"אתגר שלושת המכתשים" – 3CC- THREE CRATERS CHALLENGE

קבוצת ה-"THRASHPIGS"  עשתה את זה שוב באירוע אקסטרים נוסף  של ADVENTURE RACING, שכלל 48 שעות של שכרון חושים וכ-200 ק"מ של ריצה, אופניים וגלישה בחבלים וסולמות  בקניונים של מדבר יהודה, כולל מעל 4000 מטר טיפוס. הפעם התפנקנו עם שעת שינה אחת  באמצע
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

קבוצת ה-"THRASHPIGS"  עשתה את זה שוב באירוע אקסטרים נוסף  של ADVENTURE RACING, שכלל 48 שעות של שכרון חושים וכ-200 ק"מ של ריצה, אופניים וגלישה בחבלים וסולמות  בקניונים של מדבר יהודה, כולל מעל 4000 מטר טיפוס. הפעם התפנקנו עם שעת שינה אחת  באמצע

מאת:גלן כהן

הכירו את קבוצת ה- THRASHPIGS: הקבוצה הישראלית החלוצית שמובילה את ספורט  האקסטרים של ADVENTURE RACING בארץ.



בחמש שנים שמאז היווסדה, הספיקה הקבוצה לגמוא מעל 3000 ק"מ של ריצה ואופניים בשטח בשלושים אירועים מגוונים (ודי משוגעים, רבים יגידו), כשכל אירוע נמשך בין 12-48 שעות, וכולל מרחק של בין 100-300 ק"מ של שבילים וסינגלים.

האירוע של השבוע האחרון  התחיל ביום ראשון 21.4.13 בערב במצפה רמון, והסתיים ביום שלישי בערב בצומת הערבה על יד ים המלח.



יום ראשון בערב:
יצאנו שישה מהג'יפ בתחנת דלק של מצפה רמון: קרן גולדבלט, דיויד ארז, ארי ביק, איתן ציזיק, יוסי רומנו וגלן כהן, וחטפנו את הקור של שבע מעלות הישר לפנים. 



אכלנו ארוחה חפוזה בעמידה, ארוחה שכללה את האורז והעוף ששרונה אשתו של ארי הכינה בקפידה ובאהבה, ויצאנו לדרך עם הרבה שכבות. ירדנו כמו טיל לתוך המכתש, זריקת אדרנלין על ההתחלה כדי להעיר אותנו. מלווים בירח מלא חצינו את המכתש דרך ציר הנפט ומעלה נוח. הרגשנו כאילו שאנחנו בפלנטה אחרת, רחוק מאד מציוויליזציה, והיה גם רגע מפחיד שבו נדמה לנו שראינו דמויות מסתובבות בחושך –  או שהיו חיילים בניווט שקט, או מחבלים, או הדמיון הפרוע שלנו. בכל מקרה, לאחר מכן ניסינו לרכוב יותר כדבוקה בחושך.  הירח שקע בשלוש בבוקר והמשכנו לרכוב בחושך מצרים עד למעלה זיק המפורסם שהיה סגור עם מחסומים מרוב תלילות ומסוכנות. כאשר THRASHPIG מגיע למחסום או שלט בסגנון "כניסה אסורה, שטח מסוכן", הוא יודע שהגיע למקום הנכון, וממשיך בדריכות ובציפייה להרפתקה. מצאנו את עצמנו רוכבים בתלילות מטורפת עד שהבלמים צרחו הצילו, ונאלצנו ללכת כמה דקות עם האופניים כדי להתגבר על מדרגות הפודרה האימתניות.


כרגיל, באירועי אנדורנס מהסוג הזה, הגרף של אנרגיה ומצב רוח נראה כמו סינוס. השעות האחרונות של הלילה הן תמיד הכי קשות, ועם שקיעת הירח שוקעים גם מצב הרוח והתקווה. ואז, לאט לאט, עם אור ראשון, כמו עוף החול, מרגישים את החזה מתמלא ומצב הרוח מתרומם. ראינו את כל בקעת נחל צין מתגלה לעינינו, לאט לאט, וידענו שנשארו "רק" 20 ק"מ לחרוש לאורך נחל צין עד נקודת המפגש עם הגיפ.



