שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

יאיר קרני, תזונאי ומאמן מזון למחשבה

תזונה? לא מה שחשבתם! על השינויים שהתרחשו בעולם התזונה בעשורים האחרונים

יאיר קרני מסביר למה חלק גדול מההנחיות התזונתיות שקיבל עוד כסטודנט לתזונה היו שגויות ולמה כדאי לשקול מחדש הנחיות שאנחנו נתקלים בהן מדי יום ואולי הן בכלל מזיקות לנו ופוגעות במשקל גופנו התקין?

לפני מספר שבועות פורסם מאמר בעיתון מדעי חשוב בארצות הברית, שטען שצריכת שומנים וכולסטרול באוכל, לא בהכרח ולא תמיד משפיעה על רמת השומנים והכולסטרול בדם. מבלי להיכנס לפרטים וכמי שמצוי בתחום התזונה ובהיבטים הרפואיים שלה, אינני יכול שלא לשים לב לעובדה שחלק מההנחיות התזונתיות שניתנו לי כשלמדתי בבית הספר לתזונה באורגון, ארצות הברית (בשנות השבעים של המאה הקודמת) אינן קבילות כיום.

חשיבות מוצרי החלב לגופנו

מי דיבר על מוצרי חלב? | צילומים: thinkstock

כאיש מקצוע, אני מצפה שתהיינה הנחיות ברורות וחד משמעיות לגבי ההמלצות לציבור כיצד להתנהל כדי לקיים אורח חיים בריא ולהאריך חיים בצורה בריאה ללא תמיכת תרופות. שאלה נוספת שצריכה להישאל היא מדוע מתוודים כיום חלק מהמומחים, שהבסיס למה שנטען בעבר לגבי נושאים מסוימים – לא היה מבוסס ביסוס מדעי מוצק.

באותה נשימה, וליד אותו ציטוט, נכתב בישראל : "לא לאכול חמאה? המלצה לא נכונה", ובאחד העיתונים נכתב מאמר תחת הכותרת: "ספורט! לא תזונה" בו צוטט פרופסור לרפואה ממכון הלב בתל-השומר, שטען שהתזונה לא חשובה. כן חשובה, לדבריו, הפעילות הגופנית ובאותה נשימה הוסיף שכדי להוריד את הכולסטרול צריך ליטול סטטינים.

לשמחתי, ב"מבט לחדשות" של אותו ערב, ניתנה לי ההזדמנות להגיב על המאמר, ואמרתי שם שפעילות גופנית היא בריאה לנו תמיד, אבל צריך לגבות אותה בתזונה נכונה. מזה שנים רבות אני טוען שבהיבט של הכולסטרול וויטמין D צריך לשתות חלב 3% לאכול יוגורט 3%, גבינות לבנות רכות וקשות 5% ושבטוח לצרוך עד שתי ביצים ליום, כולל החלמון (הצהוב). אני מוחה על חוסר היציבות בהנחיות לציבור מה טוב ומה לא טובממה נובע הבלבול?

מוצרי חלב, ביצים וכולסטרול
היתה טענה שבשומן החלב ובחלמון הביצה יש הרבה כולסטרול ומכאן הסיקו שאכילת מוצרי חלב וביצים מגבירה גורמי סיכון ללב. מה שלא בדקו היה – האם הכולסטרול הנאכל במוצרי החלב ובביצים, אכן מעלה גורמי סיכון ללב!

הכל על כולסטרול

אולי 4 ביצים ביום מעלים את רמת הכולסטרול, אבל מה רע בפחות מזה?

דר' אולגה רז הדיאטנית מבית חולים איכילוב, בדקה ומצאה שאכילה של יותר מ-4 ביצים יום יום במשך חודש ימים רצוף, מעלה את רמת הכולסטרול בדם. אני אוכל כל יום שתי ביצים ולפעמים שלוש, ורמת הכולסטרול שלי אינה עולה בדם, אז למה לא לאכול ביצים? חשוב לציין, שכל הנאמר כאן,  מדובר באנשים שהכבד שלהם איננו מייצר כולסטרול בעודף. אנשים אלה חייבים ליטול תרופות כי גם אם לא יאכלו אוכל שמכיל כולסטרול וגם אם ירוצו מרתון – עדיין תישאר רמת הכולסטרול בדמם גבוהה.

שוקולד מריר בריא ללב?
בציבור רווחת הטענה שהשוקולד מכיל נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) ולכן הוא בריא ללב. כמו כן, מכיוון שככל שהשוקולד יותר מריר, יש בו יותר  נוגדי חמצון, הם טוענים שהוא יותר בריא ללב מאשר שוקולד חלב.

אבל מה לא בדקו? לא בדקו מה כמות השומן הרווי המצוי בשוקולד המריר. לא בדקו עד כמה השומן הרווי שבשוקולד המריר משפיע לרעה על רמת השומנים בדם, ועד כמה השומן הרווי הזה משפיע לרעה על בריאות הלב. האם ראיתם בית חולים שמטפל בחולים על-ידי מתן חצי חפיסת שוקולד מריר כל יום? האם אתם מכירים מחקרים מדעיים  שהתבצעו על ידי מוסדות רפואיים ומדעיים מוכרים, שמוכיחים ששוקולד מריר מטיב עם חולי לב?

ממתיקים מלאכותיים וסוכרת
לאחרונה התפרסם מאמר שמקורו במכון ויצמן ובו נטען שחיידקים החיים במערכת העיכול שלנו מפתחים תנגודת לאינסולין כמו בסוכרת ויכולים להביא להשמנה. אז מה? מה הקשר בין תנגודת של החיידקים הפועלים במערכת העיכול שלנו לבין השמנה?  לחיידקים שלנו יש קשר מוכח למערכת החיסונית בגופנו אבל במחקר הזה אין שום הוכחה שיש קשר בין החיידקים הללו לבין השמנה. המחקר, שבדק שבעה אנשים, לא דווח אם הם עלו או ירדו במשקל, אז מדוע לטעון טענות סרק על קיום קשר בין התנגודת של החיידקים לאינסולין לבין השמנה של המשתתפים שלא נבדקה כלל, ועוד תחת כנפי  מוסד מכובד כל-כך כמו מכון ויצמן?

הפחמימות
בעולם התזונה אין כל הסכמה לגבי כמות הפחמימות המומלצת לאכילה ביום. קיימת הסכמה לגבי הכמות המינימלית הנחוצה לאדם ליום שהיא  140-150 גרם פחמימות ליום שהם 560-600 קלוריות. אז מהיכן הגיעה ההנחיה לצרוך 60% מסך הקלוריות היומיות מפחמימות? נניח שגבר זקוק לצורך תחזוקתו ל-2,600 קלוריות ליום. 60%  מזה הן 1,560 קלוריות שהן 390 גרם פחמימות. פי שניים מהצורך המינימלי. לגוף שלנו יש יכולת לאגור בשרירים ובכבד כמות מזערית של פחמימות בסדר גודל של מאות גרמים ספורים, וכאשר אדם אוכל פחמימות יותר מהכמות שהוא יכול לאפסן בגופו, הפחמימות המיותרות הופכות לשומן בכבד ומשם נשלחות אחר כבוד לאפסון בתאי השומן (הימ"חים שלנו). אבל, אדם ממוצע בישראל אוכל 3,720 קלוריות ליום כשמתוכן 2,020 קלוריות מפחמימות, שהן 505 גרם פחמימות ביום, כך, על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אל תאמינו לכל מה שמספרים לכם על תזונה

