מרוץ אופני השטח המחתרתי שנחשב לאחד הקשים בישראל יוצא לדרך ביום שישי מחצבה. מה עברו הרוכבים שיעשו זאת בפעם הראשונה, ומהם תוכניותיו של חנוך רדליך, שסיים את המרוץ במקום הראשון ארבע פעמים?
מאת:דני בורשבסקי
כל כך הרבה נכתב כאן על מרתונים, על אולטרה-מרתונים, ועל תחרויות איש ברזל. אבל פעם אחת בשנה מגיע זמנם של רוכבי השטח "השרוטים ביותר" כפי שחלקם מגדירים את עצמם ואלו הם חברי קומונת "4 אפיק".
תחרות רכיבה מפרכת של 162 ק"מ במדבר, מומלץ לרכוב בזוגות צילום: אורי ניצן
בין 100 ל-150 מהם ייצאו ביום שישי ב-5 בבוקר לאחד מהאתגרים הקשים לרוכבי שטח – ה"צ'ימיצ'ורי". מדובר בתחרות רכיבה מפרכת של 162 קילומטרים במדבר, כאשר ההמלצה היא לרכוב בזוגות, בעיקר בגלל הקושי הרב והעובדה שמדובר באירוע ספורט עצמאי לחלוטין שבו הרוכבים צריכים לדאוג לעצמם בכל מה שקשור לניווט בשטח, אוכל ושתייה, ציוד, טיפול בתקלות וטיפול בגוף. אגב, שם המרוץ "צ'ימיצ'ורי" הוא למעשה עיוות של המילה "סנצ'ורי" (מאה באנגלית) כשהכוונה היא למרוץ של 100 מייל.
לצד רוכבים ותיקים ומנוסים כמו מנצח הצ'ימיצ'ורי בשנה שעברה, חנוך רדליך, אפשר למצוא ברשימת המשתתפים לא מעט רוכבים שבארבעת החודשים האחרונים עברו שינוי דרסטי בחייהם כדי לעשות את ההכנה הטובה ביותר לצ'ימיצ'ורי הראשון שלהם. אחד מהם הוא מינו יוגב (43) ממושב משואות יצחק, שגילה את קומונת "4 אפיק" לפני שנתיים. "נכנסתי בצורה יותר מקצועית לעולם האופניים ולרכיבות השטח הארוכות. שמעתי שהצ'ימיצ'ורי זה הדובדבן שבקצפת אבל בשנה שעברה לא הספקתי לעשות את תכנית האימונים. השנה התאמנתי לזה, וזה אומר 5 רכיבות בשבוע כשבשיא הגענו ל-15 שעות רכיבה, 1,000 קילומטר רכיבה בחודש וטיפוס מצטבר של 7,000-8000 מטר בחודש", מספר יוגב.
יוגב, "רועדות לנו הביצים. עשינו את המסלול הזה אבל ביומיים" צילום: אורי ניצן
אז אם מישהו חושב שרוכבי השטח הם אנשים של רכיבה טכנית, שהם לא יודעים לסבול כמו רצי מרתון ולהקריב כמו אנשי ברזל, כנראה שהוא צריך ללמוד דבר או שניים על הצ'ימיצ'ורי ועל השמועות המטורפות שגורמות לאנשים כמו צחי אביב (47) מצור יגאל לצאת לתחרות הזאת למרות שהוא מעולם לא תכנן את זה. "אני עדיין מסרב להודות שאני אוהב רכיבה למרחקים ארוכים. עד לא מזמן הייתי מכוון לרכיבות שלא עולות על שעתיים-שלוש, אבל השנה נתקלתי בבעיה כי כל החבר'ה רצו צ'ימיצ'ורי, אז החלטתי להצטרף אליהם לאימונים. עם הזמן הבנתי שיש סיכוי לעשות את זה וכרגע עיקר העניין שלי הוא לעמוד באתגר הזה ולהמשיך בחיים. אין ספק שזה מסוג הדברים שאתה רוצה לשמור ברזומה".
מסלול רכיבת הצ'ימיצ'ורי שיוצאת מחצבה באדיבות: אופיר ארקין
אז מה באמת עובר בראש של הרוכבים שיעשו זאת בפעם הראשונה ביום שישי הקרוב? "רועדות לנו הביצים", מסביר יוגב ומוסיף: "כולנו רוכבים שעברו הרבה קילומטרים בחיים שלהם אבל יש כאן מכלול של גורמים שיכולים להשפיע. כל הקטע של לעשות את כל הרכיבה כמקשה אחת הוא מפחיד, מדובר ב-10 או 11 שעות של עבודה שלא נפסקת. עשינו את המסלול הזה אבל ביומיים. צריך גם לזכור שאין נקודות הזנה ואנחנו צריכים לדאוג לעצמנו חוץ מנקודה מסודרת אחרי 90 קילומטר בשדה בוקר ששם אפשר להתארגן. אפילו אסרו עלינו לפזר מים בדרך בטענה שאם אנחנו לא יכולים לסחוב עלינו מים למסלול כזה אנחנו לא אמורים להיות בו. מאוד מטריד אותי התכנון של האוכל, נפילת האנרגיה, התקלות ומזג האוויר. אומרים שזה 100 קילומטר של יכולת ועוד 60 קילומטר יכולת מנטלית, נראה איך נסתדר עם הקטע השני. השתדלנו להתאמן על תקלות ועל כל התרחישים האפשריים".
עוד כתבות בנושא:
> השביל הזה מתחיל כאן- איך נבנה לו סינגל?
"באופן אישי הכי מפחיד אותי זה לאכזב את בן הזוג שלי ולגרום לו להיתקע איתי בגלל תקלה לא צפויה", אומר אביב שירכוב את הסיפתח שלו בצ'ימיצ'ורי לצד רוכב שכבר עשה זאת שלוש פעמים. "כל הרכיבה הזאת זה ניהול משברים, ואני צריך לדעת איך לא לעצור ולהמשיך להתקדם כל הזמן. זו עבודה קשה וזה מאוד מנטלי" הוא מוסיף לפני שהוא מספר על השינויים בהרגלי הרכיבה שלו: "עשינו אימונים עם עליות רצופות של שעה וחצי עד שעתיים, הוספנו קשיים כל הזמן ובסופו של דבר עשינו ביומיים את המסלול הזה יחד עם חנוך רדליך. הרעיון כל הזמן היה לא להפסיק לדווש ולהתרגל לזה דרך הרעיון של אכילה תוך כדי רכיבה. בסופו של דבר אתה תבלה 14 שעות על האוכף".
אביב, "כל הרכיבה הזאת זה ניהול משברים, ואני צריך לדעת איך לא לעצור" צילום: אורי ניצן
"אין הרבה אידיוטים כאלה"
ובחזרה לחנוך רדליך שפתח את הכתבה. רוכב השטח שמודה בעצמו ואומר "אין הרבה אידיוטים כאלה…" כבר השתעמם קצת מהצ'ימיצ'ורי למרות שהוא מוצא הרבה עניין בלהכין רוכבים אחרים לאתגר. אחרי שזכה במרוץ הזה 4 פעמים מתוך 5 ("פעם אחת נשבר לי המותחן של השרשרת") הוא מתכוון להפוך את התענוג הזה לכפול וזה אומר לרכב 200 מייל (330 קילומטר). "אני אצא לדרך יחד עם כולם בחמש בבוקר, ואנסה לקחת את הסיבוב הראשון יותר לאט. אני אשמח אם אסיים את המסלול הזה בזמן של 18 שעות. מה שאני עושה זה בעצם הקפה אחת רגילה של המסלול, כשלאחר מכן אני אחזור הפוך. אבא שלי יחכה לי בסיום בחצבה, אין ברירה, אחרת לא יהיה לי איך לחזור הביתה".
בכל מקרה, עד אז הצ'ימיצ'ורי ימשיך להיות אחד מאתגרי הרכיבת השטח הקשים בארץ, וקרוב לוודאי שביום שישי בערב נשמע על עוד כמה עשרות רוכבים מרוצים שסיימו את המסלול ולא פרשו, לא בגלל שהם לא נשברו – בגלל שבמסלול כמו זה של הצ'ימיצ'ורי פשוט אי אפשר לפרוש כי חייבים להגיע לקו הסיום.
ובחזרה לחנוך רדליך שפתח את הכתבה. רוכב השטח שמודה בעצמו ואומר "אין הרבה אידיוטים כאלה…" כבר השתעמם קצת מהצ'ימיצ'ורי למרות שהוא מוצא הרבה עניין בלהכין רוכבים אחרים לאתגר. אחרי שזכה במרוץ הזה 4 פעמים מתוך 5 ("פעם אחת נשבר לי המותחן של השרשרת") הוא מתכוון להפוך את התענוג הזה לכפול וזה אומר לרכב 200 מייל (330 קילומטר). "אני אצא לדרך יחד עם כולם בחמש בבוקר, ואנסה לקחת את הסיבוב הראשון יותר לאט. אני אשמח אם אסיים את המסלול הזה בזמן של 18 שעות. מה שאני עושה זה בעצם הקפה אחת רגילה של המסלול, כשלאחר מכן אני אחזור הפוך. אבא שלי יחכה לי בסיום בחצבה, אין ברירה, אחרת לא יהיה לי איך לחזור הביתה".
| רדליך אהב מאוד את הפעמים הראשונות של הצ'ימיצ'ורי, אז באמת הרגישו את המרוץ המחתרתי עם מיעוט המשתתפים, שאף גוף מסודר לא רוצה לקחת עליו אחריות, כמו גם המארגנים הבלתי רשמיים שלו. "כיום משתתפים בצ'ימיצ'ורי כ-150 איש וזה אומר גם הרבה רוכבים שהם מחוץ לקומונת 4 אפיק. יהיו שם גם הרבה רוכבים בכירים ומהירים ששמעו על האתגר ובאים כדי להתנסות. משהו באופי של התחרות הזאת קצת השתנה. אני באופן אישי אשתמש בצ'ימיצ'ורי כדי להתכונן לאתגר הגדול הבא שלי והוא HMC (הולילנד מאונטיין בייק צ'לנג'). מדובר במרוץ למרחק של 1,300 קילומטרים שיתקיים באפריל מהחרמון ועד לאילת ויהיה בו טיפוס מצטבר של 20,000 מטר".
לדעתו של רדליך ה-HMC יהיה הצ'ימיצ'ורי הבא מהסיבה הפשוטה ש"פעם 100 מייל היה מרחק רציני והיום אנשים מטיילים את זה". |
 רדליך, עומד לעשות צ'ימיצ'ורי כפול צילום: ליאור דיין |
4.12.2013
דני בורשבסקי חולה ספורט וכותב על זה
