אישה שיצאה לריצה נרצחה ביער ריחן

אסתר הורגן, בת 52 מההתנחלות טל מנשה שיצאה לרוץ ביער ריחן שבצפון השומרון, נמצאה מתה כשעליה סימני אלימות
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

זה עוד שם, זה עוד פנים, עוד אחת. עוד אישה. זו אימא לשישה גוזלים, ככה באמצע החיים. אישה שיוצאת לרוץ באמצע היום, ליד הבית שלה, במקום מבטחה, ובן עוולה מחליט לשים לזה סוף, לקטוף אותה. הבוקר התעוררתי לידיעה כי אסתר הורגן, בת 52 מההתנחלות טל מנשה, נמצאה ביער ריחן בצפון השומרון כשעליה סימני אלימות, ומותה נקבע במקום. האם היא נאבקה בו ברגעיה האחרונים? מה עלה לה בראש באותן דקות ארוכות שאני מתארת לעצמי שנמשכו לנצח? אני שואלת את עצמי למה ובאיזה זכות? מי החוצפן שמעז לקחת חיים של אדם אחר?

כאישה וכספורטאית שרצה לבד, אני לא אחת מוצאת את עצמי בהתלבטות: אני רצה לבד 99% מהריצות שלי. מדוע אני צריכה שיעברו לי בראש תסריטי אימים? למה אני צריכה לחשוש? למה אני צריכה לחשוב 10 פעמים לפני שאני יוצאת לאיזשהו מקום לרוץ בו? למה אני לא יכולה לרוץ ביער לבד, כן לבד!!! מבלי לחשוש שחולה נפש, פסיכופט יעוט עליי ויחסל אותי? למה צריכים להמליץ לי לחבור לאנשים לרוץ איתם משום שלרוץ לבד זו סכנת נפשות?

רק בשנה האחרונה דווחו על לפחות שלוש תקיפות של נשים שרצו להנאתן לא פחות ולא יותר בפארק הירקון. נשמע הזוי, נכון? כי זה פארק במרכז הארץ, מרכז תל אביב, הכי בטוח כביכול? אז זהו שלא!

מסתבר שישנם גברים שמסוגלים לארוב לאישה שרצה לתומה, ולא משנה איפה זה יהיה, בפארק במרכז הארץ, רחוב בעיר סואנת או בשעת צהריים ביער. לארוב לה ולחסל אותה נפשית ופיזית, ולרצוח אותה באכזריות.

בחודש יוני 2020 הותקפה רצה בשעות הבוקר המוקדמות במסלול הריצה בפארק הירקון סמוך לגשר המכביה. רץ שעבר באזור באותו הזמן שמע את צעקותיה. הוא סיפר שהיא הוכתה על ידי התוקף, שנתן לה כנראה מכה עם חפץ כבד ופתח לה את הראש. לדבריו, "ממה שהבנתי, כאשר הוא תקף אותה היא התנגדה וניסתה לברוח ותוך כדי המנוסה הוא הכה אותה וניסה לתפוס אותה בכוח. היא היתה בהיסטריה מטורפת ואני חושב שהתוקף התחבא שם ופשוט חיכה לקורבן שלו".

אני לא יכולה להסתגל לעובדה שארוץ בחשש שמי יודע מה עלול לקרות לי, אם ארוץ לבד, ואני לא יכולה להתרגל לעובדה שכדי לצאת לרוץ במקום מסוים אצטרך לארגן לעצמי "פמליית אבטחה". זה פשוט לא מתאים לי!

גברים, אף אישה לא צריכה לחוש מאוימת או קורבן פוטנציאלי לגבר אלים, סוטה או סתם פסיכופט. אני יוצאת לרוץ לבד, בכל שעה שלא תהיה ויש לזה משמעות בפני עצמה עבורי. זה הזמן שלי נטו עם עצמי. הרגעים האלו של הריצה לבד, בחושך, באור, בשקיעה או בזריחה, הם ההתמודדות שלי עם עצמי.

אם אני לבושה בגוזייה ובמכנסון זה לא אומר שאני "מחפשת", זה רק אומר שזו הדרך שבה הכי נוח לי לרוץ. לזמן הריצה שלי עם עצמי לבד (בחושך, לפעמים) יש משמעות עצומה עבורי מעבר לפעילות ספורט ולשמירה על הכושר. זה הזמן שלי עם עצמי נטו. בזמן הריצה כשאני לבד עם עצמי, כל המחשבות, הרעיונות, הכעסים, הלבטים, הכל עולה לי וצף, ואז מתנקז. אני חוזרת הביתה עם אנרגיות חדשות.

כל רץ יודע שבזמן כלשהוא בריצה מגיע שלב שבו הגוף כמעט על אוטומט, באותם רגעים אני ממש יכולה להתנתק מהכל והמחשבות מתפוגגות. הרגע הכי שווה בריצה, סוג של מדיטציה שלמדתי להעריך ולחכות לה. הריצה שלי היא הזמן שלי עם עצמי, לטוב ולרע. המחשבות, הקשיים הפיזיים, העייפות, ההתגברות, ההישג והסיפוק. ולתוך זה חדרו שיקולים זרים שבינם לבין ריצה ושמירה על בריאות נפשית ופיזית אין ולא כלום.

לא ייתכן שאישה שיוצאת לרוץ לבדה תרגיש מאוימת, ולא משנה איפה ובאיזו שעה.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • בן.ש הגיב:

    איזו כתבה מנותקת מהמציאות!
    בן אדם רץ באיזור קרבות בין התנחלויות למחני פליטים ונרצח, וזה משנה אם זו אישה או גבר??

    1. עמוס ג. הגיב:

      לאף אחת ואחד לא מגיע להירצח – אין הבנה ואין הכלה ואין סליחה על אף רצח באשר הוא.
      האם להגדרת המקום "איזור קרבות" יש רמיזה שהקורבן אחראית לרציחתה?
      ת"א ונתניה לא ב"איזורי קרבות" ובכל זאת עשרות ומאות נהרגו בדולפינריום מלון פארק ועוד במסעות רצח ברבריים.
      האזור המדובר דווקא שקט ועם דו קיום סביר, ודווקא אין שם מחנות פליטים!
      תעשה חיפוש "יער ירושלים" ותראה את כמות הרציחות בעיקר של נשים – וגם זה לא "אזור קרבות". כנראה שרוצחים הללו – השפלים באדם, מעדיפים לתקוף דווקא נשים מתוך הנחה שהפשע יהיה קל יותר.

    2. ביבס הגיב:

      גם התגובה שלך קצת מנותקת מהמציאות
      זה לא איזור קרבות, איזורי הקרבות בארץ הם רצועת עזה והגבול הצפוני וגם אלו לא תמיד.
      תפתח מפה בבקשה ותראה איפה נמצא שם מחנה פליטים בדיוק?
      מעבר לכך, ההערה שלך צודקת בכך שעוד לא ידוע אם נרצחה בגלל היותה אשה או בגלל שנאה ליהודים ולכן למורת שהכתבה חשובה היא אולי לא רלוונטית.

    3. אבי הגיב:

      מי שמנותק מהמציאות זה בהחלט אתה!!!
      קבל תיקון:
      התיישבויות ולא התנחלויות.
      קן טרור ולא מחנה פליטים.
      וזה שזה קורה בכל מקום בארץ ובעולם ע"י אותם טרוריסטים, נותן לזה במה?!
      חזור למציאות

  • לא הבנתי... הגיב:

    לא הבנתי את הפנייה:
    "גברים, אף אישה לא צריכה לחוש מאוימת או קורבן פוטנציאלי לגבר אלים, סוטה או סתם פסיכופט."
    אני גבר.לא אלים, סוטה או פסיכופת.
    איך אני יכול להועיל לכותבת יותר מכל אישה אחרת?
    (למה הפניה היא לא למשל: "נשים, אף אישה לא צריכה לחוש מאוימת או קורבן פוטנציאלי לגבר אלים, סוטה או סתם פסיכופט"?)

    אלימים, סוטים ופסיכופתים יש לעצור, או לרפא.
    בין אם הם גברים או נשים.
    וכולנו כאן באותו צד של המתרס. גברים ונשים.
    אין פה מאבק של גברים בנשים ולא של נשים בגברים.

