אילן גולדמן, בהישג עיתואי נדיר, הצליח לראיין את נווארה שארארה שהוא האלוף הצעיר של ירדן במרוץ אופני כביש ונגד השעון. הראיון מציג פן אחד מפניה הרבים של זירת האופניים הערבית עלייה תבוא כתבה בימים הקרובים
מאת:אילן גולדמן
את אלוף ירדן מצאתי ברשת. לאחרונה, מאז שהתחלתי לכתוב את הטור המזרח תיכוני,השתמשתי אין ספור פעמים ברשתות החברתיות ככלי לאיתור רוכבים תחרותיים. ברוב המקרים ידעתי בדיוק אחרי מי אני רודף. אך היו גם רגעי חולשה בהם סתם הקלקתי על תמונותיהם של מי שנראו רוכבים רציניים. תרתי אחרי הרזים במיוחד, בעלי פסי השיזוף המטורפים. אלו העוטים מדי נבחרות כשארשת רצינית וממוקדת בעיניהם.
נווארה שרארה ענה בדיוק לתיאור הזה. כתבתי הודעה באנגלית. הירדני סינן. כעבור שבוע, האלוף פנה אליי. אהלן וסהלן ועשרים שאלות סקרניות כבר נחתו בתיבת הצ'אט שלו.
" אני שחקן ירדן בנבחרת אופניים."
"הבחור לא יודע אנגלית."חשבתי.
יאללה עוברים לערבית.חלום.
אילן: מאיפה אתה מגיע בירדן?
נווארה: "אני מעמאן הבירה, אך אני לא מת על העיר הזו.היא מכוערת בעייני.
אילן: איפה אתה מתאמן רוב הזמן ?
נווארה: "כל פעם שיש לי הזדמנות אני נוסע לאזור הבקעה להתאמן.כל כך יפה שם זה ממש נותן לי מוטיבציה להתאמן."
אילן: על איזה אופניים אתה רוכב ?
נווארה: "ג'יאנט TCR- 3 עם מערכות שימנו-105, שעלו לי 1900$."
נווארה שרארה אלוף ירדן במרוץ אופניים כביש ונגד השעון
נווארה, כיאה לילד סקרן בן 18, התחיל לתחקר אותי מיידית על המחירים אצלנו, מכיוון שיש לו קסדת לייזר שלא ממש בא לו עליה. מהר מאוד הוא הבין שירדן, ישראל ארה"ב הכול אותו הדבר.יקר כתיר כתיר.
אילן: אז ספר לי מה התארים הרשמיים שלך ובן כמה אתה?
נווארה: "אני בן 18.אני אלוף ירדן ברכיבת כביש ונגד השעון-(דידה אל-סיעה בערבית).
אילן: מה החלום שלך בתור רוכב אופניים? האם אתה רוצה להיות מקצוען?
נווארה: "כמובן שאני רוצה להיות מקצוען אך זה קשה. השנה רציתי לצאת לאליפות עולם אבל האיגוד הירדני אמר שאין כסף. לא היה לי כסף לנסוע בכוחות עצמי".
אילן: עד כמה זה היה מאכזב בשבילך?
נווארה: "מאוד מאכזב.יותר מאכזב היה לגלות שלא נשלחתי כי אני ממוצא פלסטיני. משפחתי במקור מעין כרם".
אוהל הנבחרת הירדנית
בנקודה זו ניסיתי לדלות יותר מידע ולגלות האם קיימת אפליה כלפי ספורטאים פלסטינים בירדן. אך נווארה לא שש לדבר על הנושא.
אילן: האם האיגוד בירדן סובל מחוסר תקצוב? איך זה פוגע בכם?
נווארה: "כן. לדוגמא, שנה שעברה יצאנו עם הנבחרת לטור של שלושה ימים בקטאר. האיגוד סיפק לכול הנבחרת אופני "אולמו" מקרבון. אבל מחורבנות. עם סיום המרוץ, האיגוד לקח את האופניים בחזרה.את ביגוד הרכיבה נאלצנו ללכת ולקנות מכספנו. כולנו קנינו חליפות תואמות. היינו כמעט הנבחרת היחידה ללא אופני נגד השעון."
אילן: ובכל זאת באיזה מקום סיימת?
נווארה: "סיימתי במקום ה-15.אני די מרוצה מכך בהתחשב במצב."
אילן: כמה שנים אתה בענף ובאיזה תחרויות השתתפת מחוץ לירדן ?
נווארה: "אני רוכב 3 שנים.הספקתי לרכוב בטור של קטאר ובאליפות מדינות ערב בתוניס שם סיימתי במקום ה-20.אין לאיגוד תקציב ליותר נסיעות. לאיגוד היה תקצוב לשני רוכבים בלבד. נסעתי עם עוד חבר ועשינו מה שיכולנו. אני הייתי חלק מהבריחה הגדולה וזה כבר הישג מבחינתי."
אילן: האם לירדן יש רוכבים מקצוענים?
נווארה: "לא.ממש לא."
אילן: מדוע לדעתך?
נווארה: "כי הם מתנהגים כמו חיות. לרוב הרוכבים יש כסף אבל הם חלשלושים. הכסף לא קונה את ההצלחה."
רוכבי הנבחרת הירדנית עם המדים שקנו בכספם
נשמע כי נווארה שומר בבטנו הרבה על האיגוד וחבריו לענף.
אילן: ומה דעתך על ישראל? היית רוצה לבקר כאן יום אחד?
נווארה: "ישראל יפה מאוד ממה שראיתי.הייתי מאוד רוצה לבקר אבל נראה לי שזה קשה.כמעט בלתי אפשרי."
אילן גולדמן
אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וממייסדי ROAD RUSH, בית הספר להקניית מיומניות רכיבת הכביש בחיפה ובעל תואר במזרחנות.
קישורים: אופניים, מרוץ, מרוץ אופניים
