הקרב על ה"מאליה רוזה", החולצה הוורודה, ייצא לדרך מחר (שישי), ובשלושת השבועות הקרובים אנחנו צפויים לראות הרבה מאוד רוכבים עייפים וכואבים, שיצטרכו להתמודד עם 3,413 קילומטר, 52,500 מטר של טיפוס, חמישה קטעים שמסתיימים בפסגות ושני קטעים נגד השעון. השנה, יותר מתמיד נדמה שמדובר בקרב בין הוותיקים לצעירים. אז מי המועמדים לשתות שמפניה ברומא?
לכתבות נוספות בנושא:
מדוושים ומטפסים בין אלבניה לרומא: על מסלול הג'ירו ד'איטליה 2025
100 שנים אחרי: סיפורו של החצוצרן מצ'יטיליו שהדהים את הג'ירו ד'איטליה
נדב רייסברג בחוץ: סגל ישראל פרמייר טק לג'ירו ד'איטליה פורסם ללא ישראלים
פרימוז' רוגליץ' (Red Bull – BORA – hansgrohe)
האם נזכה לראות אלוף סלובני זו שנה שלישית ברציפות? רוגליץ', שינסה השנה ללכת על דאבל ג'ירו-טור, הוא המועמד המוביל לזכייה הן בזכות הניסיון הרב שלו והן בזכות הכושר שהציג עד כה העונה. אלוף 2023 אמנם כבר בן 35, אבל הראה בוולטה קטלוניה שהרגליים שלו עדיין חזקות, ושהחוש שלו מתי לבצע מהלכים חד כתמיד. המסלול מתאים מאוד לסלובני, אבל הבעיה עם רוגליץ' היא הנטייה לסבול מיום רע בכל גרנד טור והנטייה שלו להתרסק ולהיפצע.
רד בול שולחים את כל התותחים הכבדים לסייע לרוג, שבניגוד לקבוצות אחרות הוא המוביל הברור. לכן, הוא צפוי לקבל הרבה עזרה בהרים מאלוף העבר ג'אי הינדלי והסגן מהשנה שעברה דני מרטינז. אם רוגליץ' יסבול, אחד מהם אף עשוי להפוך למועמד לזכייה.
חואן איוסו (UAE)
הספרדי הוא במידה רבה ההפך מרוגליץ'. הוא רק בן 22, מעולם לא זכה בגרנד טור, מעולם לא רכב בג'ירו ואף פעם גם לא היה מוביל הקבוצה במרוץ מסדר גודל כזה. אבל מבחינת כישרון, אין ספק לגביו. איוסו הוא מטפס מהשורה הראשונה ומצוין בנג"ש. הוא כבר סיים שלישי בוולטה, והשנה ניצח בטירנו-אדריאטיקו, שמתווסף לניצחון שלו בשנה שעברה בחבל הבאסקים, במרוץ בו וינגגור, רוגליץ' ואוונפול נפצעו.
הוא הראה השנה בקטלוניה שהוא יכול להתמודד עם רוגליץ', עד שהסלובני הערים עליו. UAE שולחים קבוצה חזקה מאוד, אבל ראינו בעבר שבהיעדרו של פוגצ'אר, הם לא תמיד מתפקדים כקבוצה. אדם ייטס הראה שאין לו בעיה לנגן כינור שני, ואם הוא בכושר טוב הוא מסוגל לאיים על הפודיום. יחד עם רפא מייקה הפולני, איסק דל טורו המקסקיני וברנדון מקנולטי האמריקאי, הם בהחלט צפויים לשלוט במרוץ, אבל לא בטוח שזה יספיק ברגעי האמת.
Tirana #GirodItalia#WeAreUAE pic.twitter.com/lGAXN5AaFr
— @UAE-TeamEmirates (@TeamEmiratesUAE) May 7, 2025
אנטוניו טיברי (Bahrain – Victorious)
האיטלקי המוכשר שם מאחוריו את תקרית הרג החתול והפך לרוכב GC לגיטימי. שנה שעברה סיים חמישי בג'ירו וזכה בחולצה הלבנה. השנה סיים שלישי בטירנו, והוא מקווה להפוך לכוכב הגדול הבא של איטליה. פייו בילבאו ודמיאנו קרוסו הוותיקים יעניקו לו הדרכה, כשבילבאו אף עשוי להתברג בצמרת.
מיקל לנדה (Soudal Quick-Step)
הספרדי הוותיק נראה די סולידי השנה. הוא שען פחות טוב ממתחריו העיקריים, אבל הראה באופן עקבי לאורך השנים שהוא מטפס מצוין, והשנה הוא מוביל את הקבוצה ולא רוכב עבור רמקו אוונפול. לנדה סיים פעמיים במהלך הקריירה שלו על הפודיום בג'ירו, ובסך הכל זאת לא תהיה הפתעה אם יעשה זאת שוב.
סיימון ייטס (Visma | Lease a Bike)
האח השני לבית ייטס עבר השנה לויסמה במטרה לספק לקבוצה ההולנדית עוד רוכב GC מוביל. בינתיים זה לא הולך משהו. הוא לא הרשים בטירנו או בקטלוניה, אבל מדובר ברוכב שלרוב יודע להגיע לשיא בזמן ובמקום הנכון. ווילקו קלדרמן, סטיבן קרייסוויק, ברט להמן ודילן ואן ברלה הם צוות סיוע חזק לקבוצה שחוותה אביב מאכזב. מצד שני, ייתכן שהקבוצה תתרכז בעיקר בשאיפות של וואט ואן ארט ואולב קוי.
טימן ארנסמן (INEOS Grenadiers)
ההולנדי קופץ כיתה ומוביל השנה את הקבוצה בגרנד טור, לאחר עונה מוצלחת במרוצי קטעים. הוא סיים רביעי בוולנסיה, שלישי בפריס-ניס ושני בטור של האלפים, לאחר קטע בריחה מדהים שביצע. מטפס טוב שעד היום היה בעיקר דומסטיק בקבוצה הבריטית, ועדין סיים בשנתיים האחרונות שישי בג'ירו. השנה ינסה לאיים על הפודיום. הקבוצה שולחת גם את אלוף 2021 אגן ברנאל. נראה היה בתחילת העונה שהקולומביאני סוף סוף מתאושש מהפציעה הנוראית שלו מלפני שלוש שנים, אבל אז הוא נפצע שוב. אין אוהד שלא ישמח לראות אותו מתמודד בהרים הגבוהים כמו בימים הטובים.
דרק ג'י (Israel – Premier Tech)
הקנדי מהקבוצה הישראלית חוזר למרוץ שבו פרץ לפני שנתיים, אבל הפעם הוא כבר ממש לא אלמוני, אלא רוכב שכולם ישימו לב אליו. הוא טוב מרוב המועמדים האחרים בנג"ש (לא כולל רוגליץ' ואיוסו) ואם יוכל לתת פייט בהרים, מקום בחמישיה הראשונה בהחלט אפשרי. לאחר עונה טובה, שכוללת ניצחון בגראן קמינו, מקום רביעי בטירנו מקום שלישי בטור האלפים למרות התחלה קשה למרוץ, זאת הזדמנות מצוינת להראות שהמקום התשיעי בטור אשתקד לא הייתה הצלחה חד פעמית, ושמדובר ברוכב GC לגיטימי.
טום פידקוק (Q36.5)
הבריטי עזב את איניוס כדי להיות הכוכב בקבוצה החדשה שלו. בינתיים זה הולך לא רע, אבל יש שאלה שאף אחד עוד לא יודע את התשובה לגביה – האם פידקוק הוא בכלל רוכב GC? ללא קבוצה בסדר גודל מתאים, קשה לראות אותו מנצח, ואולי זאת בכלל לא תהיה הטקטיקה השנה, אלא לנסות לנצח בקטעים. ואולי ההישג הכי טוב מבחינת פידקוד יהיה אם הוא יסיים שלושה שבועות בלי דרמה.
כל השאר
כמו תמיד, לא חסרים רוכבים בעלי שם שמתמודדים בג'ירו ועשויים להיות משפיעים מאוד במהלך שלושת השבועות הקרובים. מייקל סטורר (Tudor) האוסטרלי היה רמה מעל כולם בטור האלפים, וינסה להמשיך בכושר הטוב; דויד גודו (Groupama-FDJ) לא מצליח לשחזר בשנתיים האחרונות את הכושר שהוביל אותו למקום הרביעי בטור, אבל הוא רוכב מסוכן; אלוף 2019, ריצ'ארד קראפאס (EF Education – EasyPost), זכה שנה שעברה בחולצה המנוקדת בטור, והוא מאוד אוהב את ההרים באיטליה.
ואי אפשר בלי מילות פרידה מרומן ברדה (Picnic PostNL). הצרפתי יחתום את קריירת הגרנד טורים שלו באיטליה, לפני הפרישה המתוכננת אחרי הדופינה. תשע שנים אחרי שסיים שני בטור, הוא כבר לא איום על הדירוג הכללי, אבל עדין אחד הרוכבים המלהיבים בדבוקה, שינסה להשלים זכיה בקטע בכל אחד מהגרנד טורים.