פסיכולוגיית ספורט: למה ספורטאים "נחנקים" תחת לחץ?

את הסיבה לקריסה המנטלית של המתעמלת האולימפית סימון ביילס כנראה לא נוכל לדעת, היא תישאר בינה לבין פסיכולוג הספורט שלה. אך נוכל לנסות להבין את תופעת ה"חנק" על פי הספרות המקצועית
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
Rio de Janeiro - Simone Biles durante treino da seleção de ginástica artística dos Estados Unidos na Arena Olímpica dos Jogos Rio 2016 (Fernando Frazão/Agência Brasil)

את הסיבה לקריסה המנטלית של המתעמלת האלופה האולימפית, סימון ביילס, באופן ספציפי כנראה לא נוכל לדעת. היא תישאר בינה לבין פסיכולוג הספורט שלה. אך נוכל לנסות להבין את תופעת ה"חנק" (Choking) על פי הספרות המקצועית. דמיינו שחקן כדורסל המתכונן לזריקת עונשין במשחק חשוב. במהלך הקריירה שלו הוא קלע כל כך הרבה זריקות כאלו וכבר לא יכול לספור אותן. זו זריקה שהוא יודע לבצע גם אם יעירו אותו באמצע הלילה.

יש הסחות דעת שמפריעות לספורטאי במהלך התחרות או המשחק | צילום: shutterstock

אך במשחק הספציפי הזה השחקן מרגיש שונה. מחשבות טורדניות מתחילות לעבור בראשו. קבוצתו מועמדת בפעם הראשונה לקחת את האליפות. הוא שם לב ללוח התוצאה, רואה את הקהל שסומך עליו לבצע את הקליעה, זוכר שהמשחק הזה אף משודר בטלוויזיה. הוא מכדרר ומנסה להתמקד בטבעת אך זריקה זו מרגישה לו שונה מאוד ממה שרגיל אליו. הוא שם לב לדופק וקצב הנשימה המואץ, ידיו רועדות. הוא מכוון את הכדור, זורק, והכדור אפילו לא פוגע בטבעת, Air ball.

 מדוע סיטואציות כאלו קורות דווקא ברגעים שכל כך חשוב לספורטאים להצליח? 

"החנקות" תחת לחץ אינה "רק" ביצוע לא טוב, אלא ביצוע לא אופטימלי ונמוך משמעותית מהמצופה על סמך יכולת המבצע והניסיון הקודם שלו. ביצוע זה לא קורה באופן אקראי כמו ביצוע לא טוב, הוא קורה בתגובה לאירוע מלחיץ במיוחד או חדש, שהספורטאי תופס את ההצלחה כחשובה מאוד, וכאשר האירוע המלחיץ נגמר הספורטאי יכול לבצע כהרגלו. כלומר, לא מדובר על מצב בו ספורטאי אינו מתפקד באופן אופטימלי לאורך תקופה ארוכה, למשל כדורסלן שאינו במיטבו לאורך מספר משחקים.

 מה גורם לירידה החדה בביצוע? 

לפי תיאורית הקטסטרופה של הארדי (1990), ככל שהעוררות הפיזיולוגית עולה כך הביצוע של הספורטאי משתפר (בהינתן חרדה קוגניטיבית נמוכה). הגוף מכין את עצמו לביצוע על ידי העלאת הדופק, לחץ דם, הנשימה נהית מהירה יותר וטונוס השריר עולה. אך מעבר לנקודה מסוימת שבה הביצוע הוא אופטימלי (גרף שמאלי), נראה ירידה מתונה, בביצוע מכיוון שהעוררות הפיזיולוגית המוגברת עלולה להפריע לביצוע – למשל היפרוונטילציה או רעד שיפריע לביצוע מדויק. לעומת זאת, בהינתן חרדה קוגניטיבית גבוהה (מלווה במחשבות טורדניות, דיבור פנימי שלילי, שינוים בקשב וריכוז) הביצוע של הספורטאי משתפר ככל שהעוררות הפיזיולוגית תגבר, עד לנקודת הביצוע האופטימלי, אך מעבר לנקודה זו, נראה "קטסטרופה" – ירידה חדה בביצוע שיהיה לספורטאי קשה עד בלתי אפשרי לחזור ממנה (גרף ימני).

ביצוע אופטימלי (משמאל) מול ירידה חדה בביצוע

 מהם הגורמים לחרדה הקוגניטיבית? 

תיאוריות רבות מדברות על הסחות דעת אשר מפריעות לספורטאי (בעיקר ספורטאי מתחיל) בביצוע בכך שמתחרות על משאבים קוגניטיביים כמו זיכרון העבודה (יוצרות אפקט "מוח עמוס"). במקום להתמקד במשימה אחת בלבד, הביצוע הספורטיבי, הספורטאי מנסה להתמקד בשתי משימות במקביל – הביצוע ומשימות שמפריעות לביצוע כמו דאגות על הביצוע וההשלכות שלו. הריכוז של הספורטאי יפגע וכתוצאה מכך הביצוע יהיה לא אופטימלי.

בענפים כמו התעמלות מכשירים תנועה לא אופטימלית ברמת הזווית הבודדת עלולה לגרום לנפילה מהמכשיר ופציעה. לאירוע כזה עלולות להיות השלכות על קריירת הספורטאי – ברמה הגופנית יצטרך להשתקם מהפציעה וברמה המנטלית יהיה עליו להאמין שיכול לחזור מהפציעה ולהמשיך לתפקד היטב כפי שתפקד בעבר, למרות הביקורות הקשות שיקבל מהאוהדים שעלולים לזכור לו את הביצוע הכושל לתמיד. ניתן לראות בדבריה של סימון ביילס חיזוק לממצאים אלו כשטענה שעליה לעשות מה שנכון עבורה, להתמקד בבריאותה הנפשית ולא לסכן את עצמה.

מה גרם לפגיעה בתחושת המסוגלות שלה?. סימון ביילס | צילום: Fernando Frazão/Agência Brasil

 הביצוע האוטומטי 

אך לא כל פעולות הספורטאי מצריכות שימוש במשאבי הקשב. את חלקן הספורטאי מבצע אוטומטית, הן כבר טבועות בו לאחר אלפי שעות אימון. בפעולות אלו נמצא כי בניגוד לתיאוריות הסחות הדעת, כאשר ספורטאי מקצועי נמצא בלחץ רב הוא עלול ליפול למודעות-עצמית גבוהה מדי לעצמו ולביצוע מושלם, שתחזיר אותו אחורה לרמת ספורטאי מתחיל אשר מנתח יותר מדי וחושב על כל חלקיק בתנועה צעד-אחר-צעד. כך השטף התנועתי, המהירות והאוטומטיות יפגעו והסיכוי ל"היחנקות" יעלה משמעותית בכל צעד קטן של הביצוע. למשל, דמיינו מצב שבו כדורסלן חושב כיצד הוא מכדרר את הכדור וכיצד זורק אותו לסל ברמת הזווית במרפק וכף היד, במקום להתמקד בחשיבה אסטרטגית, קבלת החלטות, במהלך שקבוצתו מנסה לבצע.

אז מדוע סימון ביילס קרסה תחת הלחץ? מה גרם לפגיעה בתחושת המסוגלות שלה? האם הציפיות והמחשבות ש"משקל העולם על כתפיה" הן אלו שגרמו לה לתפוס את הסיטואציה כחדשה ומאיימת לעומת תחרויות עבר בהן כיכבה? כיצד השפיע המחסור בקהל? האם התקרית עם לארי נסאר (רופא נבחרת ההתעמלות האמריקאית שהתעלל מינית במאות נערות), השפיעה על העומס שחשה לקראת המשחקים וכתוצאה מכך לתחושת ההצפה? לא נוכל לדעת מה התרחש בימים לקראת המשחקים בנבחרת האמריקאית ומה עבר בראשה של ביילס וכנראה שלא נדע את הטריגר הספציפי. עם זאת, חשוב שנכיר את התופעה שיכולה להביא ל"חנק תחת לחץ", נבין שהיא עלולה לקרות גם לטובים ביותר, על מנת לנסות למנוע או להתגבר עליה בביצועים הבאים.


עידן מורדל | פסיכולוג חברתי, מומחה בפסיכולוגיה של הספורט ובביופידבק



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג