על יואל לוי, מאמן כושר יהודי המתגורר באנגליה, כנראה כבר שמעתם, אך לא בטוח שבשמו. הוא מוכר ברשתות החברתיות כ-The Jewish Fitness Coach. והפך בשנה האחרונה לדמות שקשה לפספס במרוצי כביש ברחבי העולם. לא בגלל תוצאה יוצאת דופן שקבע, אלא בגלל תחפושת אחת מרגשת. לוי רץ בכל העולם לבוש כבאטמן, עם סמל כתום על חזהו. כמחווה לזכרם של ילדי משפחת ביבס – אריאל בן ה-4 וכפיר התינוק ז"ל – שנחטפו ב-7 באוקטובר ונרצחו בשבי יחד עם אימם שירי.
לכתבות נוספות בנושא:
מהמשטח ועד הרוח: טיפים חשובים למרתון ארץ ים המלח 2026
רון חולדאי לקראת מרתון תל אביב: "עצם קיומו של המרתון הוא מסר"
"הספורט הוציא אותי ממקום שאף אחד אחר לא הצליח"
אריאל הקטן אהב את באטמן. התחפושת הפכה לסמל, והריצה – לשליחות. בימים אלו הגיע לוי לישראל לקראת השתתפותו במרתון ארץ ים המלח של המועצה האזורית תמר שיוזנק בשישי הקרוב. בין ג'ט לג לאימון קל, הוא התיישב לשיחה פתוחה, כנה ומרגשת בראיון מיוחד עם שוונג.
יואל, מתי הגעת לישראל?
"הגעתי אתמול בבוקר. אני עדיין סובל קצת מג'ט לג, אבל אני חושב שזה פשוט חלק מהשגרה, במיוחד בנסיעות האלו".
View this post on Instagram
אתה כבר מכיר את ישראל לא רע, היית פה כמה וכמה פעמים
"כן, אני אסיר תודה בכל פעם שאני מגיע לכאן. זה היה נחמד להיות בנמל התעופה בן גוריון ולראות שאין יותר פוסטרים של חטופים. זה היה מאוד משמעותי לראות את זה".
כבר רצת במרתון ים המלח בעבר?
"רצתי בים המלח בשנה שעברה. אבל אז זה לא היה בתחפושת. זו הייתה הפעם האחרונה שרצתי בתור עצמי. השנה אני חוזר עם מטרה קצת שונה. אבל בכל פעם שמתחרים בים המלח זה מאוד מיוחד".
הרגע שבו הכל השתנה
איך בעצם נולד הרעיון לרוץ כבאטמן?
"אחרי שעשיתי את חצי מרתון ים המלח בשנה שעברה, חיפשתי את האתגר הבא – וזה היה מרתון ירושלים. יום אחרי שנרשמתי, פורסם בחדשות שבני משפחת ביבס נרצחו בשבי. ידעתי שאריאל היה מעריץ גדול של באטמן, וחשבתי שהדבר הנכון לעשות הוא לרוץ כבאטמן. כאקט של כבוד.
"רצתי את מרתון ירושלים בתחפושת, והרבה אנשים קיבלו השראה ממה שעשיתי. ארבעה שבועות לאחר מכן היה מרתון לונדון, בעיר הולדתי. כשפרסמתי משם סרטונים שלי רץ כבאטמן – הם הגיעו למיליוני צפיות, בהם גם מיליוני אנשים שאינם יהודים. שם הבנתי שזו הזדמנות ללמד אנשים על המשפחה הזו. פשוט כי זה הדבר הנכון לעשות".
יואל לוי במרתון ניו יורק | צילום: מתוך האינסטגרם Jewish Fitness Coach
פגשת גם את ירדן ביבס
"כן. אנחנו שומרים על קשר כל כמה חודשים. נפגשנו ביולי האחרון, הלכתי לראות אותו ואת אמא שלו. פגשתי גם את בני הדודים שלו בסידני, הם הגיעו לתמוך בי במרוץ שם. זה היה מאוד משמעותי עבורי שהם שם".
איך ירדן והמשפחה קיבלו את המחווה?
"הם מאוד התרגשו. ירדן אסיר תודה, אבל אני מאוד נזהר להיות אתי ומכבד. אני לא רוצה להזכיר להם כל הזמן את העבר, אלא לאפשר להם להתמקד בעצמם. אני פשוט ממשיך לעשות את שלי – ללמד ולספר לכמה שיותר אנשים שלא מכירים את הסיפור".
תגובות מחבקות, וגם כאלו שפחות
אתה רץ עם התחפושת בכל העולם, בתקופה שישראל לא פופולרית במיוחד. אילו תגובות אתה מקבל?
"האמת, הרבה אהבה, גם מאנשים לא יהודים. בקוסטה ריקה אנשים נסעו 200 מייל למרוץ שהתחיל ב-5 בבוקר רק כדי לתמוך. במיאמי אנשים החזיקו דגלי ישראל. בעלת בית קפה סיפרה לי שאנשים עצרו הכל וביקשו להתפלל אחרי ששמעו למה אני רץ. יש גם הרבה שנאה ברשתות. זה חלק מלהיות יהודי גאה או אוהב ישראל. כנראה שאני עושה משהו נכון".
ובמרוצים עצמם?
"למזלנו, לא היו בעיות. אנחנו נזהרים מאוד בערים כמו פריז וברצלונה. בכל זארת, אני רץ בשביל שני ילדים… אבל ראינו בשנה האחרונה שלא לכולם אכפת. תמיד יש סיכון, אבל אני מקווה לטוב".
View this post on Instagram
הגוף משלם מחיר
לוי הוא כאמור מאמן במקצועו, אבל כלל לא בטוח שהיה ממליץ למתאמניו שגרה כמו שלו. בשנה האחרונה הוא רץ חמישה מרתונים מלאים ועוד חמישה חצאים, במה שבוודאי גובה גם מחיר פיזי. אפילו ממי שנמצא בכושר מצוין כמוהו.
כמאמן, היית ממליץ לרוץ כל כך הרבה מרתונים?
"לא. אני מרגיש את זה עכשיו. מרתונים הם קיצוניים למערכת העצבים. למדתי בדרך הקשה את החשיבות של התאוששות ותזונה. אני מקבל את זה שאני לא יכול להיות הכי מהיר בכל מרוץ. זו סיבולת לטווח ארוך. הרבה עיסויים, הרבה מנוחה. אני אולי מתלבש כמו גיבור על – אבל הגוף שלי הוא לא של גיבור על".
המטרות לים המלח
איך מקבלים אותך מאז שנחתת בישראל?
"מאוד יפה. כאן רוב האנשים יודעים למה אני רץ. אנשים מקבלים השראה למסע הבריאות שלהם. זה הדבר היפה בריצה – היא עוזרת לאנשים להתמודד עם האתגרים שלהם".
הצבת לעצמך יעד למרוץ בים המלח? אתה רץ פה חצי מרתון
"לסיים בחתיכה אחת. אם אסיים באזור שעתיים – אהיה מרוצה. זה גם מכין אותי טוב למרתון בוסטון".
מרתון ארץ ים המלח. תמיד מיוחד | צילום: אורן סלמן
איך זה לרוץ עם החליפה הזאת?
"האמת היא שהיא לא נוחה בכלל. היא נהיית כבדה כשמזיעים. אפילו ללכת לשירותים זו משימה. אבל מתרגלים, ומתמקדים במטרה".
הטרילוגיה – והסיום המרגש
ים המלח הוא לא המרוץ האחרון שלוי ישתתף בו בישראל השנה. בסוף החודש הוא מתכוון לרוץ במרתון תל אביב, במה שיסמן עבורו סגירת מעגל נוספת: "אני רוצה להשלים את 'טרילוגיית באטמן': ים המלח, ירושלים ותל אביב. במרתון תל אביב אחותי חנה תצטרף אליי. יש לה תסמונת דאון וקשיי ניידות. אני אדחוף אותה בכיסא גלגלים, וב-200 המטרים האחרונים היא תלך ואני אתמוך בה".
"היא מגיעה מבריטניה במיוחד. היא אוהבת את ישראל, והיא מקבלת פה כל כך הרבה אהבה. בישראל גם ההתחשבות בנגישות מאוד גבוהה. אולי תראו אותנו – היא תהיה הילדה עם החיוך הכי גדול בכיסא הגלגלים".