יום שני בבוקר:
סוף סוף, כאשר אנחנו בקצה החבל, איציק מצליח להגיע עם הג'יפ לנקודת המפגש – ואנחנו עושים TRANSITION לאחר שמונה שעות רכיבה, חוטפים מנת שיבולת שועל חמה עם בננות,תמרים, וחמאת בוטנים. זה יספק לנו אנרגיה ללג הבא שכולל 22 ק"מ של ריצה לאורך נחל צין, עם גיחה הרפתקנית לתוך שני קניונים עלומי שם עם יתדות וסולמות (אין שם על המפה, אך המסלול מסומן כמספר 15371על גבי המפה). הקניון נוצר בעקבות ההזדקרות של הקיר של המכתש הגדול וזה בהחלט מחזה מרהיב וחוויה מדהימה לטפס דרך השבכות ולרדת בנקיק התלול חזרה לנחל צין. 



 לאחר כמה שעות מגיעים לפסגת מעלה צין, ועוד פעם דוחפים קצת אוכל וקופצים חזרה על האופניים, הפעם ל-45 ק"מ רכיבה דרך מעלה אברהם ולאורך כל מכתש הגדול עד לעין ירקעם. הלג הזה היה קשה כי החום עלה, העייפות מצטברת, והדרך עד למעלה אברהם נראית כעלייה אין סופית.

יום שני בערב:
פוגשים את הג'יפ בעין ירקעם, ואיזה כיף, יש גזלן עם גלידות. באותו רגע הייתי משלם 100 ₪ אך הוא הסתפק ב-12 ₪. אנחנו מחליטים לדחות את הארוחה החמה היחידה של האירוע לאחר הלג הבא, מכיוון שזה "רק עוד 20 ק"מ" של ריצה וקניונים עד לתחתית מעלה העקרבים הרומי. איתן מחליט שהכאבים ברגליים עזים מדי ומחליט לוותר על הלג הבא ולהצטרף לאיציק כצוות מסייע. חמישתנו התחלנו את הלג הזה עייפים אף במצב רוח מרומם, כי יש עוד אור יום. רצים בנחל חתירה, יורדים את הסולם הגדול של מעלה פלמ"ח וממשיכים לדלג כאיילות בנחל עד למעלה ימין האכזרי. המעלה סוחט אותנו ועד שהגענו לפסגה כבר ירד החושך וגם האנרגיה. מדליקים פנסי ראש ורצים בסינגל עד למצד צפיר. כאן העסק מתחיל להסתבך.

מרוב עייפות ועצלנות לפתוח מפה, פנינו שמאלה בשביל השחור ונהנינו מהירידה, אך לאחר שני קילומטרים זה נראה נעים מדי והבנו שטעינו והיינו אמורים לפנות ימינה. עכשיו מבחן האופי האמיתי, לאחר 40 שעות בלי שינה ואחרי 24 שעות של ריצה ורכיבה ברצף, כשמתברברים ועכשיו צריך לחזור על העקבות ולטפס חזרה את שני הק"מ האלו. 

מי מקלל מתחת לשפם, מי מקלל מעל השפם, מי נושך את השפתיים ופשוט ממשיך הלאה, למרות הקושי והבאסה. גלן מתנצל בפני החבר'ה על הטעות בניווט והחבורה מפגינה אופי ורוח צוות מדהימים, תוך כדי שמטפסים חזרה ושומרים אחד על התחת של השני. השעתיים הבאות הן הכי קשות  בכל האירוע –  שניים מתוך הקבוצה הולכים מתוך שינה את מעלה העקרבים הרומי והשאר שומרים עליהם בניסיונות לדובב אותם במשחקי "ארץ עיר", ושומרים עליהם שלא יפלו לתהום. לאחר מה שנראה כנצח אנחנו מגיעים באחת בלילה לסוף המסלול, אבל איפה הג'יפ לעזאזל?! מסתבר שהוא חנה שלושה ק"מ רחוק מהנקודה המתוכננת, ועד שהגענו אליו היינו עייפים, עצבניים וגוועים מרעב.
מזל שהמדורה דלקה וחיכתה לנו ארוחה מדהימה על האש. טרפנו את העוף בפיתה עם חומוס, ואחד מהחבר'ה הכריז "אם יש סיכוי שאמשיך הלאה, אני חייב לישון עכשיו!" מראש דיברנו על האופציה של שעת שינה אם נזדקק, ובהחלט כולנו היינו זקוקים לזה. התכרבלנו בתוך שק"שים על האדמה ואיתן העיר אותנו אחרי שעה של POWER NAP. בשלב הזה קרן הודיע שהיא לא מרגישה טוב ושהיא מוותרת על הלג הבא. עכשיו נותרנו ארבעה, אך לא נתנו לזה לפגוע במוטיבציה ועלינו על האופניים ששים לקראת רכיבה  של 25 ק"מ לאורך נחל צין עד לכניסה למכתש הקטן.



אם עד עכשיו לא היה מספיק מאתגר, גילינו להפתעתנו  שרוב נחל צין מוצף במים משיטפון של יום קודם! המשמעות היא שרוב השבילים נמחקו ונלחמנו בצליחת מכשולי המים והתקשינו למצוא את הדרך. בקיצור, הרפתקה. קרענו את התחת אבל מחזות כמו השתקפות הירח המלא מתוך גבי צין המרהיבים, נתנו לנו רוח במפרשים. למרות הרוח, העייפות הכבידה עלינו מאד, וברגעים שעצרנו לבדוק מפה, כולנו נרדמנו על האופניים! על יד גבי שיש  לא זיהינו  את הדרך המטפסת מתוך הנחל, והמשכנו בתוך החלק הפראי של הנחל, שמוגדר כשמורת טבע. עוד שישה ק"מ של רכיבה קשה בערוץ עם חלוקי נחל גדולים ומאתגרים סחטו את מה שנשאר במיכל דלק שלנו. כרגיל, לכל לילה יש סוף, ולמזלנו, אור ראשון הגיע  וליווה אותנו בקילומטרים האחרונים עד לג'יפ שחיכה לנו עם ארוחת בוקר בכניסה למכתש הקטן.



יום שלישי:
בשלב הזה קרן ("tougher than nails Goldblatt") חזרה לעניינים והחליטה לא לוותר על ההמשך, ומישהו אחר לקח את מקומה בג'יפ כדי לנוח בלג הבא. לאחר ארוחת בוקר קלה של עוד פיתה עם עוף וחומוס, יצאנו בריצה קלה לתוך המכתש הקטן. רצנו לאורכו של המכתש עד למעלה חצרה, ועלינו את ה-400 מטר גובה, צעד אחר צעד. המשך היום כלל עליות, ירידות, ריצה וטרק לאורך נחל צפית עליון ותחתון עם פינלי בסולמות וחבלים של קניון צפית ותמר. המדהים הוא, שגם אחרי 48 שעות של פעילות, עם רק שעה אחת של שינה, נותר כוח לרוץ ביחד לקו הסיום בצומת הערבה.



לסיכום, היה קשה ומהנה בו זמנית, חצינו את שלושת המכתשים ואת הנופים הכי פראים ויפים שיש בארץ. בהחלט אימון טוב לקראת ההרפתקה הבאה של קבוצת ה-THRASHPIGS : "CZAR"  72 hr  Adventure Race, ב-20.8 בצכיה.

מי שכל זה דגדג לו מרגיש שהוא רוצה ויכול להצטרף להרפתקאות הבאות של ה-THRASHPIGS מוזמן ליצור קשר עם גלן [email protected]


     
2.5.2013


גלן כהן- פסיכולוג, מנחה Outdoor Training) ODT), מורה דרך מוסמך, אולטרה מרתוניסט, איש ברזל, ADVENTURE RACER, יוזם ומנהל אירועי איש ברזל שטח ודואתלון שטח כפר אוריה. מייסד ומוביל קבוצת ה-THRASHPIGS של אנשי ברזל המחפשים את האתגר הבא



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"עוד יבוא יום בו לא אוכל לרוץ יותר. היום הוא לא היום הזה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג