סיפור מרתון ברצלונה שלנו דרך 600 אס.אמ.אסים, שתיעדו במשך ארבעה חודשי אימונים את ההתרגשות, החרדות, הקשיים, ההתגברות והחברות האמיצה של שרון אלוביק ואריאלה שיפנבאור-וייס

מאת:שרון אלוביק ואריאלה שיפנבאור-וייס

16.12

א: פגשתי היום את זהבה…היא אומרת לעשות מחר 26 ק"מ! זהו נגמרו המשחקים

ש: טוב אבל צריך לקבוע אתה פגישה כדי לקבל תכנית חודשית מסודרת. אני ממש חייבת לדעת קדימה מה מצפה לי, סדר זה דבר שמרגיע אותי 

א: בסדר גמור. 6:30 מחר בפארק?

ש: טוב. אפשר לשלב גם ריצה לרמת השרון ובחזרה כדי שתהיה גם עליה. מדדתי זה בדיוק 4 ק"מ עד הכניסה לרמת השרון. אין ברירה! ברצלונה מלאה בעליות!!! 

א: נשיקות ונתראה מחר. 

ש: כמה ג'לים להביא?
א: שניים יספיקו.

24.12 (27 ק"מ)

ש: אני יודעת ומרגישה שקשה לך מאוד. אני שמחה שאת משתפת אותי (למרות שברור לך שזה בא על חשבון הקצב שלנו) מקווה שאת גם קצת גאה ביכולת שלך לדבוק בריצה ולשרוד כל כך הרבה ק"מ. אני מאוד מאוד גאה בנו ושמחה בשביל שתינו. נשיקות.
א: תודה שרונקה. אסתי אמרה לי שעכשיו אני סוף סוף באמת מתאבלת. ושזה שלב שאי אפשר לפסוח עליו. זה נורא כואב. אבל באמת שמפה אפשר רק לעלות. עם כל הכאב אני אופטימית. עם קצת מזל הדברים יסתדרו גם בשבילי. אבל בינתיים הנפש שלי כואבת נורא. תודה על התמיכה שלך. את כוח עצום בשבילי. עד המרתון יעבור. 

26.12

א: "הר הבית בידינו" (יש תוכנית מזהבה לחודש ינואר) את לא מבינה מה מצפה לנו…

10.1

ש: מחר עליות בשדות עם קיקי, מיכל, מיכל, אריק, אריה וכו'. יוצאים ב-6 מהפארק
א: בסדר גמור.

11.1

א: קבלי ביטול. לא ישנתי כל הלילה. ארוץ מחר.
ש: איזה כיף לי, אני אחרי. היה מאתגר, בעיקר לא לאבד אותם בדרך לשדות. האמת היא שפתאום קלטתי שזה רק את ואני באימונים האלה. אנחנו תלויות אחת בשנייה. בכל אופן אני לא יכולה לעשות את זה בלעדייך!!!
א:  שמחה בשבילך שאת "אחרי". את מעולה ואנחנו יחד למרות שאת יכולה לעשות את זה גם בלעדיי.

13.1

א: מחר ל-29 ק"מ מצטרף אלינו בחור בשם גבי. תהיי נחמדה. מתה עליך. דרך אגב, זהבה אומרת שבכל זאת צריך להמשיך עם העליות עוד קצת.
ש: טוב אני אהיה נחמדה. ותגידי לזהבה שהיא מפוטרת!
א: ג'ינג'ית שכמותך. 

14.1

ש: למה לא סיפרת שגבי כל כך דומה לשלומי סרנגה. זה פשוט קטע. מוזר שאף אחד לא אמר לו את זה עד היום.
א: כי לא ידעתי איך נראה סרנגה. "כל הנשים יפות", מוסיפה את זה לפלייליסט שלי לברצלונה. יאזן קצת את שירי יום הזיכרון שלי.


