אבל בספורט הישראלי. שדר הספורט והעיתונאי האגדי נסים קיוויתי, אחד מהקולות הבולטים של שידורי הספורט הישראליים לדורותיהם, הלך לעולמו בגיל 97.

קיוויתי נולד בתל אביב ב-1926 והיה אתלט מצטיין בצעירותו, כשבגיל 20 אף זכה בתואר אלוף ארץ ישראל בריצת 1,500 מטר, ומאוחר יותר באליפות ישראל ב-1949 זכה בתארים גם בריצות 400 מטר ו-800 מטר. הוא שירת כלוחם בחטיבת גבעתי במלחמת העצמאות ולאחר המלחמה עבר ללונדון כדי ללמוד הנדסה.

את תחילת דרכו בתקשורת עשה קיוויתי כאחד משדרני השידור העברי של רדיו ה-BBC, ששידרו בעברית בעיקר למאזינים בישראל, עד להפסקת השידורים בשנת 1968. ב-1952 נשלח על ידי הרשת לסקר את המשחקים האולימפיים בהלסינקי, הראשונים בהם התחרו ספורטאים מישראל. בעקבות הצלחתו שימש ככתב של הטלוויזיה הישראלית בלונדון, ובשנת 1973 קודם לתפקיד כתב ידיעות אחרונות בוושינגטון.

הוא הפך לקול המזוהה יותר מכל עם האתלטיקה והשחייה, כאשר שידר את התחרויות עבור הטלוויזיה הישראלית (הערוץ הראשון) במשך חמש אולימפיאדות רצוף. הראשונה שבהן הייתה במינכן בשנת 1972, אז סיקר גם את טבח י"א הספורטאים. לאחר מכן שידר גם ממונטריאול 76, ממוסקבה 1980, מלוס אנג'לס 1984 ומסיאול 1988. במקביל, שידר גם מאליפויות העולם בשני ענפים אלו, בהם היה בעל ידע רב.

במקביל, שידר גם ענפים נוספים והפך למזוהה גם עם הכדורגל והכדורסל, בהם שני מונדיאלים, כאשר זכה לשדר כמה רגעים איקוניים גם בענפים אלה, כולל שער הסלאלום הזכור של אלי אוחנה במדי נבחרת ישראל מול אוסטרליה. הוא היה אף המגיש של התכנית "מבט ספורט" הפופולרית בערוץ הראשון. בשנת 1991 יצא לגמלאות.

בהמשך קיבל לא מעט פרסים והוקרות על פועלו, כולל עיטור על מפעל חיים בספורט אותו קיבל ב-2014 ושנתיים לאחר מכן כאשר מלאו לו 90, הוזמן ללשכת נשיא המדינה דאז רובי ריבלין שאמר לו: "הבאת אלינו הביתה את יסודות הכדורגל, את יסודות הספורט כולו".

יהי זכרו ברוך