בשבת הקרובה יוזנק בשווייץ אחד המרוצים החשובים בעולם ריצות ההרים – סייר-זינאל. 31 קילומטרים, כ-2,200 מטר של טיפוס, עוד כ-1,100 מטר בירידה. זה לא אולטרה. זה אפילו לא מרתון. אבל זה רצחני.
לכתבות נוספות בנושא:
- עולם האולטרה בטירוף: נשברו שיאי המסלול לגברים ולנשים בבאדווטר 135
- הארדרוק 100: פומרט חגג בגיל 50, דוולטר ניצחה בלי פייסר ובלי בטן
- לרוץ בחליפה, למען החיים: המיזם שמגיע למרוץ הלילה של באר שבע
סייר-זינאל הוא ה"יהלום" בסדרת מרוצי הגולדן טרייל היוקרתית של מרוצי הרים למרחקים בינוניים. רובם נעים בין כ-20 ל-45 קילומטרים. הם קצרים בהרבה מ-UTMB או מווסטרן סטייטס, אבל כמעט תמיד מהירים ותחרותיים יותר מהרגע הראשון. בסייר-זינאל נפגשים כולם. קנייתים, רצי כביש מהירים, נווטים, טריאתלטים, גולשי סקי הרים ואלופי אולטרה. כל אחד מגיע עם כלי נשק אחר. בסוף כולם צריכים לעבור את אותו מבחן.
ההיסטוריה וההיסטריה של סייר-זינאל
המרוץ נערך לראשונה ב-1974. מי שיזם אותו היה ז'אן-קלוד פונט. הוא היה מתמטיקאי, פרופסור להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע באוניברסיטת ז'נבה, וגם מדריך הרים מוסמך. פונט חלם על מרוץ שיחבר את עמק הרון מסייר לזינאל, דרך שבילים אלפיניים עתיקים. חלקם שימשו במשך דורות להעברת בקר אל שטחי המרעה הגבוהים. באותם ימים ריצת הרים תחרותית הייתה עדיין ענף קטן. הרעיון לשלוח מאות אנשים למסע של 31 קילומטרים לאורך ההרים היה כמעט מהפכני.
בשבת הקרובה ישתתפו באירוע יותר מ-6,800 רצים, מיותר מ-70 מדינות. וזה אחרי הגרלה. 2000 מהם ישתתפו בקטגוריות "הרץ" התחרותית. הנשים יזנקו ב-10:30 והגברים ב 11:00. הטמפרטורה צפויה להיות 26 מעלות בזינוק. שאר המשתתפים השפויים יזנקו תחת קטגוריית "התייר" לפנות בוקר. רבים מהם יזכו לראות כמה כוכבים חולפים על פניהם לפני הסיום.
תוואי שאין שני לו
הכינוי הרשמי הוא "המרוץ של חמשת הרי ה-4,000". לאורך הדרך אפשר לראות חמש פסגות אלפיניות שגובהן יותר מ-4,000 מטר. וייסהורן, זינאלרוטהורן, אובר גאבלהורן, דנט בלאנש וכמובן המטרהורן. המרוץ מתחיל בסייר, בעמק הרון, בגובה של כ-560 מטר. מכאן אין כמעט חימום – מתחילים לטפס. ב-11 הקילומטרים הראשונים צוברים יותר מ־1,400 מטר של גובה. זה החלק הקטלני ושייך למטפסים.
פטריק קיפנגנו ורצים קנייתים אחרים ינסו לפתוח כאן פער. אבל סייר-זינאל לא מסתיים בטיפוס הזה. לאחר החלק הראשון מגיעה חצייה ארוכה ומהירה של צלע ההר. המסלול עובר דרך פונשט, שאנדולן ומלון וייסהורן ההיסטורי. הוא ממשיך לעלות ולרדת עד לנאבה, הנקודה הגבוהה במסלול בגובה 2,424 מטר. הקטע הזה אינו מישורי, כמעט שום דבר בסייר-זינאל אינו מישורי, אבל הקצב פה יכול להיות מטורף. כאן מטפס טהור עלול להתחיל לאבד זמן. אדריאן בריפו השווייצרי הוא דוגמה טובה. הוא השתתף במשחקים האולימפיים בטריאתלון ורץ 10 קילומטרים בכביש בפחות מ־30 דקות. בשנה שעברה הוא הוביל חלק גדול מהמרוץ וסיים רביעי, אחרי שאיבד כמה מקומות בחלק האחרון.
ואז מגיעה הירידה. מנאבה המסלול מתחיל לצלול לכיוון זינאל. בשבעת הקילומטרים האחרונים הרצים ירדו כ-750 מטר. הירידה מהירה מאוד והרגליים כבר עייפות. אלחוסיין אל-עזאווי, מדלינה פלוראה ושרה אלונסו ינסו למחוק כאן פערים. הירידה יכולה להיות החלק הכואב ביותר במרוץ למי שלא מנוסה. שרירי הירך נשרפים.
אי אפשר לדבר על סייר-זינאל בלי לדבר על קיליאן ג'ורנה. הוא ניצח כאן עשר פעמים – יותר מכל רץ אחר. ב-2024 הוא קבע את שיא המסלול הנוכחי: 2:25:34 שעות. קצב ממוצע של פחות מ-4:42 דקות לקילומטר במסלול עם 2,200 מטר טיפוס, מספרים שקשה לעכל. ג'ורנה תוכנן לחזור גם השנה. הוא רצה להוסיף את סייר-זינאל לעונה שכללה גם את זגאמה, ווסטרן סטייטס ו-UTMB. אבל פציעות הפריעו להכנה שלו, והוא לא משתתף. אבל לא לדאוג, יהיה טירוף גם בלעדיו.
קיליאן ג'ורנה בסייר זינאל. לא יגיע השנה | צילום: Christian David, wikimedia
הגברים: הקנייתים נגד אל-עזאווי
בהיעדרו של קיליאן, פילמון קיריאגו הוא המועמד המרכזי. הקנייתי ניצח כאן ב-2023 וב-2025. בשלוש שנים האחרונות הוא לא סיים נמוך מהמקום השני. פטריק קיפנגנו הוא כנראה המטפס החזק בשדה. לאחר שסיים שני ב-2023 וב-2025 ושלישי ב-2024, הוא ינסה להגיע לנאבה עם פער מספיק גדול.
אלחוסיין אל-עזאווי המרוקאי מגיע כמוביל סדרת הגולדן טרייל וכאחד הרצים החמים בעולם. הוא ניצח השנה בזגאמה ובמרוץ פיץ אלפיין גליישר. הוא מעולם לא ניצח כאן, בשנה שעברה הוא סיים רק תשיעי. אולם השנה הוא נראה חזק ושלם יותר. אם יגיע לנאבה יחד עם המובילים, יהיה קשה לעצור אותו.
מייקל סללו סאולי השלים בשנה שעברה פודיום קנייתי מלא. הוא סיים שלישי, רק שש שניות אחרי קיפנגנו. הוא פחות מוכר משלושת השמות הראשונים, אבל התוצאות שלו ב-2026 מצוינות, לאחר שכבר ניצח במרוצי גביע העולם לריצות הרים. במרוץ שבו שניות בודדות מפרידות בין המקומות, הוא מועמד אמיתי לניצחון.
View this post on Instagram
פרנצ'סקו פופי גם ישתתף. האיטלקי סיים שני בווסטרן סטייטס לפני שישה שבועות בזמן השני בטיבו בהיסטוריה. אולם זה היה ל-161 ק"מ. פופי מגיע במקור מהמרוצים הקצרים והמהירים יותר, ולכן המהירות עדיין שם. מקום בעשירייה הראשונה בהחלט אפשרי. הוא לא מגיע לשחק.
הנשים: קרב ענקיות
אצל הנשים המרוץ יהיה רותח. קרוליין קימוטאי הקנייתית היא האלופה המכהנת. בשנה שעברה זו הייתה עונת הטרייל הראשונה שלה. היא ניצחה כבר בהופעת הבכורה בסייר-זינאל. מולה – מאודי מתיס היא ההיסטוריה החיה של המרוץ. השווייצרית ניצחה כאן ארבע פעמים ברציפות, בין 2019 ל-2022 ומחזיקה בשיא הנשים: 2:49:20 שעות. בשנה שעברה, בגיל 38, היא עדיין סיימה שלישית. אולי לא מגיעה כפייבוריטית, אבל תאיים על הפודיום.
מדלינה פלוראה היא כנראה המועמדת החמה ביותר השנה. הרומנייה ניצחה ב-2026 בברוקן ארו, בקוויבק ובפיץ אלפיין גליישר. היא למדה לא לפתוח מהר מדי בעליות, ורק לשמור על המובילות לפני שהיא תוקפת בירידה. לפעמים היא שומרת כוחות בעלייה ותוקפת בירידה. היא סיימה בעבר שלישית, אבל גם חוותה ימים פחות מוצלחים.
View this post on Instagram
שרה אלונסו היא אחת הרצות החמות בסבב. הספרדייה המוערצת חזקה במיוחד בשטח טכני ובירידות. היא ניצחה בזגאמה ב-2025 וראשונה ב-2024. בסייר-זינאל היא עדיין לא הגיעה לתוצאה דומה, אבל היא רצה טובה ושלמה יותר היום. ג'ודית ויידר סיימה ב-2019 שנייה. השנה היא גם זכתה באליפות אירופה לריצת שטח למרחק בינוני. השווייצרית, אגב, הייתה בעבר אלופת העולם בריצות נווט. ויהיו גם ג'ויס נז'רו הקנייתית ואנה גיבסון האמריקאית. האחרונה בכלל מתכוננת עכשיו ללדוויל 100 מייל באופני הרים.
אם נסכם בכינוי הפחות רשמי של המרוץ, "מהיר ועצבני", בהחלט יש למה לחכות.