האויב מספר 1. פחמימות

כיום, יותר ויותר מסומנות הפחמימות על צורותיהן והרכביהן השונים כאויב-העם מספר 1 , מצב היוצר השמנה יותר מכל גורם תזונה אחר. ואני שואל: אם אכילת הפחמימות מזיקה כל-כך לכלל האוכלוסייה, מדוע מונחים חולי הסוכרת לאכול  שלוש ארוחות בינוניות ועוד שלוש ארוחות קטנות ביום כשכל שש הארוחות הנ"ל מכילות פחמימות?! התשובה פשוטה מאד: הם מונחים לאכול פחמימות כדי "להזין" את התרופות להורדת סוכרים בדם, כי הן מייצרות מצבים של תת רמת סוכר בדם ("היפוגליקמיה"). העם בישראל, ואתו כל העולם, סובל יותר מהכל ממחלה קשה של עודף פחמימות בתפריט, שאני קורא לה "פחמימטיטיס" – דלקת הפחמימות. עובדה, זה משמין.

במהלך לימודי התזונה שלי בארצות הברית נפגשתי רבות עם צוות ההוראה במקום. מנהלת בית הספר היתה רזה מאד, וכל שאר סגל ההוראה סבל מהשמנת יתר – OBESE. באחת הפגישות שאלתי את מנהלת בית הספר: איך אתן ממליצות לאכול 60% מהתפריט היומי פחמימות, תסתכלו על עצמכן ותבינו שמה שאתן מלמדות לא עובד. אם 90% מצוות ההוראה שמן  בהשמנת יתר –  זה אומר שיש כאן בעיה! ושנים רבות אחר-כך, עדיין לא השתנו ההנחיות. רק לאחרונה החלו לבחון את הסוגיה ולדון בה. עדיין אין מסקנות והנחיות חד משמעיות.

פעילות גופנית
כשעברתי ללימודי רפואה לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון, היה כתוב בספרי הרפואה שלאדם שמן מומלץ לצעוד 20 דקות 4 פעמים בשבוע. ממש בדיחה.

ולראיה, שימו לב לנתונים הבאים:

אדם  ששוקל הולך  במהירות     יעבור ב-20 דקות     ישרוף קלוריות קלוריות  4 פעמים הליכה  בשבוע
80 ק"ג 4.5  קמ"ש 1.5 ק"מ 120 132.8
80 ק"ג 5  קמ"ש 1.66 ק"מ 132.8 513.2
100 ק"ג 4.5  קמ"ש 1.5 ק"מ 150 600
100 ק"ג 5  קמ"ש 1.66 ק"מ 166 664
150 ק"ג 4.5  קמ"ש 1.5 ק"מ 225 900
150 ק"ג 5  קמ"ש 1.66 ק"מ 249 990

 

במסגרת עבודתי אני פוגש אנשים שמתאמנים לכל הפחות שעה ביום 4-6 פעמים בשבוע ללא כל נזק בריאותי, אני מכיר שני אנשים שרצו מרתון במשקל 120 ק"ג, לקח להם 6 שעות והם נשארו בחיים, הייתי אחראי מקצועי על "לרדת בגדול" 3 ו-4, שם ראיתי בכל מחזור 20 אנשים עם עודף משקל של בסביבות 50 ק"ג, שהתאמנו 6 שעות ביום ויצאו מהמבצע הזה ללא נזקים, אני מטפל באנשים שמנים עם עודף משקל שמגיע גם אל מעבר ל-50 ק"ג והם מתאמנים 3-4 פעמים בשבוע 3-4 שעות בכל פעם, והם מרזים ללא נזקים ומגיעים למשקל המטרה, ובדרך חלקם אף הופכים לרצים. אז מהיכן הגיעה ההנחיה המיושנת ללכת 20 דקות 4 פעמים בשבוע?   – אין לי מושג.

עוד כתבות בנושא
כל מה שרציתם לדעת על חטיפי האנרגיה 
כל מה שרציתם לדעת על כולסטרול 
למה לא כדאי לוותר על קפאין בפעילות גופנית?

אכילה מוגברת של חלבונים
בדיאטה דלת פחמימות צריך למלא את החסר באוכל משביע. אין דבר משביע יותר מאכילה של חלבונים דלי שומן. ביצים, מוצרי  חלב 3%-5% שומן, דגים, עופות, בשר בקר רזה דל שומן. תמיד היו הטענות נגד אכילה מוגברת של חלבונים. הטענה היתה כי אכילה מרובה של חלבונים מזיקה לכליות. אני מכיר אנשים עם כליה אחת שלא הגבילו אותם באכילת חלבונים ואין נזקים. אז אם להם מותר לאכול חלבונים בכמות שמעמיסה על הכליה כפול ממה שהיא מפרקת כאשר יש שתי כליות עובדות, מדוע אנשים בריאים עם שתי כליות לא יכולים לאכול כמות כפולה של חלבון? האסקימוסים, האמריקאים והדרום אמריקאים אוכלים כפליים חלבון מאתנו ולא ידוע בקרבם על בעיות בכליות יותר מהממוצע הרגיל בקרב האוכלוסיות בעולם המערבי.

סטייק

תמיד היו טענות נגד אכילה מוגברת של חלבונים, ולא בצדק

"שריפת קלוריות" משומן
היתה טענה מגוחכת שאמרה שכדי להוריד 1 ק"ג משקל צריך להגיע לגרעון קלורי של 7,000 קלוריות. כל תזונאי מתחיל יודע ש-1 ק"ג שומן נותן 9,000 קלוריות. אז למה לבלבל את העם?

 BMI או מדידת הרכב גוף (% שומן)?

גם בעידן שנות האלפיים, עדיין משתמשים גורמים רפואיים ותזונתיים רבים בתהליך ההערכה למשקל תקין בשיטת ה-BMI. שיטה זו איננה מייצגת את כמות מסת השרירים של הנבדק ועלול להיווצר מצב שאדם בעל מסת שרירים גבוהה במיוחד ומשקל גבוה יידרש לרזות למרות שמשקלו הגבוה נובע מכמות שרירים גבוהה במיוחד ומסת שומן נמוכה במיוחד כשאחוזי השומן שלו נמוכים במיוחד. עד היום משתמשים בשיטת ה-BMI   כקריטריון לניתוח קיצורי קיבה ושרוול במקום שימוש במדידת אחוזי שומן וחישוב כמות השומן וכמות השרירים בגוף בקילוגרמים. מדוע? הייתכן בגלל שלחלק מאנשי המקצוע לא נוח לשנות שיטות עבודה ולהתעדכן?

אחד לאחד אנחנו מוצאים את עצמנו שבויים במעגל ללא מוצא של הנחיות תזונה ובריאות שגויות שאין להן הצדקה ואחיזה במחקרים מדעיים.

ואסיים בשאלה: מי ערב לי שמה שמציעים לי כיום לא יתברר בעתיד  כטעות/שגיאה/לא נכון כמו שאר הדברים?


 

יאיר קרני | אחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"
מאמן ריצה, תזונאי, BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
רוצים לשאול את יאיר קרני שאלה? שילחו לו לדוא"ל זה:
chamutal.yair@gmail.com

 

 


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

One thought on “תזונה? לא מה שחשבתם! על השינויים שהתרחשו בעולם התזונה בעשורים האחרונים

  1. Avatar מוטי הגיב:

    אתה רציני??
    "ראיתי בכל מחזור 20 אנשים עם עודף משקל של בסביבות 50 ק"ג, שהתאמנו 6 שעות ביום ויצאו מהמבצע הזה ללא נזקים, אני מטפל באנשים שמנים עם עודף משקל שמגיע גם אל מעבר ל-50 ק"ג והם מתאמנים 3-4 פעמים בשבוע 3-4 שעות בכל פעם, והם מרזים ללא נזקים ומגיעים למשקל המטרה"
    לדעתך מה שעושים שם נחשב בריא ומתאים לכל סוגי האוכלוסיה?!?!

    "אני מכיר שני אנשים שרצו מרתון במשקל 120 ק"ג"
    יופי ואני מכיר 10 אנשים שלא יודעים להתאמן או לא מתאמנים בכלל ובכל זאת יש להם קוביות בבטן, אז זה אומר שהם מיצג למשהו??

    איזה כתבה רדודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות