בלעדי מתוך מגזין אינטרוול בשיתוף עם עיתון "הארץ"
לכל עיר מסלולי הריצה שלה, ולכל רץ מסלול הריצה הקבוע והאהוב עליו. בין אם זה מסלול אורבני המתפתל אל תוך מבוכי בניינים גבוהים ומדרגות, ובין אם מסלול ים חולי, החוצה חופים הומי אדם. אך עם עלות שחר ורדת החשיכה, בכל עיר בישראל מסתתר אותו מסלול 10 ק"מ מושלם, אשר כל אחד מאיתנו חייב לרוץ לפחות פעם אחת. לכבוד הקיץ, הבאנו לכם אחד כזה הישר מתל אביב
מאת:אילן גולדמן, עזרה בהכנת הכתבה: תמר ברניס
ריצה בתל אביב: ממציצים ועד נווה צדק
גם אם אינכם תל- אביבים כמוני, ותמיד רציתם לרוץ בעיר הגדולה ולטעום מעט מהניחוח הספורטיבי הקיצי המקומי, הרי שזהו אחד המסלולים המושלמים לעשות כן. המסלול יפגיש אתכם עם מיטב נופיה ואתריה של העיר, ודרכו תוכלו לחוות את האופי הכה דינאמי ומיוחד של העיר הכי צבעונית בארץ.
אופי המסלול: המסלול מישורי לחלוטין, מוצל בחלקו ומתאים לרצים בכל הרמות הגילאים והמינים.
תחילת המסלול והיכן עובר: התחלה בחוף מציצים המיתולוגי, אשר קיבל את שמו בזכות סרטו של אורי זוהר שצולם ב- 1972, ממשיך דרך שעריו העתיקים של נמל יפו המתחדש, ומסתיים אחרי היציאה משכונת נווה צדק בה גרו היהודים הראשונים שעזבו את יפו בשנת 1887.
השעות המומלצות לרוץ בו: בימי הקיץ: מוקדם בבוקר עם הזריחה, או בשעות בין הערביים, כשהשמש קצת נרגעת ועומס החום והאנשים יורד.
"בקיץ המסלול מתאים לשעות הערב"
כיצד מומלץ להגיע: אם הגעתם ברגל מצויין ואפילו עדיף. אם הגעתם ברכב לא נורא, פשוט היו סובלניים וחנו רכבכם באחד מהחניונים או החניות באזור החוף.
מה צריך: שום דבר מעבר לבגדי ריצה מהודרים ומשקפי שמש איכותיים, אם ברצונכם להשתלב בנוף הריצה המקומי. גברים יכולים בכיף לשכוח את החולצה בבית, אנחנו בטוחים כי הקהל הנשי לא יתנגד.
נקודות שתייה: קיימות בשפע לאורך המסלול
יוצאים לדרך: את הריצה אנחנו מתחילים מאזור המלתחות של חוף מציצים, שם גם הפעלנו את שעון הגרמין האיכותי שלנו, כדי שימדוד את המרחק המדויק. קצת מבטים לצדדים לסקור את הסביבה היפה סביבנו, והתחלנו לרוץ בעצלתיים.
ק"מ 1 – מציצים – חוף גורדון
הריצה מתחילה על מסלול אבנים משולבות, וכעבור כמה מאות מטרים בחוף הילטון, אלו מתחלפות באספלט חלק ורחב. המסלול מישורי וקליל, ואם לפתע תקף אתכם רעב ריצה מוקדם, רק שימו לב לשלט לפני ברכת גורדון: " גלידת בריאות וספורט," וכנסו לליקוק. שימו לב לרוכבי האופניים הרבים מסביב, המשתמשים במסלול גם כן, מפגש לא מתוכנן עם "לובשי הלייקרה" עלול להחזירכם הביתה טרם התחממתם.
ק"מ 8 – רחוב גולדמן, נווה צדק
מתחילים לרוץ במציצים
ק"מ 2 – חוף גורדון, חוף פרישמן
אם חשקה נפשכם בלגימה, הרי שהברזייה הראשונה במסלולנו נמצאת מימין, סמוך לבריכת גורדון המיתולוגית. שתו, התרעננו ובואו נמשיך בדרכנו. בק"מ – 1.4 נפגוש שיפוע קל ובלתי מורגש. אם במקרה חלק מחימום הריצה שלכם כולל גם תרגילי כושר אקטיביים, תוכלו לעשות תרגילי חיזוק לשרירי הרגליים על ספסלי הבטון כשנעלה אל עבר הטיילת של פרישמן, בערך כ-1 ק"מ וחצי לאחר נקודת ההתחלה. רק אל תתפלאו אם לפתע תהפכו להיות מרכז תשומת הלב בטיילת ההומה.
שותים בטיילת
ק"מ 3 – חוף בוגרשוב, חוף ירושלים, חוף אביב
כשרצנו שם בפעם האחרונה, ענת הראל, כוהנת הכושר של ישראל, העבירה "סשן" סוחף של פעילות גופנית על החוף. לא יכולנו להתאפק והצטרפנו לחגיגה שכללה הפעלת משקולות וקיקבוקס. כאלו יהיו בשפע לאורך כל הקיץ ואנחנו ממליצים בחום להצטרף. מלבד זאת, הריצה על הטיילת היא חוויה מחשמלת: מוזיקה בוקעת מרמקולים הפזורים מכל עבר, ספורטאים צבעוניים כמוכם עוקפים ונעקפים עם כל צעד ושעל, והקצב עולה באופן בלתי מודע יחד עם "הרעש". רק אל תשכחו להביט אל עבר הים. מימינכם, בק"מ ה- 2.5, מול אבולעפיה, ישנה ברזייה היכולה להכיל 4 שותים בעת ובעונה אחת. אנחנו פירגנו לחברים הרצים, ושתינו יחדיו.
עושים "סשן" עם ענת הראל
ק"מ 4 – דולפינריום, פארק צ'ארלז קלור
כשתעברו את מתחם הדולפינריום, מימינכם תהיה אפשרות לרדת אל עבר שביל אשר נמתח על קו המים. הנוף הוא יפהפה ואי אפשר לפספס את צריחיה של יפו המתנשאת מולכם. הרוח בשעות הערביים מלטפת ונעימה ומייבשת את הזיעה במהירות. בעלי ברכיים רגישות שימו לב: ניתן לרוץ בחלק זה על המדשאות המקבילות של פארק קלור ולהפוך את הריצה לקפיצית וירוקה.
על המדשאות הרכות על רקע יפו
ק"מ 5 – פאתי נמל יפו
מעט לפני הכניסה ליפו נגיע אל חוף קלור, אחד מהחופים היחידים באזור ללא שובר גלים. טיפוס קל על גשרון עץ צבוע ואפשר כבר לשאוף את יפו העתיקה, המתערבבת בריחה החמוץ של זיעתנו. מעט לפני העיקול ימינה אל תוך רחוב "רציף העלייה השנייה", ישנן מדרגות היורדות אל רצועת חול. אנחנו עצרנו שם להתאוורר וביצענו אימון מדרגות קצרצר. העוברים ושבים אמנם תהו על מעשינו אך אנחנו התעלמנו באלגנטיות לטובת החיזוק.
פאתי נמל יפו
ק"מ 6- נמל יפו, אנדרומדה
הכניסה אל תוך יפו משנה את אווירת הריצה לחלוטין. המעבר מריצת ים, אל תוך שטח אורבאני עתיק ומרוצף, מעירה את החושים ומטעינה את הגוף באנרגיות חדשות. מיד נרד לרציף עץ אשר מחזיר את הזעזועים בצורה נעימה ומרכך את הריצה, כשמימיננו נמצא מעגן הסירות הישן ומשמאל גלריות טרנדיות הממוקמות בלב בנייני אבן עתיקים. דמיינו כי אתם רצים הרחק לאחור במשעולי הזמן, בימים של שליטים עותומאניים רבי עוצמה.
רצים בנמל יפו
בק"מ ה- 5.5 בצעו פנייה שמאלה אל עבר גבעת אנדרומדה. זהו אתגר העלייה הראשון והיחידי במסלול, אך אל דאגה. עלייה זו אינה תלולה ותימשך לאורך כמה מאות מטרים בלבד. רוצו עם העלייה המתעקלת ברחוב "יהודה הימית" כאשר אתם מקיפים את בית הקברות היהודי הישן של יפו. הירידה של רחוב "יפת" תגיע מיד ואיתה האוויר לריאותיכם.
ק"מ 7 – רחוב יפת, הסראייה החדשה
פנו שמאלה אל רחוב יפת, ורדו מטה כשבית הספר הסקוטי והצרפתי מימין. אם שוב תקף אתכם צמא או רעב פתאומי, זוהי הזדמנות מצוינת לעצירה באחד מבתי המאפה סמוך לסמטת החלפנים. אני מזהיר: הניחוחות ממכרים ועלולים לפגוע בריצה. המלצה: היו חזקים והמשיכו. לאחר הירידה, ואחרי שעברתם את בניין הסראייה בו ישב המושל הטורקי, המשיכו על רחוב "נחום גולדמן". בנקודה זו שוב נשוב אל נוף החיים האורבאני תל- אביבי.
רחוב יפת
ק"מ 8 – רחוב גולדמן, נווה צדק
אם כן, ממשיכים ישר ברחוב נחום גולדמן, עד שזה מתעקל ימינה ומתחבר ליחזקאל קויפמן. הריצה היא על מדרכה וזהו אולי החלק המשעמם ביותר בריצה. אל דאגה, פונים ימינה אל רחוב "המרד" ושוב ימינה ב"שמרלינג" ואנחנו כבר בתוך שכונת נווה צדק התוססת. שינוי האווירה מורגש מיידית. האזור צפוף בבתים עתיקים, פינות חמד ובתי קפה ציוריים ומזכיר קסבה מזרחית. הריצה היא בשיפוע קל ועצי האיקליפטוס לצד הסמטאות הצרות מעניקים צל ותחושת שלווה מתחדשת.
פונים בשמרלינג על יד החניון
ק"מ 9 – רחוב שבזי, הרברט סמואל
לאחר שנהנינו מהריצה השלווה הייחודית בנווה צדק, הגיע הזמן לשוב אל הרעש וההמולה התל- אביביים. במפגש בין "שבזי" ל"יהושוע התלמי" פונים שמאלה (מסעדת נווה צדק) וכעבור כמה עשרות מטרים שוב פונים שמאלה לרחוב יצחק אלחנן. הקצב עולה וישנה תחושה של ריצה בירידה. אולי בגלל "שיורדים" שוב לחוף, אולי בגלל שהסוף קרב. ימינה זריז לרחוב הכובשים, שמאלה בחנניה, והופ, אנחנו שוב בעניינים, סמוך לטיילת הלוהטת.
הטיילת הלוהטת
ק"מ 10 ואחרון
הירידה חזרה לאזור החוף מעניקה כוחות מחודשים (לפחות לי), היא מפתחת בי את הרעב לריצה מהירה בכל פעם. השילוב של האנשים הרבים, והידיעה כי הסוף קרב, משיבים אנרגיות, ובכל פעם גורמים לי "ללחוץ על הסולייה" ולהגביר הקצב עוד ועוד. הבעיה היחידה: תאלצו "לזגזג" בין תיירים, רוכבים, מחליקים ורצים אחרים, אך מנסיון, זה רק מגביר את המוטיבציה לסיום ראוותני.
אם נשאר בכם הכוח "לכו על זה," אתם לא תצטערו. המסלול (10 ק"מ) מסתיים כשני ק"מ לפני חוף מציצים, מה שישאיר לכם זמן לשחרור איכותי, עם הליכה מאווררת באחד מהמקומות הייחודיים בארץ.
ולסיום כמו הקלישאה: הגעתי לרכב עייף אך מרוצה. ראיתי, נראיתי,נרגעתי, חוויתי, למדתי ואפילו חזרתי אחורה בזמן. על הדרך גם שרפתי קלוריה אחת או שתיים
אילן גולדמןעורך משנה אתר שוונג, אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי
כל הכתבות של אילן גולדמן במדור- מזרח תיכון חדש