    אכן, מכיוון שסטטיסטית יותר גברים חזקים פיזית מיותר נשים, תקיפות פיזיות מגברים לנשים מצויים יותר מתקיפות פיזיות מנשים לגברים (אך מצויות פחות מתקיפות פיזיות מגברים לגברים)

    ועוד לא הבנתי – מה הקשר בין הרצח בטל מנשה, שהוא ככל הנראה רצח לאומני ומזכיר בעיקר את הרצח של אורי אנסבכר) למה שכתבה הכותבת "אם אני לבושה בגוזייה ובמכנסון זה לא אומר שאני "מחפשת"".
    ככל הנראה, אין מדובר כאן במטריד מינית, וגם אם האישה היקרה הזו היתה לבושה כמו חרדית במאה שערים, המחבל היה רוצח אותה (ואגב, גם אם היא היתה נער בן 14, או רץ בן 60, או כל יהודי אחר שהתוקף היה משער שהוא חזק ממנו פיזית…)

  • איתי הגיב:

    היא נרצחה בפיגוע? מה זה רלוונטי שהיא אשה?

  • Ilana הגיב:

    איפה הבעיה שלך ?
    יש לך בחירה להמשיך להתעלם מהמציאות או להבין שיש לך צורך להגן על עצמך. ויש אין ספור דרכים לעשות את זה ואין קשר פה לנושא המגדרי !! אני יודעת מנסיוני הכואב שכאשר זה מגיע לספורט , יש לספורטאים, בעיקר ההישגים רוויי האגו , איזו אשליה שהם מוגנים מכל סכנה ובכן דר׳, אולי הגיע הזמן להגיון בריא גם בספורט ??

  • אבי הגיב:

    2 הבהרות חשובות:
    יש לתקן את המילה התנחלויות בהתיישבויות.
    ודבר שני אין לעכל ראש ולהשוות בין אירוע מחריד שקורה ממניעים פסיכופטיים בכל מקום בארץ ישראל, לבין אירוע לאומני(למרות שזה עדיין בבדיקה) שכל קורא ואזרח היו יכולים להיות הקורבן!!!

  • סהר הגיב:

    ראשית כל, כתיבה רדודה ונמוכה.
    הכותבת מפנה טענות מפה ועד להודעה חדשה, לא ברור למי.
    המקרה שארע ביער ריחן (ושבעקבותיו כותבת הדוברת את הכתבה) קרה ככל הנראה על רקע לאומני. אין שום רלוונטיות למגדר. הבלבול וחוסר ההבנה הוא של הדוברת בלבד.
    מעבר לכך, לרוץ בפארק הירקון נחשב לבטוח עד מאוד.
    אם לעתים נדירות ביותר מופיעים אנשים עם דפוסים קרימינליים בפארק ומטרידים, אין לקשר זאת לריצה אלא לסטטיסטיקה. כלומר, אנשים כאלה מסתובבים בכל מקום ולכן יש סיכוי להיתקל בהם במהלך פעילות כזו או אחרת ולא רק בפארק.
    תמשיכי לרוץ בשמחה ותפסיקי להתלונן כלפי גברים וכל העולם.

  • רץ לאיטי הגיב:

    רק למען הדיוק , טל מנשה זה לא התמחלות אלא יישוב בתוך הקו הירוק

  • מירים הגיב:

    כתבה מיתממת ומגוחכת.
    אין שום זיקה בין אשה חסרת אחריות שיוצאת לבדה לטיול בשטח עוין שאינו במדינת ישראלת תוך זלזול מוחלט בסכנות או במציאות שהיא חיה בה לבין אישה המותקפת על רקע מיני.

  • רובין אליה הגיב:

    שלום.. נמצאים במלכוד.
    זרים רבים סארץ. מעולם לא היו כמות של זרים.
    מסתננים. עובדים זרים.מקבצי נדבות שהסתננו ועוד.
    אין בארץ תודעת הישמר ומרחק כפי שנורגלים בארצות אחרות .
    תמיד היה הביטחון .. זו הארץ שלנו הבית האחד תומך בשני.
    אבל.. כבר לא. המדיניות החברתית הישתנתה. לחץ החברה לאפשר לכל דורש לחיות כאן.
    זה מחיר כבד.

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג