רגעי ההכתרה של טאדיי פוגצ'אר בשאנז אליזה בפריז סיפקו אתמול (ראשון) כרגיל תמונות לפנתאון. אך מאחורי הטקסים והחולצות הצבעוניות, השעות שאחרי סיום הטור דה פראנס 2026 חשפו את הזווית האנושית המרתקת של גיבורי המרוץ. עם לא מעט דמעות, חיבוקים מלאי געגועים למשפחות. ו… לא מעט שמפניה.
לכתבות נוספות בנושא:
- רוכב היסטורי: פוגצ'אר זכה בפעם ה-5 בטור דה פראנס, ואן דר פול ניצח בפריז
- פוגצ'אר הבטיח זכייה חמישית בטור דה פראנס, קראפאס ניצח באלפ ד'ואז
- פוגצ'אר: "לא ידעתי אפילו מה היה השיא של פנטאני, אבל נחמד לשבור אותו"
טאדיי פוגצ'אר (UAE Team Emirates-XRG) חתם טור דומיננטי בפער של 6:26 דקות מרמקו אוונפול הבלגי ו-9:42 דקות מחברו לקבוצה איסק דל טורו. בדרך, הוא קוטף חמישה ניצחונות בקטעים שונים. בגיל 27 בלבד, הסלובני הגיע אל הפסגה הגבוהה ביותר של הענף והשווה את שיא כל הזמנים של "מועדון החמישה". לצד אגדות כמו אדי מרקס, ז'אק אנקטיל, ברנאר אינו ומיגל אינדוראין.
אמנם לאנס ארמסטרונג כבר רמז בפודקאסט שלו ש"גם פוגצ'אר יודע שחמישה הוא לא השיא האמיתי, וינסה להשיג אותו", כשהוא מתייחס כמובן לשבע הזכיות שלו, שנשללו כולן. אך ספר השיאים הרשמי מספק תמונה אחרת.
פוגצ'אר: "כל חולצה צהובה היא סיפור שונה"
למרות שהפך רשמית לאחד הגדולים בהיסטוריה, פוגצ'אר סירב במסיבת העיתונאים להסתנוור מנושאי מורשת ושיאים: "ברגע זה אני פשוט רוצה ליהנות ממה שהשגנו. אם זו החולצה החמישית שלי או הראשונה – זה לא באמת משנה. זה מרגיש בלתי ייאמן ללבוש את החולצה הצהובה בפריז ולחצות איתה את קו הסיום".
כשנשאל על הכניסה ל"מועדון החמישה", ענה בחינניות האופיינית לו: "אני לא חושב על שום מועדון, מועדוני לילה או היסטוריה. אני רק רוצה להירגע, לחזור הביתה וליהנות מהדברים הקטנים בחיים. אני סופר מאושר וגאה לנצח בטור חמישי, אבל לכל אחד מהם יש סיפור שונה, משמעות שונה ורגשות אחרים. כל אחד מהם מרגיש מטורף מחדש".
על הפודיום בשאנז אליזה, מול עיניהם של הוריו ובת זוגו אורשקה ז'יגארט, פוגצ'אר הודה על הפודיום לכל מי שליווה אותו: "בלעדיהם לא הייתי עומד פה חמש פעמים". בהמשך הערב הוא חגג עם כל הקבוצה – כולל ברנדון מקנולטי שנאלץ לפרוש במהלך המרוץ עקב מחלה, אך חזר לתמונות הניצחון.
🌟🌟🌟🌟🌟#TDF2026 pic.twitter.com/N9PFMV3uRz
— Tour de France™ (@LeTour) July 26, 2026
בלי מרוצי ראווה, ישר לשיעורי הבית בסלובניה
פוגצ'אר ממש לא מתכוון לנצל את הזמן בפריז. יש לו כבר תוכניות אחרות לגמרי וכבר למחרת הטור הוא טס לביתו. "אני טס הביתה, ויש לי קצת שיעורי בית לעשות", סיפר בחיוך. "ביום שישי יש לי מרוץ קריטריום בעיירת הבית שלי, קומנדה, עם כמה אורחים מיוחדים מהטור – רוכבים גדולים שמגיעים ואני מודה להם על כך. ביום ראשון נקיים את ה-'Pogi Challenge' לילדים, משפחות וחובבנים. זה סוף שבוע גדול עבורי, שנועד לגייס כספים לקרן הצדקה שלי".
מיד לאחר מכן, פוגצ'אר מתכנן לחזור לצרפת – הפעם בתור אוהד: "אני מקווה שאוכל לצפות בחלק מהקטעים של טור דה פראנס לנשים, כדי לראות את אורשקה רוכבת".
החשש משחיקה והחידה לגבי הוולטה
פוגצ'אר של השנה נראה רענן בהרבה בהשוואה לשנה שעברה, אז הגיע לקו הסיום בפריז תשוש ומותש מנטלית. "אני מודע היטב לכך ששחיקה יכולה לקרות", הסביר. "שחיקה זה לא סתם יום אחד שבו אתה עצוב או לא מרגיש טוב על האופניים. שחיקה פירושה עייפות כרונית, שבה אתה כבר לא שמח לרכוב והכל מרגיש כמו עבודה קשה. אני יודע שזה יכול לקרות אם דוחפים רחוק מדי".
המודעות הזו היא גם הסיבה לכך שפוגצ'אר עדיין לא מתחייב לגבי השתתפות בוולטה אספניה. הגרנד טור היחיד אותו טרם ניצח ויוזנק ב-22.8: "כרגע, אם היית שואל אותי אם אני מזנק מחר לוולטה – הייתי אומר לא. אבל בעוד שבועיים עוד אוכל להחליט. צריך לשמור על הרגליים על הקרקע".
ואן דר פול: "זה היה חייב לבוא מהאצבעות ברגליים"
לצד החגיגות של פוגצ'אר בדירוג הכללי, הדרמה הגדולה של הקטע ה-21 הגיעה מכיוונו של מתייה ואן דר פול (Alpecin-Premier Tech). ההולנדי, שפרץ יחד עם פוגצ'אר בעלייה של הר מונמארטר, החזיק פער זעום מול דבוקת הספרינטרים השועטת. בקילומטר האחרון, כשהוא מוציא מעצמו מהירות מטורפת של 52.9 קמ"ש, ואן דר פול סחט את שריר כוחותיו האחרון כדי לנצח בספרינט פוטו-פיניש דרמטי.
לאחר שחצה את הקו, ואן דר פול התמוטט פיזית ורגשית ונשען על מחסומי הבטיחות. "יש לנו אמירה בהולנדית שזה חייב לבוא מהאצבעות ברגליים", אמר נרגש בסיום. "אני לא יודע מאיפה הגיע הפיניש הזה, אבל זה בהחלט לא בא רק מהרגליים. זה אחד הניצחונות היפים בקריירה שלי".
לניצחון בפריז הייתה משמעות משפחתית והיסטורית עמוקה עבורו. אביו, אדרי ואן דר פול, סיים במקום השני בשאנז אליזה ב-1982. סבו, ריימון פולידור האגדי, ניצח בנג"ש בפריז ב-1967.
מעבר למורשת, הייתה זו גם סגירת מעגל מתוקה אחרי אכזבת 2025. אז, נאלץ לפרוש מהטור בשל דלקת ריאות, וצפה בקטע הסיום מהבית בטלוויזיה. "איבדתי את ההזדמנות בשנה שעברה והייתי חולה. חשבתי על הרגע הזה שנה שלמה. לסיים ככה, כשהחבר לקבוצה שלי יאספר פיליפסן מסיים שני וסוגר דאבל עבורנו. זה פשוט חלום".
