ענף האופניים התחרותיים נושא על גבו היסטוריה אפלה של חומרים אסורים, שהשלכותיה מרחפות כל העת מעל הדבוקה המקצוענית. גם כיום, טובי הרוכבים נאלצים להתמודד עם ספקנות ציבורית – לא תמיד בלתי מוצדקת. אבל מקרה כמו זה של ביארנה ריס, מנצח הטור דה פראנס 1996, הוא נדיר: רוכב עבר שמודה בגלוי בשימוש בחומרים אסורים – ואף מצהיר שאין לו חרטות.
לכתבות נוספות בנושא:
מיץ דובדבנים: טרנד ההתאוששות שכבש גם את הטור דה פראנס
סופר סטרונג: קורבין סטרונג מנצח עבור ישראל פרמייר טק בטור הארקטי
פולין פראן-פרבו מנצחת בקטע האחרון בצהוב וזוכה בטור דה פראנס
בפורום ספורט שנערך בקופנהגן השבוע, הדני בן ה-61 לא הותיר מקום לפרשנות: "הייתי מסומם כולי. ידעתי בדיוק מה אני עושה. אני לא מתחרט – זה היה חלק מהתקופה וממערכת שכולנו קיבלנו בשתיקה", אמר, על פי דיווח בעיתון הקטלוני Sport.
ריס זכה בטור ב-1996, שנה אחת בלבד אחרי סיום שלטונו של מיגל אינדוראין. זכייתו סימנה נקודת מפנה – הדעיכה של אינדוראין במקביל לעליית שמות חדשים כמו יאן אולריך, רישאר ויראנק ומרקו פנטאני. כבר אז ריחפה מעל המרוץ עננת חשד.
ב־2007 הודה ריס לראשונה בשימוש ממושך ב-EPO, אך ההודאה ההיא לא מעוררת כיום את העניין – אלא דווקא הכנות וקור הרוח בהם הוא חוזר על הדברים, ללא הסתייגות או התנצלות.
ריס כבר עלה על פודיום הטור ב-1995, אז סיים שלישי אחרי אינדוראין והשוויצרי אלכס צולה, כאשר ביצועיו בעליות עוררו שאלות. אך רגע השיא, או השערורייה יותר נכון, הגיעה בשנה לאחר מכן, כשתקף בעליית האוטקאם המפורסמת, ונראה בשליטה לחלוטין, אפילו מספיק כדי להביט למצלמה. אותה תמונה הפכה לסמל לפתיחת "עידן ה-EPO", שנחשף בהמשך בעדויות ובבדיקות.
ביארנה ריס תוקף באוטקאם | צילום: Marco Ullrich, Wikimedia
גם אחרי שפרש, ריס נשאר דמות שנויה במחלוקת. כמאמן קבוצת CSC עבד עם רוכבים כמו איוון באסו וקרלוס סאסטְרה, ושמו המשיך להיקשר לעולם שבו גבולות האתיקה הספורטיבית מטושטשים.