18.1


ש: אריאלוש, ברור לך שתצאי מהתסבוכת הזו חזקה וחכמה יותר משהיית לפני שהכל התחיל. את אחלה בן אדם. זו הדרך שלך בחיים. ואת הולכת בה באומץ יוצא דופן. אוהבת אוהבת אוהבת אותך ומקבלת ממך המון.
א: הגורל זימן לי אותך כי בלעדייך לא הייתי יכולה לנווט. היינו אמורות לרוץ פעם ראשונה ביום למחרת שדני אחי נהרג….את הגעת אלי כדי לעזור לי לקום מהדבר הזה ואין מילים כדי להודות. אני מקווה שאת מכירה בערך של עצמך…
ש: לי יש את הדרך שלי שהיא קצת בירידה…הכל נהיה קשה. אולי זה קשור ב-50 שלי המתקרב בצעדי ענק (בקיץ הקרוב) וגם עם כל הקשיים בעריכה של הסרט שאני עובדת עליו. בכל התחומים אני מרגישה סוג של דריכה במקום, אולי אפילו נסיגה. אני לא בהיסטריה מזה…כמו מורקאמי ("על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה") אני מרגישה שעם הגיל אני מסוגלת להכיר בעובדה שכאב ופגיעות הם חלק הכרחי בחיים שלנו. אולי גם המרתון יחזיר אותי למסלול. להזכירך, המרתון הראשון והאחרון שלי.
א: כנראה שיהיו לנו עוד הרבה עליות וירידות ועליות וירידות. פעם את. פעם אני. וזה לא המרתון האחרון שלך!!! וחוץ מזה, הלוואי שכשאהיה בגילך ארוץ ככה!
ש: אז קחי בחשבון עוד 11 שנה של ריצות… אגב, בתוכנית שקיבלנו אין יותר עליות. החל משבוע הבא יום רביעי הופך להיות 15 ק"מ טמפו.
א: הללויה!!!

20.1

א: מחר ב-6? 30 ק"מ? מסלול קפה אסף רמת השרון-הכפר הירוק-הפארק? "חצי חצי" 15 ק"מ סיפורים שלך, 15 ק"מ סיפורים שלי?
ש: לי מספיקים 8 ק"מ. השאר שלך. 

21.1 (30 ק"מ)

ש: התחילה סערה עם גשם. מה עושים?
א: רצים!
ש: תודה על הריצה ועל התובנות הניהוליות שנתת לי.
א: אומנם אנחנו מעולמות שונים אבל השורה התחתונה היא אותו הדבר. את צריכה לעמוד על שלך. אם את חושבת שהסרט יהיה יותר טוב כך או כך אז תתעקשי. תנהלי את הסיטואציה. רק טוב יכול לצאת מזה

23.1

א: איך את?
ש: לא משהו. כנראה עדיין מותשת משבת. רצתי "12 קל" והיה קשה. איך את?
א: לא ישנתי כל הלילה. ארוץ מחר. 

28.1 (32 ק"מ)

ש: היה קשה היום במהלך הדרך. אבל סיימתי שמחה וזה ממשיך להרגיש כך. אני יודעת שאת בסדר! טוב שאת מאפשרת לעצמך להישבר ולבכות ומשם להמשיך לסחוב בעליה. מקווה שיהיה שמח קצת יותר מעצוב הערב בבת ממצווה של האחיינית שלך. חיבוק גדול ואהבה. 

א: שרון אהובה, הקדמת אותי….לא מוצאת את המילים כדי לתאר לך מה אני מרגישה בכלל, כלפייך וכלפי הקשר המיוחד בינינו. מבחינתי את החברה הכי חשובה, טובה ו"נוכחת" שיכולתי לבקש בתקופה הכל כך מאתגרת שאני עוברת. את כל כך "מדויקת"! ואני "חייבת לך" במובן הטוב של המילה. אני שמחה שאנחנו עוברות את החוויה הזו יחד. נשיקות וסוף שבוע נעים. 

29.1

א: היה אתמול מיוחד. לבבי. שמח. וגם עצוב. אספר לך מחר.
ש: מחר יש לנו אינטרוולים 15 ק"מ. ב-6 בפארק?
א: 6:00 בפארק.
ש: יופי ואין ברירה. צריך לעשות את זה.
א: עשיתי מסאז' אצל חיים היום. הוא פירק לי ת'צורה…. 

31.1

א: מה חדש עם כרטיסי הטיסה??? תרגיעי אותי!
ש: אלה של SPANAIR נראה לי אבודים. שמורים לי כרטיסים של אל על במחירים מטורפים. נורא מבאס אבל אני לא מתכוונת לוותר על המרתון בברצלונה. זה הראשון – אחרון שלי.
א: מעולה. זה באמת רק כסף. שטויות. ולגבי "האחרון" עוד נדבר…
ש: מחר ב-6 בבוקר אצלך. "סרט בסינמה סיטי וחזרה" (15 ק"מ מדוד!)
א: ברור! הבילוי הזוגי השבועי שלנו

1.2

ש: מה עושים עם הגשם?
א: "סרט זה סרט". לקחתי כבר בייביסיטר. לא מבטלים. 

