"למה אני לא מתחבר לאימון הזה?

לפעמים אנחנו פשוט לא מתחברים לאימון או למאמן - אתם יודעים להגיד לעצמכם מדוע? הנה ההסבר של ד"ר אתי זיו והפסיכולוגית דגנית גלסמן
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
צילום: shutterstock

במאמרים קודמים שלנו עסקנו בקשיים בהם נתקלים מאמנים ומתאמנים בעת המפגש ביניהם ובניסיון ליצור שגרת אימונים קבועה ואפקטיבית. החל מגורמים אישיותיים של המאמן והמתאמן וכלה באופי האימון. ממחקרים שנערכו בתחום האימון האישי עולה כי מאמן הנחשב לטוב ואפקטיבי, הוא בראש ובראשונה איש מקצוע הבקיא בכל רזי האימון והתחום הספורטיבי בו הוא מתמחה. הוא מקפיד להתמקצע ולהתעדכן בתכנים המקצועיים, הוא בעל רגישות בינאישית ואנושית, ולצד כל אלה אדם שיכול להוות דוגמה אישית ומודל לחיקוי.

צריך לבצע תיאום ציפיות בין המאמן למתאמן | צילום: shutterstock

גם אם מאמן הוא בעל כל התכונות הנדרשות הללו, על מנת שתיווצר נאמנות והתמדה, חשוב כי תהיה התאמה בין ציפיות המתאמן לציפיות המאמן: ציפיות המתאמן לגבי תוצאות (שינויים פיסיים או בנראות למשל) לגבי התדירות, ומידת מעורבות המאמן באימון (רמת אקטיביות ודרבון) וציפיות המאמן: התמדה, פעמים רבות אמון מוחלט וביצוע מדויק של תכנית האימונים והתרגילים במוכתבים על ידו.

מאמנים ומתאמנים שעובדים תקופה ממושכת יחד, אפילו בוחרים פלייליסט ביחד, מפתחים שיח ובדיחות פנימיות משלהם על מנת להיות מחוברים. ההרגל אמנם מביא להתמדה, אולם לעתים הדבר עלול לגרום להישארות סטטית באזור הנוחות – היעדר התקדמות, שהרי הגוף מתקדם והכושר עולה, דווקא, כאשר יש גיוון בתרגילים, בעצימות ובהפעלת קבוצות שרירים שונות.

פעמים רבות קיים פער בין מה שהאדם רוצה או אוהב ומה שהוא באמת צריך. באימון, כמו במקומות אחרים בחיים, לעתים המאמן צריך לפעול ולכוון לאזורים של ה"צריך". אלו מקומות שאינם נוחים למתאמן לא רק מבחינה פיסית, אלא גם ברמה המנטלית. למרות שידוע לכל, כי חשוב שרצים, רוכבים, ספורטאי סבולת ואף ספורטאים העובדים על תרגילי כוח, יקפידו על תרגילי מתיחות, גמישות והארכת השרירים. בפועל ספורטאים רבים אינם מקפידים על שגרת אימונים כזו ולא משלבים פילאטיס או יוגה שמתאימים לכך.

 "לא מתחברים" 

רבים יאמרו שהם "אינם מתחברים" לקצב, אינם מתחברים למוסיקה, אינם מתחברים לטון של המדריך או אינם מתחברים לאנשים אחרים העוסקים בפעילות מעין זו, המתאימה למגוון רחב של גילאים. במצב מעין זה תפקיד המאמן בפעילות העצימה היא לעודד את הספורטאי ולתווך לו את החשיבות לביצוע תרגילים באווירה שאולי אינה תואמת את הטמפרמנט שלו או נטיית ליבו.

מאמן יכול להוות מודל לחיקוי בעצמו ולבצע תרגילי יוגה ופילאטיס עם המתאמנים בעצמו. כמאמן אם הוא בקיא ברזי התחום או כמתאמן, אם הוא מביא מדריך עמית לאימון על מנת לחשוף את המתאמנים לתחום. כאשר מתאמן מתקשה מאוד "להתחבר" מומלץ אפילו כי המאמן "הקבוע" ילווה אותו לשיעורים וביחד ינסו להבין מה יוכל לגרום לשינוי.

הנה כמה דוגמאות לאי התאמה של מתאמנים לסוגי אימון שונים:
1. מתאמנים מבוגרים: מתאמנים רבים לרבות בני הגיל השלישי שמעדיפים סוגי אימונים "רגועים", שקטים ולא אינטנסיביים, כמו: פילאטיס רצפה, פלדנקרייז, מתיחות בסטודיו, אימוני כוח קלים בחדר הכושר, הליכה בקצב קל בחדר הכושר או בחוץ, שחייה בסגנון חזה בקצב קל יחסית ועוד.

יודעים להגיד למה אתם לא מתחברים באימון שלכם? | צילום: shutterstock

כל זאת בהחלט חשוב בכל גיל, אך בגיל המבוגר ובמיוחד בגיל השלישי והרביעי (גיל 85 ומעלה) יש צורך באימונים בדרגת קושי גבוהה דיה על מנת ליצור גירוי גופני שגם יאט תהליך ההידרדרות של מערכות הגוף השונות עם העלייה בגיל. לרבות, שיעורי סטודיו בדרגת קושי גבוהה יחסית המותאמת לגיל ומצב גופני, שיעורי יוגה בסגנון ספציפי – עצים דיו, אימוני משקולות תוך הקפדה יתרה על סוגי תרגילים מסוימים לשיפור יכולת גופנית ועוד. כמובן שהדבר לא ממש קורה במקרים רבים.

2. מבנה האישיות: אקסטרוורטי (מוחצן) או אינטרוורטי (מופנם). הדבר קשור לסוג האימון שיבצעו כל אחד מהמתאמנים המאופיינים במבנה אישיות זה. נציין שבמקרים רבים אנשים נמצאים על הסקלה שבין אקסטרוורטי לאינטרוורטי ולא באופן מובהק באחד מהם. אך האקסטרוורטים יעדיפו סוגי גירויים רבים ומשמעותיים כגון: אימון בקבוצה, מוסיקה, אימונים עשירים בגירויים שונים ועוד.

מנגד, האינטרוורטים בדיוק להיפך. הם יעדיפו אימונים עם מעט גירויים, מונוטוניים באופן יחסי ועוד. לכן סוג האימון/פעילות חשוב שיהיה מותאם גם לסוג האישיות של המתאמן. אילולא כן, הדבר עלול לפגוע במידת ההתמדה ובהנאה של המתאמן בפעילות וחבל. ניתן לזהות זאת תוך כבדי ביצוע האימונים השונים ומידת המעורבות, התמדה והנאה של המתאמן ולפי זה גם לבנות את האימון האישי או הקבוצתי,

3. טון הדיבור: שקט מדי או גבוה. טון דיבור שקט ורך כמו שקיים בחלק משיעורי הסטודיו מתאים למתאמן מסוג מסוים. יש כאלו שטון כזה יכול להוציא אותו מדעתו ולאחרים הדבר מתאים ומספק ממש. ולהיפך, אותם מתאמנים שמתאמנים על בסיס קבוע בקרוספיט או אימונים מטבוליים שונים בפארק כמו: טאבטה, אימונים מחזוריים ועוד – לא יתאימו לאותם מתאמנים שמחפשים את השקט, את הטון המלטף, נעימות המדריך בגישה ובאופן הפנייה למתאמנים. לכן חשוב שתהיה הלימה לאישיות המתאמן וסוג האימון אותו בוחרים.

4. סוגי התרגילים: הכוונה לתרגילים עם קואורדינציה וטכניקה מורכבות – מתאמנים רבים שחשוב שישפרו יכולות שונות לרבות שיווי משקל, קואורדינציה, כוח שריר ועוד. אבל, סוגי האימונים מבחינת אי נוחות פיזיולוגית, עלולים להשפיע לשלילה על ההתמדה הכה חשובה. לכן, בטרם בוחרים משימות גופניות ותרגילים מסובכים חשוב לאמוד גם את יכולתו של המתאמן וגם מידת רצונו/מחויבותו לבצע את מה שנדרש ממנו. אילולא כן ייתכן גשם אם האימון הוא מצוין והתרגילים טובים – הם לא יתאימו במיוחד למתאמן שמולנו. וחבל.

5. משך האימון: קשור גם הוא, לעתים לאישיות המתאמן. חלק מהמתאמנים עשויים להשתעמם ולאבד עניין אחרי 40-50 דקות אימון, בשל הפרעות קשב וריכוז או סוג התרגיל המבוצע. לכן, למשך האימון חשיבות רבה מבחינת ההתאמה לאישיות המתאמן באשר הוא.

6. שעת האימון: בחלק מהמקרים אין ברירה והאימון מבוצע בשעה ספציפית שלא בהכרח מתאימה ונוחה למתאמן (שעות הבוקר המוקדמות או הערב המאוחרות). כך שבלית ברירה המתאמן מבצע אימונים כי זו השעה היחידה שאפשרית מבחינת לוח הזמנים, אך מבחינת הנוחות בהיבט הפיזיולוגי/פסיכולוגי זו לא הבחירה האופטימלית ומתאימה עבורו.

7. היחס בין האימון האירובי לאימון האנאירובי: למרות שלכל אחד יש את היחס המתאים עבורו וזאת לפי מטרות האימון השונות ועוד, הרי ביצוע אחד מסוגי האימונים באופן ממושך מדי, למרות שהדבר סביר להניח מתאים ונוח למתאמן, ישנו סיכוי שהוא לא יתמיד בכך בהיבט הפסיכולוגי. לדוגמה, למתאמן בעל עודף משקל ממשי ההמלצה מבחינת ה-ACSM (הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט) הנו ביצוע לפחות 200-220 דקות בשבוע פעילות אירובית. לכך יש להוסיף כמובן גם את אימוני הכוח, גמישות וקואורדינציה. לא מעט בכלל. אזי כבר במקרה זה ייתכן שהמלצה זו עם היקף פעילות גופנית לא קטן כלל ועיקר לא יתאים לחלק מהמתאמנים מבחינת סוג האישיות שלהם וחשוב להביא זאת בחשבון בעת שבונים תכנית אימון.

לסיכום, לבנייה של תכנית אימון חשיבות רבה במיוחד בכל גיל, מצב גופני, יכולת גופנית, מטרות אימון וכדומה. חשוב להביא בחשבון את ההיבט הפסיכולוגי כפי שצוין וזאת על מנת שהאדם גם יתמיד בפעילות הגופנית במשך תקופה ארוכה במיוחד ולמעשה לכל החיים.


ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר קרוב ל- 35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט

דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכולוגית ספורט



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה לא נגמר עד שזה לא נגמר", יוגי ברה, המנג'ר האגדי של הניו יורק ינקיס



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג

רישום לניוזלטר

רוצים לקבל את הניוזלטר של שוונג עם הכתבות הכי מעניינות ישירות למייל?
מלאו בחלון את כתובת המייל ואנחנו נדאג לכל השאר…

שימו לב:
במילוי השדה עם כתובת הדוא"ל שלכם, אתם מסכימים לקבל דיוור מחברת שוונג אירועי ספורט.​ תוכלו להסיר את עצמכם בכל עת ממאגר המידע באמצעות כפתור "הסרה" המצורף לכל הדיוורים שלנו.