מסע האופניים למאלי

בחודש אוקטובר יצאה קבוצה של 8 רוכבים למסע אופניים אתגרי במאלי. המסע הוכן ואורגן על ידי ד"ר חזי יצחק ממדרשת שדה בוקר. איתמר בריל כתב את יומן המסע וכבר מהימים הראשונים אפשר להרגיש שהמסע לא יהיה קל. חלק א’ 
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


בחודש אוקטובר יצאה קבוצה של 8 רוכבים למסע אופניים אתגרי במאלי. המסע הוכן ואורגן על ידי ד"ר חזי יצחק ממדרשת שדה בוקר. איתמר בריל כתב את יומן המסע וכבר מהימים הראשונים אפשר להרגיש שהמסע לא יהיה קל. חלק א' 

מאת:איתמר ברי"ל


מאלי נמצאת במערב אפריקה והיא מוקפת 7 מדינות: סנגל, גיניאה, ניג'ר, בורקינה פאסו, אלג'יריה, מאוריטניה וחוף השנהב. את המדינה חוצה נהר הניג'ר ממערב למזרח ולדרום. הניג'ר מהווה מקור פרנסה לדייגים והוא עורק תחבורה לסירות השטות בין הערים לאורכו. הוא גם מקור מים לחקלאות ולצרכים אחרים. היות ומאלי היתה תחת שלטון צרפתי, ההשפעה הצרפתית ניכרת, בשפה אותה מדברים ובשלטים למיניהם הכתובים בצרפתית. השפה המקומית השלטת היא במברה אבל לכל שבט יש גם ניב לשפה שלו. במאלי יש שבטים רבים שלכל אחד מסורת, תעסוקה ומנהגים אופייניים. למשל שבט הבוזו (Bozo) הוא שבט של דייגים. שבט הפלאני (Flani) הוא השבט של הנוודים רועי הבקר והצאן. יש במאלי נשים מאוד יפות בעיקר בכפרים. ראינו ילדים ומבוגרים באותו כפר עם תווי פנים וגווני עור שונים לחלוטין האחד מהשני.

המסע התנהל במאלי על ידי חברת תיירות מקומית של שני אחים מוחמד ועלי גינדו. עלי היה מוביל הטיול והמדריך, ועזרו לו שני נהגים וטבח. עמדו לרשותנו שני רכבי שטח טויוטה לנד קרוזר להובלת האופניים והסעת האנשים שליוו אותנו לאורך כל המסע.

יום א' – הטיסה למאלי
טסנו למאלי דרך אדיס אבבה ומשם בטיסת המשך לבמקו בירת מאלי. משך הטיסות הוא 4.5 שעות מבן גוריון לאדיס ועוד 6.5 שעות מאדיס לבמקו עם הפסקה של כ – 2.5 שעות באדיס. הגענו לבמקו בשעות לפני הצהריים של יום ב'. עם הגיענו לטרמינל העברנו את הדרכונים לפקידה מקומית שהיתה אמורה להנפיק לנו ויזה למשך שהותנו במאלי. שילמנו 25 יורו עבור הויזה וקיבלנו את הדרכונים בחזרה. המשכנו החוצה מבלי לבדוק את הויזה שקיבלנו. 

בחוץ קידמו את פנינו החום, הלחות ועלי, המדריך שלנו ואנשי צוותו שילוו אותנו לאורך כל המסע, כרים ואיסמעיל יהיו הנהגים, ומקי הטבח. העמסנו את ארגזי האופניים, והציוד הנלווה על גגות הג'יפים, ונסענו. העיר הייתה ערב רב של אוטובוסים, מיניבוסים, טנדרים, משאיות, רוכבי אופניים, קטנועים בעשרות ועגלות עם חמורים. מהומה אחת גדולה. למרות כל זאת התנועה זרמה והאבק תימר מהכבישים ומדרכי העפר בדרכים.

הקטנועים נעו להם בכל הכיוונים ומפתיעים כל פעם ממקום אחר. צריך להזהר אם רוצים לחצות את הכביש כי אף אחד לא עוצר ואינו מאפשר להולכי הרגל לחצות את הכביש בבטחה. זיהום האוויר היה ברמה גבוהה בגלל האבק וגזי הפליטה מהמכונית. רוב המכוניות מונעות במנועי דיזל וכנראה בגלל רמת התחזוקה הנמוכה או איכות הדלקים נפלטים לאוויר ענני עשן שחור מחניק ומזהם.

יום ב' – היום הראשון למסע
הגענו לבית עם חצר ועץ מנגו גדול. ישבנו בצילו. הטמפרטורה הייתה כ – 36-37 מעלות והלחות בעננים. בצל היה קצת פחות מכביד, אבל כל תזוזה גורמת למפלי זיעה לזרום על הגוף.

רצינו להמיר כסף זר למטבע המקומי. עלי הסביר כי המטבע הקל ביותר והמקובל להמרה הוא האירו ואפשר להמיר גם דולרים אך רק בשטרות גדולים מ – 50 דולר. הפקדנו בידי עלי את הסכום שרצינו להמיר עבור הקופה המשותפת וכן לכל אחד לפי צרכיו עבור הוצאות פרטיות. החלפן ספר את השטרות והחזיר אחד מהם בערך של 100 דולר. הסיבה: התמונה על השטר שונה משאר התמונות והוא לא רצה להמיר את השטר הזה, לכן החזיר אותו. עם תום השלב הזה העמיסו אנשי הצוות של עלי על הרכבים אוהלים ומזרונים וציוד בישול ומצרכי מזון. התכנית היתה לצאת לדרך, לנסוע עד החושך לאכול ארוחת ערב שיבשל עבורנו מקי ולהתארגן לשינה באוהלים בשטח.

יצאנו מהעיר ועלינו על הכביש לכיוון העיר סגו (Segou) לכיוון צפון מזרח. בשביל להיות נהג במאלי צריך להיות לוליין. הכביש מספיק ברוחב בדיוק לשתי מכוניות ואם נוסעים בו קטנועים, רוכבי אופניים ועגלות רתומות לחמור ישנה בעיה. צריך לתמרן בין כל אלה ולצאת מהעניין בשלום. הנהג שלנו כרים עשה זאת באומנות מפחידה הראויה לציון, הוא ביצע סלאלומים בין כל המכשולים האיטיים האלה והחורים באספלט.

מדהים לראות את מספר הנוסעים היושבים על גגות המכוניות, המשאיות, מיניבוסים, אוטובוסים וטנדרים יחד עם כמות מכובדת של שקים, חבילות ובעלי חיים. חלק מהמטען הוא גם אופניים וקטנועים. האוטובוסים נסעו עם דלת קדמית פתוחה ונוסעים תלויים ממנה כשגופם כמעט בחוץ, וזאת בגלל עלות הנסיעה, על הגג משלמים פחות מאשר בתוך הרכב. ראינו כיצד בעלי העזים מכינים אותן לנסיעה. הם קושרים להן את הרגליים ואז מעמיסים אותן על גג הרכב. גם על אופניים מובילים עזים או כבשים באותה הדרך בתוך סל גדול או ארגז הקשור על סבל.

כמעט כל האופניים במאלי הן מאותו הסוג. אופני "סינגל ספיד", פלטה אחת גדולה מקדימה וגלגל שיניים אחד קטן מאחור עם פריילוף. איך עוצרים? שמים את סולית הנעל או הכפכף על הגלגל ולוחצים. זה עובד.

כביש האספלט צבוע בגוון אדום. הגוון בא מהחומר ממנו עשוי האספלט – אבן חול אדומה האופיינית להרבה אזורים במאלי. הכביש עובר בשטחים פתוחים הזרועים בעצים מסוגים שונים: שיטים מכמה מינים, קאריטה, נים ועוד, ועשבייה שבעונה זאת של השנה היא כבר יבשה. מהפירות של שני המינים האחרונים מפיקים שמנים המשמשים בתעשיית הקוסמטיקה והסבונים. המקומיים מכינים על ידי כתישת פרי הקאריטה עיסה בגוון אפרפר בעלת מרקם משחתי שהיא למעשה שמן הידוע במקומותינו בשם חמאת שיאה. בבמקו מפיקים חמאת שיאה במפעל תעשייתי אבל שם היא עוברת זיכוך חלקי והגוון הוא קרמי. חמאת השיאה משמשת את המקומיים לבישול ולהכנת סבון בו הם משתמשים לשטיפת כלים ולרחצה.

במקומות אחדים יש יותר חורים בכביש מאספלט ואז נוהגים בין החורים ולפעמים יש לרדת עם שני גלגלים על שולי הכביש כדי להמנע מנפילה לחורים אלו. ככלל יש במאלי כבישים בין ערים ראשיות ושאר הדרכים הן דרכים כבושות מאותו חומר של אבן החול האדומה. במקומות רבים הדרכים במצב גרוע ביותר, התשתית הרוסה ויש קטעים גדולים של חול העולה מתחת לתשתית. כמו כן בגלל אופי החומר ממנו עשויות הדרכים (חומר דומה למחלוטה) נוצרים בדרך גלים קטנים מקפיצות גלגלי המכוניות. כדי להמנע מן הרעידות הנוצרות מהגלים בדרך הנהגים נוסעים מהר מאוד (הגלים האלו נקראים בעברית הדורים). בכל הדרכים האלה עולים ענני אבק אדום מהרכבים הנעים עליהן, ובזמן רכיבה על אופניים מתמלאים באבק החודר לכל מקום ולפעמים הוא גם מקשה על הראות.

נסענו כשעה כשלפתע הבחנו בעננים שחורים. הרוח נשבה בעוצמה והבנו כי צפוי לנו גשם. זה קרה במהירות רבה. הגשם הגיע מלווה במשבי רוח עזים וכל האוויר התמלא באבק אדום המעורב בטיפות גשם. עצרנו בצד הדרך, הוצאנו אוהלים מן הרכב בניסיון נואש לכסות את קרטוני האופניים כדי למנוע פגיעה בהם. המאבק ברוח היה קשה. אין ממש מקום לעמוד על גג הרכב כדי לכסות את הקרטונים. בהתייעצות שנערכה תוך כדי נסיעה הוחלט שנמשיך עד העיר הקרובה ונישן בבית מלון. אחרי מספר קילומטרים פסקו הרוח והגשם והשטח נראה יבש. השמש שקעה כבר והחושך עלה. עצרנו בצד הדרך ומקי בעזרת הנהגים בישל לנו ארוחת ערב ראשונה במאלי מעשה ידיו. במשך הזמן למדנו כי מקי הוא טבח מעולה היודע להכין אוכל טעים ומשביע ממצרכים בסיסיים בתנאים לא תנאים של שטח וללא תאורה ראויה. רוב הארוחות שאכלנו בשטח היו מורכבות מפחמימה כלשהי (פסטה, ספגטי, קוסקוס או אורז) בצירוף רוטב עשיר מירקות בסיסיים כמו תפוחי אדמה, בצל, כרוב שום ופלפלים, ולפעמים גם בתוספת בשר כלשהו.

בשעה 22:00 בערך הגענו לעיר סגו. נכנסנו לחצר המלון, פרקנו את הציוד האישי והתארגנו לחדרים מפנטזים על מקלחת ושינה אחרי יום נסיעה מייגע.

תמונות / איתמר ברי"ל



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג