ביום שני האחרון נודע על פטירתו של מנכ"ל חברת מליסרון, אופיר שריד ז"ל, ביום הולדתו ה-54 ולאחר מאבק במחלה קשה. הבשורה המרה היכתה בתדהמה את צמרת הכלכלה והמשק בישראל, שספדה למנהל מבריק, ישר וקר רוח, דמות שזכתה להערכה רחבה על היותו "הכוח השקט" שמוביל עסקאות ותהליכים מורכבים בצניעות ובנועם הליכות.
לכתבות נוספות בנושא:
- אבל כבד: הטריאתלט ואיש הברזל טל גלבוע נהרג בתאונה בכביש 98
- מי תהיה הקבוצה הגדולה ביותר? המספרים מאחורי ההרשמה לישראמן 2027
- אנשי ברזל של נתינה: הלוחמים שתרמו כליה וכובשים את תחרויות הסבולת
אך בעוד שעבור רוב מנהלי המשק מונחים כמו "אסטרטגיה לטווח ארוך", "יכולת ספיגה" או "עמידה במשברים" הם בעיקר מטפורות מעולם הפיננסים, אצל שריד הם נחצבו באספלט של הרי אילת, במים הקרים לפנות בוקר וברכיבות אינסופיות כשהשמש רק מתחילה לעלות.
בקהילת הטריאתלון וספורט הסיבולת בישראל, רבים זוכרים אותו גם במקום אחר לחלוטין: עוטה חליפת טריאתלון, ממוקד כולו במטרה, נלחם על כל וואט ועל כל שנייה – אך תמיד עם חיוך צנוע, מבט מאיר עיניים ופרגון מלא לעבר חבריו למסלול.
אופיר שריד בצ'אלנג' ישראמן | צילום: צלמי שוונג
ברזל של משמעת: ספורטאי תחרותי בכל רמ"ח איבריו
עבור שריד, טריאתלון ואימוני איש הברזל לא היו תחביב של סופי שבוע לשחרור מתחים. הם היו דרך חיים שדרשה מחויבות טוטאלית. מי שמכיר את ספורט הסיבולת יודע שכדי להגיע לקו הזינוק של תחרות "איש ברזל", נדרשת משמעת ברזל. שעות על גבי שעות של אימונים שמתחילות בארבע לפנות בוקר, תזונה קפדנית, וניהול זמן כירורגי שמאפשר לשלב בין קריירה תובענית כמנהל בכיר, משפחה אוהבת, ואימונים מפרכים.
והתוצאות שלו דיברו בעד עצמן. 10:34:06 שעות באיש ברזל מלא (אוסטריה, 2017). 3.8 קילומטרים של שחייה, 180 קילומטרים של רכיבה, ומרתון מלא של 42.2 קילומטרים – בזמן איכותי לקבוצות גיל. בנוסף, רשם 5:17:53 שעות בחצי איש ברזל, 3:29:04 שעות במרתון מלא.
אופיר שריד בצ'אלנג' ישראמן | צילום: צלמי שוונג
הבית השני באילת: הרומן עם הישראמן
אם יש מקום שמסמל יותר מכל את עולם הסיבולת הישראלי, הרי זה צ'אלנג' ישראמן באילת. אחד ממסלולי איש הברזל הקשים והמאתגרים בעולם, עם עליות מפרכות, רוחות מדבריות קיצוניות ומזג אוויר הפכפך. שריד היה בן בית על המסלול הזה. הוא התייצב בו שנה אחר שנה. לפחות לחצי המרחק, ואף צלח את המסלול המלא. אתגר שגם טריאתלטים חזקים חוששים לפני שלוקחים על עצמם.
כבר לפני יותר מעשור, באחד מסיכומי התחרות שלו, כתב בהומור ובפשטות האופיינית לו: "אז זהו, הגענו הביתה, שתי מכונות כביסה כבר הופעלו והשלישית בדרך…". כותב כמו אחרון המתחרים, מחובר לשגרה, מביט לאחור על סוף השבוע של כאב שרירים וסיפוק עילאי, בלי שום גינונים של תפקיד בכיר כזה או אחר. על קו הזינוק והסיום כולם שווים, ושריד אהב את השוויון הזה.
אופיר שריד בישראמן 2019 | צילום: צלמי שוונג
התמיכה בקהילה ובאנטונינה רזניקוב
אולי הביטוי היפה ביותר לחיבור של שריד בין עמדתו הציבורית לאהבתו העמוקה לספורט היה היכולת לראות את האחר. ספורטאי סיבולת בישראל, מוכשרים ככל שיהיו, מתמודדים יום-יום עם קושי כלכלי עצום במימון ציוד, טיסות ותחרויות בינלאומיות.
כאשר אלופת ישראל אנטונינה רזניקוב שיתפה בגילוי לב על המאבק הכלכלי לקראת מסעה לאליפות העולם, שריד לא נשאר אדיש. דרך רשת "קניוני עופר" מקבוצת מליסרון, הוא דאג להעניק לה חסות וגב כלכלי יציב בדרך לתחרות היוקרתית.
אופיר שריד ואנטונינה רזניקוב | צילום: קניוני עופר
"אנטונינה היא אחת הספורטאיות המוכשרות שיצאו מישראל ואנו גאים לתמוך בה", אמר אז שריד. אלו לא היו מילים של חסות שיווקית קרה. הוא הבין בדיוק מה עובר עליה בכל אימון בוקר מוקדם, בכל טיפוס עלייה ובכל רגע של משבר מנטלי. כי הוא עצמו נשם את אותו האוויר על אותם המסלולים.
אופיר שריד ז"ל – מורשת של שקט ועוצמה
שריד הותיר אחריו מורשת עסקית מרשימה של הובלה, בנייה וצמיחה במשק הישראלי. אך עבור כל מי שחלק איתו את הכבישים, הבריכות ומסלולי הריצה, הוא ייזכר תמיד כספורטאי אמיתי. איש ברזל במלוא רמ"ח איבריו.
מערכת שוונג והישראמן משתתפים בצער המשפחה והחברים. יהי זכרו ברוך.
אופיר שריד בצ'אלנג' ישראמן | צילום: צלמי שוונג
