קודם אישור רפואי ואתה יכול להגדיל את נפח תכנית האימונים בהדרגה כל עוד אינך מפתח כל אחד מהתסמינים המפורטים לעיל.

על ידי השתתפות בתוכנית אימונים שגרתית, תפחית את הסיכון להתקף לב. רוב התקפי הלב הקשורים לפעילות גופנית מקדימים כמה סימני אזהרה. אל תתעלם ממצב בו אתה מפתח כל אחד מהתסמינים שתוארו לעיל. רוב האנשים יכולים להתחיל תכנית פעילות קלה עד מתונה ללא בדיקת מאמץ לפני תחילת פעילות.

מה עם עוד תכנית נמרצת? אם אתה כבר מתאמן רגיל, אתה יכול להמשיך ולהגדיל בהדרגה את האינטנסיביות והנפח ללא אישור מיוחד כל עוד לא נחשפים לתסמינים שצוינו לעיל.


ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. מנהל מקצועי של קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט. מנהל תחום הסברה בסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

מורן נחמני (MPH;MPE;EP-C(ACSM | פיזיולוג מאמץ, רכז ומרצה בכיר בהכשרת מדרכי כושר במכון וינגייט. בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. דוקטורנט במסלול לפיזיולוגיה



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"אל תוותרו לעולם. הפסד או דחייה הם רק הצעד הראשון בדרך להצלחה". ג'ים ולואנו



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג

רישום לניוזלטר

רוצים לקבל את הניוזלטר של שוונג עם הכתבות הכי מעניינות ישירות למייל?
מלאו בחלון את כתובת המייל ואנחנו נדאג לכל השאר…

שימו לב:
במילוי השדה עם כתובת הדוא"ל שלכם, אתם מסכימים לקבל דיוור מחברת שוונג אירועי ספורט.​ תוכלו להסיר את עצמכם בכל עת ממאגר המידע באמצעות כפתור "הסרה" המצורף לכל הדיוורים שלנו.