ריצה וחתירה אולי נראות על פניו כפעילויות שונות בתכלית, האחת מתבצעת בעמידה על הקרקע, השנייה בישיבה על סירה או מכשיר כושר. רצי עילית לרוב רזים וקלים, בעוד חותרים תחרותיים גבוהים ומסיביים. אך כשבוחנים את שתי הפעילויות לעומק, לטובת שיפור הבריאות והכושר הגופני, מגלים קווי דמיון מפתיעים.
לכתבות נוספות בנושא:
מסת גוף רזה: למה המספר הזה חשוב יותר מהמשקל שלך?
מה עדיף – יחף או עם נעליים? כך משפיעה ריצה יחפה על הביצועים והפציעות
הכאב שמתחיל בטכניקה: כך תרגול שגוי מעלה את הסיכון לפציעות
שתיהן מהוות אימוני סבולת מהשורה הראשונה, שתיהן תובעות משמעת נפשית גבוהה ויכולת סיבולת לב-ריאה מרשימה, ובשתיהן חלק משמעותי מהפעילות מבוסס על עבודת פלג גוף תחתון. אז איזו פעילות עדיפה? במגזין Runners World ביצעו את ההשוואה המדעית לפי קטגוריות מפתח, והרי התוצאות לפניכם:
שריפת קלוריות: יתרון לריצה
מבחינה אנרגטית, לריצה יתרון ברור. לפי אוניברסיטת הרווארד, אדם במשקל 70 ק"ג ישרוף כ-360 קלוריות בריצה מתונה של חצי שעה (קצב של 6:13 דקות לק"מ), לעומת כ־252 קלוריות בחתירה מתונה.
צילום: Shutterstock
במאמץ גבוה: ריצה בקצב 5 דקות לק"מ תוביל לשריפת 450 קלוריות, לעומת 369 קלוריות בחתירה אינטנסיבית.
אם המטרה העיקרית היא מקסימום שריפת קלוריות במינימום זמן – ריצה היא הבחירה האפקטיבית יותר.
בריאות העצם: לכל פעילות יתרונות משלה
ריצה, כפעילות בה המתאמן נושא את משקל גופו, ובעומס גבוה, תורמת לחיזוק צפיפות העצם, במיוחד בעצמות הרגליים. חתירה, מאידך, אמנם פחות יעילה בהקשר זה בפלג הגוף התחתון, אך בזכות פעולת המשיכה הידנית שלה, היא דווקא מחזקת את עצמות הכתפיים, הזרועות והגב.
כושר אירובי (VO2max): תיקו עם כוכבית
צריכת חמצן מרבית, VO2max, מדד המייצג את כושר הסבולת האירובית המרבי של אדם, גבוה מאוד גם בקרב רצי עילית וגם בקרב חותרים. חותרים לרוב משיגים VO2max מוחלט גבוה יותר (בזכות שימוש רחב יותר בשרירים), אך כשהמדד מותאם למשקל גוף, רצי עילית, הקלים יותר, נוטים לנצח. כך או כך, שני הענפים דורשים תפקוד ריאתי ולבבי מעולה.
בריאות המפרקים: חתירה מנצחת
על אף המיתוס הנפוץ (מקווים שכבר הפרכנו אותו בכתבות קודמות), ריצה אינה "הורסת ברכיים", ולמעשה עשויה לשפר את בריאותן לאורך זמן. אבל אם נשווה ישירות – חתירה היא בעלת השפעה נמוכה בהרבה על המפרקים, ובזכות הפעלת שרירים תומכים, היא אף תורמת ליציבות מפרקית. החיסרון: חתירה טכנית יותר ודורשת לימוד נכון כדי להימנע מפציעות.
מכשיר חתירה | צילום: Airman 1st Class Erin Currie, Wikimedia
בניית שריר: יתרון ברור לחתירה
ריצה מפתחת סבולת, לא מסת שריר. זו בדיוק הסיבה שמתאמנים רבים משלבים אימוני כוח במקביל, וזו גם ההמלצה הגורפת של כל אנשי המקצוע. לעומת זאת, חתירה מפעילה מעל 80 אחוז משרירי הגוף – פלג גוף עליון, תחתון וליבה. במידת התנגדות גבוהה, ניתן דה פקטו לשלב אימון כוח מלא בתוך האימון האירובי עצמו.
חוסן מנטלי: תכונה הכרחית לשני הענפים
אי אפשר למדוד כוח מנטלי במספרים, אבל כל מי שהתנסה בריצות ארוכות או באימוני חתירה עצימים יודע: אלו ענפים שבהם אי אפשר "להתחבא". הכאב, הקושי, הדו-שיח הפנימי, הם חלק בלתי נפרד מהדרך. המשמעת והיכולת לשאת סבל מגדירות את מי שמתמיד ומצליח.
אז מה עדיף?
התשובה כמו תמיד תלויה ביעדים, בהעדפות אישיות ובמגבלות גופניות.
– רוצים לשרוף מקסימום קלוריות ולהיות בחוץ? לכו על ריצה.
– מחפשים אימון כולל שמפתח גם כוח וגם סיבולת, עם מינימום עומס על המפרקים? חתירה היא הבחירה הנכונה.
– לא סגורים? אולי הגיע הזמן לשלב בין השניים.