2.2

א: מה הקוד של עין גדי? אני רושמת אותנו.
ש: eng12.
א: רשומות.
ש: סבבה. תודה. דרך אגב, אני חושבת שאת צריכה לעשות בדיקות דם ולהוסיף מה שחסר אם חסר.
א: אני לוקחת ויטמין D וחסר לי חומצה פולית. אני צריכה לרדת במשקל ואני נכנסת לזה חזק עד המרתון.
ש: קיקי אומר שאת בעצם רצה עם שישיית מי עדן בכל יד. אז יאללה, תיכנסי לזה חזק. יהיה לך הרבה יותר קל לרוץ, מי יודע עוד תרדי מ-4 שעות.

3.2

א: שרון, רינת, גבי, משה, ענבל, ענת ורן הי: לא יודעת מי בעניין של לרוץ מחר וכמה… שרון ואני נתחיל ב-6:30 באסף ברמת השרון (רצות 33 ק"מ). נגיע בערך ב-7:10 להדר יוסף (לאחר 5.5 ק"מ). משם נרוץ מזרחה ונחזור שוב להדר יוסף (לאחר 10 ק"מ) בערך בסביבות 7:30. כולכם מוזמנים להצטרף בקטע שנוח לכם. נשיקות ושבת שלום.

4.2

ש: רינת, גבי, משה, ענבל, ערן: הקילומטרים בהם רצתם איתנו עזרו לנו מאד. והפכו את הריצה לחגיגה גדולה. גם הקצב שלנו השתפר תודה רבה ומוזמנים תמיד להמשיך לעשות איתנו את הארוכות (מוותרות לכם כמובן על העלייה של הכפר הירוק, תענוג זה שמור לרצי ברצלונה בלבד). אריאלה ושרון

5.2

א: לגבי עין גדי זהבה טוענת שכדאי מאד לעשות את זה. בקיצור, תחליטי את ומה שאת מחליטה זה בסדר גמור מצדי
ש: מחר ב-6 מה שאת הכי אוהבת בפארק?! באותה הזדמנות גם נכריע ביחד את עניין עין גדי
א: פויה אינטרוולים…קבענו. נשיקות

8.2

א: ניסיתי להשיג אותך בטלפון ואת לא זמינה. יש לי משהו חשוב ומרגש לספר על אח שלי
א: את עדיין לא זמינה ואין לי כבר סבלנות: דני מקבל צל"ש על פעולת החילוץ שסיפרתי לך עליה במלחמת לבנון השנייה.
ש: מצטערת שלא הייתי זמינה. שמחה שבסוף בכל זאת דיברנו. רציתי רק להוסיף שנראה שלהורים שלכם, לילדים של דני ויעל, לכולכם זו ממש מתנה גדולה ודרישת שלום מאד מאד מחממת לב ממנו
א: נכון. הוא היה מיוחד במינו.

10.2

ש: קניתי לשתינו ג'לים כבר עד ברצלונה. (אל תדאגי – חמוצים בלבד) מוציאה הודעה לחברים?
א: הי לכולם: מחר שרון ואני רצות 34 ק"מ!!! נתחיל ב-6:30 ברמת השרון וכרגיל נרוץ לפארק, מזרחה וחזרה ונמשיך משם. יהיה נחמד מאד אם תצטרפו. נתראה

12.2

ש: הי מותק, איך את? אני הייתי אתמול באפיסת כוחות ולא הצלחתי להתאושש. היום אני בסדר. ראיתי בתוכנית החודשית שעלינו לחמישה אימונים בשבוע. אלוהים, תן לי כוח!!! מחר ב-6 אינטרוולים בפארק?
א: אני בסדר גמור. וחיים היום עוד יותר עזר במסאז'. יש אפשרות להתחיל ב-7?
ש: כן
א: 7:00 בפארק… אופוריה

13.2

ש: מצטערת על הדכדוך של הבוקר. אני בלחץ אדיר מהמרתון המתקרב. ולא מתפקדת טוב במקום הזה. בדרך פלא דווקא המאמץ הגדול שהשקעתי באינטרוולים עשה לי טוב
א: אין על מה להצטער. הגזמת. הכל בסדר, זה חלק מהעניין וההתגברות היא ההישג האמיתי. אוהבת אותך.
ש: אני רוצה גם להתייעץ אתך לגבי כרטיסי הטיסה לברצלונה שאני סוגרת מחר! שוקלת להזמין כרטיסים של ארקיע. לטוס בחמישי אחה"צ וחזרה בראשון בלילה, מיד אחרי המרתון. זה נוח והרבה יותר זול. נשמע לך מהפכני לטוס חזרה ביום הריצה?
א: אל תשכחי שארקיע זה צ'ארטר וגם נראה לי לחוץ לחזור באותו יום. בכל זאת הגוף צריך להתאושש. מצד שני החיסכון משמעותי.
ש: תעזרי לי להחליט
א: אז קחי ארקיע
ש: ראיתי שאפשר עד מחר ב-12:00 לבטל את ההרשמה לעין גדי. מבחינתי הדחייה בשבוע היא הזדמנות לצאת מזה. אני מעדיפה לרוץ בשבת 25 ק"מ (במקום 21) ולא להתחרות. הלחץ של התחרויות מחליש אותי.
א: ביטלתי את השתתפותנו.
ש: תודה. נרגעתי. אנחנו כ"כ שונות בקטע הזה. את שומעת את המילה תחרות ומרגישה מאותגרת, אני שומעת את המילה תחרות ורוצה לברוח… הלב מתחיל לדפוק במהירות מטורפת ואפילו "רסקיו" לא מרגיע אותי. לא יודעת מה יהיה איתי. פוחדת פחד מטורף ובלתי מוסבר מהמרתון. לא מבינה אפילו אם אני פוחדת מהצלחה או מכישלון. ממה בדיוק?! הצילו…איך אני שורדת את זה
א: אני איתך. נדבר על זה מחר
א: שרון ורינת יקרות, מחר בתשע ורבע בפארק. 35 ק"מ. יהיה "גולני". רינת-מביאה לך מעיל נגד גשם. נשיקות.
ש: אנחנו משקיעות בך רינת. את היחידה שנשארת אתנו בארוכות האלה. 

17.2

א: שרונקה, הייתה חוויה לא נורמלית היום. אני שוכבת במיטה, כאובה כולי. מסתכלת בחלון לגינה המקסימה שלנו והגשם יורד. לרגע אני מאושרת. תודה אהובה על היום. היית חמודה. תתחילי להאמין בעצמך, את עושה את המרתון בקלות!
ש: אם תהיה בברצלונה רוח כמו היום (כיוון ועוצמה) אנחנו באמת עושות את זה כמו גדולות. הריצה צפונה על הטיילת שיפרה ממש את הקצב הכללי שלנו. לשם הדיוק לא ממש רצנו אלא יותר נכון "התגלגלנו" ע"י הרוח. פעם הבאה צריך לשקול ברצינות להמשיך ככה עד נתניה ולחזור בטרמפים. בכל אופן הייתה ריצה מעולה ואני מרגישה נהדר. איזה אושר גדול היה החיבוק הזה של שלושתנו בקצה הטיילת. רגע של שלמות!!! אוהבת אותך עד ברצלונה ובחזרה
א: עד ברצלונה ובחזרה בריבוע

18.2

א: שרונקה, אני מכורבלת עם נועה שלי ולא יכולה לחשוב לצאת לרוץ ברוחות האלה…אני מוותרת. אני עושה לפושי מסאג' ברגלונים ובפוסיק (טוסיק בשפתה)
ש: וזה יותר כיף מלרוץ איתי בגשם?!
א: הרבה הרבה הרבה יותר

23.2

ש: מחר ב-6:30 ברמת השרון 25 ק"מ ולא מטר אחד יותר. שמעת?!
א: כן המפקדת

25.2

ש: אני אוהבת אותך עד מרתון ברצלונה (חודש מהיום) ובחזרה. נדבר על הכל ויש על מה אבל במידי אני מתנצלת על החלק שלי שלא הבין כמה סיפור שטראוס הוא כ"כ אישי וקרוב עבורך וכמה המחאה נגד החברה כ"כ מכאיבה לך. יחד עם זאת קשה לי כשאת אומרת ששטראוס היא חברה צדיקה.
א: אוהבת אותך ונתראה בשני כרגיל

26.2

ש: רצתי הבוקר ומתחתי את גיד אכילס. רגל ימין הדפוקה שלי כמובן. במהלך היום הקרסול התנפח ואני בכאבים. התגשמות כל הפחדים/הפנטזיות שלי. בדרך הביתה אקנה בתחנת דלק שקיות קרח, כמות שתמלא גיגית להשקיע בה את הרגל. זהבה אומרת שזה הדבר היחיד שעוזר. לא נראה לי שאוכל לרוץ מחר בבוקר…פתאום הדבר שאני רוצה הכי בעולם זה 15 ק"מ אינטרוולים. תימסרי ד"ש לאקליפטוסים.
א: תקשיבי – אנחנו עושות את המרתון הזה גם אם זה בזחילה. אני עם שישיית המים שלי בכל יד ואת עם הפציעה (אל תדאגי עד המרתון יעבור) נשיקות ונדבר אח"כ

27.2

א: איך את אהובה? רצתי הבוקר בקושי…אני לא מרגישה טוב. נורא חלשה
ש: הרגל כואבת. יוצאת בצליעה מהעבודה לסופר פארם למצוא גרב אלסטית טובה. לא חושבת שאוכל לרוץ מחר. מגייסת סבלנות זה חשוב
א: טוב…יש לנו ריצה מסכמת בשישי…הכי חשוב להגיע לאליה כמו שצריך…אני הולכת הביתה לישון
ש: בדיוק חשבתי על המסכמת הזו. זוג נכות לוזריות עושות 36 ק"מ. נראה לך?!
א: אולי כדאי לך להתחיל לקחת ארקוקסיה?
ש: לוקחת כבר מאתמול
א: יופי, אל תילחצי מהמנוחה. זה ממש טוב לנוח. את תרוצי מעולה את המסכמת. בשפה של זהבה "יש לך את הקילומטרים ברגליים". לילה טוב
ש: מחר אני רצה. אין ברירה! גיליתי שעדיף לי לרוץ, לכאוב ולסבול מאשר להעביר את היום עם רגשות האשמה על זה שלא רצתי
א: איתך לגמרי

1.3

א: תותחיות אנחנו. הכל קטן עלינו! מחר ב-7:00 "מסכמת"…
ש: אולי זו ההזדמנות להגיד לך שאני ממש ממש לא מתחברת למילה תותחית! זאת לא אני! אני סופר וומן. אז תותחית אחת וסופר וומן אחת רטובות וסחוטות כמו שתי סחבות
ש: מחר ב-8 הזינוק של החצי מרתון בפארק. אם את רוצה להתחבר לריצה הזו צריך לרוץ לפני כן 15 ק"מ. נתחיל בפארק ונרוץ לרמת השרון וחזרה עד 8:00. הבאסה הגדולה היא שאי אפשר להתחיל אחרי 6:15
א: 6:15 בפארק
ש: רינת גם תגיע. תביאי לה ז'קט. יירד גשם כרגיל

2.3 (מסכמת, 36 ק"מ)

א: זהו. המסכמת מאחורינו. אני מפורקת לגמרי: 3 יבלות פתוחות, חתכים בקו החזיה, פצועה וכואבת אבל הקשה מכל מאחורינו
ש: היה לי קשה מנשוא. מהרגע הראשון ועד האחרון. לא הצלחתי ליהנות בשום שלב. מה יהיה אם ארגיש ככה בברצלונה. איך סוחבים 42 ק"מ?! על מה חושבים ואיך מצליחים לנתק את הרוח מהגוף. יש פטנט לעשות את זה?!
א: עוד נדבר על זה אבל אני בטוחה שאת יכולה למצוא בתוכך את הדרך. לכל אחד יש את הטכניקות שלו. לי יש כ"כ הרבה דברים שמטרידים אותי אז אני פשוט נסחפת למחשבות באופן טבעי. אולי גם המוזיקה עוזרת לי…למשל הנעימה של "רשימת שינלדר" שמכניסה אותי לקצב.

4.3

א: עדיין נורא פצועה. זהבה נתנה לי מדבקות כדי שאוכל לרוץ. היה לי לילה נוראי אבל עכשיו טיפה יותר טוב
ש: אני שקועה עמוק בעבודה. מחר ב-6 בפארק. אני אזהר עם האינטרוולים, פוחדת מפציעות
א: 6 בפארק. נרוץ בזהירות
א: שרונקה, אני עדיין פצועה. היבלות נורא פתוחות וטריות. פוחדת לגרום נזק בלתי הפיך. מעדיפה לחכות עוד יום. מקווה שתביני
ש: בטח. העיקר שתחלימי מהר ותחזרי. צריכה אותך והזמן הולך ואוזל. אם כבר אני לבד אנסה לתרגל את העניין המחשבתי והיכולת להתנתק מכאבי הגוף ומחרדות הריצה. אני גם רוצה למצוא את המהירות שנוחה לגוף שלי ולתרגל ריצה למרחק ארוך במהירות קבועה.

14.3

ש: קראתי בעניין רב ויותר מפעם אחת את המאמר עם העצות למרתון ששלחת לי. יש שם גם עצות שאני בהחלט אאמץ. כל מה שקשור בשעות שינה, מחשבות חיוביות, הכנת נושאים למחשבה במרתון, מציאת מנטרה לשינון בנקודות הקשות וכו'. כל דבר שעשוי לעזור אני צורכת
א: קיבלת מייל עם הטופס מאתר המרתון. יש שם את המספר שלך. שלי הוא 7003. איזה קטע דני אחי נולד ב-7.3
ש: המספר שלי הוא 7005. מתאים לי
א: אז תדפיסי את הטופס ועם זה תביאי דרכון וזהו. אנחנו מסודרות

16.3

ש: מחר 18 ק"מ, איפה ומתי מתאים לך?
א: אפשר בנמל. לרוץ צפונה ואז דרומה.
ש: רצת היום?
א: רצתי היום ולא תאמיני איפה. אספר לך כשניפגש…

17.3

א: שרונקה, אנחנו שבוע לפני המרתון. היום נעלבתי ממך פעם ראשונה. לא שלא פחדתי שהעובדה שרצתי אתמול חצי מרתון בירושלים עלולה להוציא אותך משיווי משקל…אבל את חייבת להבין שיש "אותי" בדבר הזה. אני מרגישה שלא התאמנתי מספיק טוב. פיספסתי אימונים. אני כבדה מידי. לא סיימתי שום ריצת 30 בצורה טובה. וכנראה שהרגשתי שעוד התנסות תחזק אותי. ציפיתי שתדעי לראות את זה ושאפילו תשמחי. בדיוק כמו שאני הייתי מאד שמחה אם היית עושה משהו כדי להתחזק רגשית. מרתון זה בסופו של דבר כל אחד מול עצמו. והזוגיות שלנו זה לא תחרות. זה לא אחד על חשבון השני. בכל אופן, את יודעת איזה עולם ומלואו את בשבילי. קוראת לך לעשות כל דבר שיחזק אותך עוד קצת. כך או כך את הולכת לעשות את זה מצוין ובמבחן הזמן לראות שהיה לזה ערך. אוהבת ואם את לא עובדת מחר אז נוכל לעשות סידורים יחד ואולי לאכול צהריים. נשיקות
ש: הבנתי מיד שפגעתי בך והרגשתי שאין דרך להתנצל על זה. פשוט מידי לבקש סליחה ולפטור עצמי מכל העניין. פישלתי, אני מרוכזת בעצמי ובלחץ האדיר שאני נתונה בו. בדרך הביתה אחרי הריצה החלטתי לא להתעסק בזה יותר בכלל! רק בחיובי! שום קיטור עד אחרי המרתון נקודה!!! אוהבת עד מרתון ברצלונה ובחזרה

20.3

ש: הכיסים במכנסיים מוכנים. כדאי שתמדדי לפני הנסיעה לוודא שהם בסדר
א: יופי, תביאי מחר. אנחנו רצות להגיד לדני שלום באנדרטה ובחזרה (8 ק"מ). איך ישנת?
ש: ישנתי טוב. 6:00?
א: 6:00 אצלי ואז יישאר לנו רק להיפרד מהפארק המאוס. כל אקליפטוס ואקליפטוס בנפרד

22.3

ש: מה יהיה איתי?! כל דבר גורם לי לבכות
א: בדיוק ככה הרגשתי בשנה שעברה לפני פאריז. את היית אומרת לי "תתפלשי בזה. תלמדי ליהנות מזה". שרונקה, נסיעה טובה ותסמסי שהגעת. נתראה מחר ותתמסרי להתרגשות. אוהבת הכי הכי
ש: איזה כיף שיש לי אותך. עושות את זה יחד
א: יחד עד הק"מ ה-30 ואז את "פותחת" ומסיימת כמו שראוי שתסיימי. תודה שרון על המסע הזה. היה חתיכת חוויה
ש: מילות סיכום בתום המסע
א: בתום המסע

סוף דבר, 25.3 (מרתון ברצלונה)

היה נפלא. היה מושלם. הכל זרם. רצנו יחד עד הק"מ ה- 3 ומאותה נקודה בפער ממוצע של 700 מטר זו מזו. "לבד אבל ביחד". ככה הכי התאים לנו. שרון סיימה ב- 4:18 ואריאלה ב-  4:22 שעות.