פסגה אחרי פסגה: מה מחכה לרוכבים במסלול הוולטה אספנייה

הגרנד טור הספרדי חוגג 90 ופרסם מסלול עטור אתרים איקוניים (כולל האנגלירו האימתני), שני קטעים נגד השעון וכרגיל - המון עליות. המטרה - לפתות את פוגצ'אר ו-וינגגור להגיע. פירוט המסלול המלא בפנים
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
וינגגור מטפס בוולטה | צילום: Shutterstock

הוולטה אספנייה חוגג 90 להיווסדו (והמרוץ ה-80 בהיסטוריה) ויוזנק בשבת הקרובה. אחרי שגילינו את זהות הרוכבים המשתתפים, והתבשרנו על נציגות כחול-לבן במרוץ, זה הזמן לסקור את המסלול שיעברו הרוכבים ב-21 הימים המפרכים (מאוד).

לכתבות נוספות בנושא:
חוזר לבמה הגדולה: נדב רייסברג בהרכב ישראל פרמייר טק לוולטה אספנייה
וינגגור נגד העולם: כל מה שצריך לדעת לקראת פתיחת הוולטה אספנייה
רוכב ישראל פרמייר טק שפרש: "נחמד יותר לרכוב בלי הלוגו של ישראל"

המרוץ השנה יכלול 3,265 קילומטר שכוללים ביקור בארבע מדינות – איטליה, ספרד, צרפת ואנדורה. בתפריט: שני קטעים נגד השעון (אחד אישי ואחד קבוצתי), 53 אלף מטר טיפוס מצטבר והרבה (מאוד) פסגות נוסטלגיות וקשות שיאתגרו את הרוכבים במאבק על החולצה האדומה.

מתחילים באיטליה
הזינוק יהיה בטורינו בשבת הקרובה. זאת הפעם הראשונה שמרוץ הדגל הספרדי מתחיל באיטליה, כאשר הבחירה במחוז פיימונטה היא הצדעה לאלוף של 1956, אנג'לו קונטרנו, יליד המחוז והאיטלקי הראשון שזכה בוולטה.

לאחר קטע ראשון שמיועד לספרינטרים, הקטע השני כבר יבחן את רוכבי הדירוג הכללי – 157 ק"מ עם סיום בעלייה מקטגוריה 2 בפוארטו לימונה – עלייה באורך כ-10 ק"מ בשיפוע ממוצע של 5–6%. זה יהיה הסיום ההררי הראשון במרוץ.

קטע 4 כולל ביקור קצר בצרפת, ורק בקטע 5 יחצו הרוכבים לספרד. שם מחכה להם מסורת אהובה – נג"ש קבוצתי בפיגרס, באורך 20 ק"מ. מדובר במסלול שטוח יחסית שלא צפוי ליצור פערים גדולים בין המועמדים ל-GC.

נג"ש קבוצתי. התחביב הספרדי | צילום: Shutterstock

מתחילים לטפס באמת
אבל ביום למחרת המאבק האמיתי יתחיל: בפאל שבאנדורה (קטע 6) מחכה עלייה של כ-10 ק"מ בשיפוע ממוצע של 6% עד לגובה 1,902 מ'. זהו סיום פסגה ראשון ברמה גבוהה, כזה שיכול לחשוף מי בכושר ומי לא.

קטע 7 מחזיר את הוולטה לספרד ולפסגת סרלר, במסלול של 187 ק"מ. בדרך מטפסים הרוכבים את פורט דל קאנטו ואת קראו דה פרווס לפני הסיום בסרלר – בגובה 1,940 מ'. זהו טיפוס באורך 12 ק"מ עם שיפוע ממוצע של 5.5%, שהיה קבוע בוולטה של שנות ה-80 וה-90, אך נעלם מאז 2007.

קטע 9 יסתיים בוואלדזקאריי – עלייה ארוכה של 13.7 ק"מ בשיפוע ממוצע 5.2% לגובה 1,523 מ'. הפסגה הזו זכורה מהניצחון הראשון של סיימון קלארק, כיום בישראל פרמייר טק, בשנת 2012.

יונאס וינגגור | צילום: Shutterstock

חוזרים לפירנאים
אחרי יום המנוחה הראשון, יחזור המסלול לפירנאים. קטע 10 יסתיים בלארה-בלאגואה, טיפוס קשה שהפך למיתולוגי ב־2023 כאשר רמקו אוונפול חזר לחיים יום לאחר קריסתו בטורמלה.

קטע 11 יתקיים בבילבאו – מסלול בסגנון קלאסיקות הארדנים, עם סדרת גבעות קצרות ותלולות. המוכרת שבהן היא אלטו דה פיקה – 2.1 ק"מ בשיפוע ממוצע של 9.3%. בקטע 12 מחכה לרוכבים הקויאדה דה ברנס – 7.9 ק"מ בשיפוע של 6.5%, כאשר הפסגה נמצאת 23 ק"מ בלבד מקו הסיום, מה שיכול לאפשר התקפות נועזות.

ואז מגיע "ההר של הוולטה" – קטע 13 מסתיים באנגלירו האימתני. זהו טיפוס אכזרי באורך 12.5 ק"מ בשיפוע ממוצע של מעל 10%, עם פיקים המגיעים ל-24 אחוז בחלקים התלולים ביותר. קשה לחשוב על מבחן אכזרי יותר.

ביום שאחריו, בקטע 14, הרוכבים יסיימו בלה-פראפונה, טיפוס ארוך (18 ק"מ) לגובה 1,708 מ', כש-6 הק"מ האחרונים מטפסים בשיפוע של כמעט 9%. המקום שבו אלברטו קונטאדור הכריע את כריס פרום ב-2014, בדרך לניצחון במרוץ כולו.

רגעי ההכרעה
בקטע 17 מחכה עוד טיפוס קשוח לאלטו דה אל מורדרו ליד פואנפרדה: 8.8 ק"מ בשיפוע ממוצע של 9.7% עד לגובה 1,750 מ'. קטע 18 יהיה הנג"ש האישי – 26 ק"מ בוויאדוליד. אם העניינים יהיו צמודים בשלב הזה, הוא יכול להיות קריטי להכרעת זהות המנצח.

ואז, בקטע ה-20, רגע השיא: טיפוס לבולה דל מונדו. זהו סיום מפורסם בגובה 2,251 מ', עם עלייה אחרונה של 13.1 ק"מ בשיפוע ממוצע של 8.1% וקטעים תלולים עד 20%. כאן, יום לפני מדריד, צפוי להתברר סופית מי ילבש את החולצה האדומה על הפודיום. לפי שעה, המסלול של הקטע האחרון בספק בגלל איומי מחאה של ארגוני איכות סביבה, אך יש עוד זמן רב עד שנגיע לשם.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"המלחמות שיבשו את השגרה. אבל אנחנו סירבנו להפסיק לשחות. זה הניצחון שלנו", אמיר (פיש) כהן, מאמן הפועל שחייני הנגב




הטוויטר שלנו