בעולם מרוצי האופניים נגד השעון, שבו כל מילימטר וכל גרם של גרר (התנגדות אוויר) יכולים להכריע בין ניצחון להפסד, הקבוצות מחפשות ללא הרף את היתרון היחסי. אותם רכיבים קטנים שיעניקו עוד חלקיק שנייה. אולם לאחרונה, מספר קבוצות בכירות בסבב הנשים העולמי פנו בתלונות רשמיות לאיגוד האופניים הבינלאומי (UCI) בטענה לתופעה חריגה ולא הוגנת. רוכבות שמנצלות את מידת החזייה שלהן וריפודים מלאכותיים בחזה כדי לייצר מבנה אווירודינמי עדיף.
לכתבות נוספות בנושא:
- לא עוצרת בצהוב: לורנה וויבס ניצחה גם בקטע 2 בטור דה פראנס לנשים
- טאדיי פוגצ'אר הודיע: "אשתתף בוולטה אספנייה". ישלים טריפל היסטורי?
- שוברות תקרות: מאחורי העלייה המטאורית של הטור דה פראנס לנשים
איך ריפוד בחזה חוסך שניות?
הטענה מתבססת על עקרון הנדסי ידוע בשם Chest Fairing (החלקת זרימת האוויר באזור החזה). כאשר מציבים עצם או ריפוד בצורה אופטימלית על החזה, משתנה מסלול זרימת האוויר סביב גוף הרוכב או הרוכבת. האוויר מופנה בצורה חלקה יותר הצידה ומאחור. מה שמפחית את לחץ האוויר הנגדי המופעל על הירכיים והאגן.
על פי פרופ' ברט בלוקן, מומחה עולמי לאווירודינמיקה בספורט מאוניברסיטאות Heriot-Watt ו-LUT, לא מדובר בגימיק זניח. במחקר מקיף שפרסם בכתב העת המדעי ScienceDirect, נמצא כי שימוש במבנה מותאם באזור החזה יכול להפחית את התנגדות האוויר בשיעור של עד 3.6%.
במונחים של זמנים על המסלול, מדובר בחיסכון של לפחות 0.78 שניות לכל קילומטר. במרוץ נגד השעון של 20 עד 30 קילומטרים, התוספת הזו מתורגמת לחיסכון של 15 עד 25 שניות. פער שיכול להכריע לא רק ניצחון בקטע, אלא את הטור כולו.
תופעה דומה מוכרת היטב גם בעולמות הטריאתלון. מחקרים של בלוקן וג'ים מנטון (ERO Sports) הראו שטריאתלטים התוחבים בקבוק מים מתחת לחליפה באזור החזה חוסכים כ-12 וואט, מה שמתורגם לחיסכון של כמעט שתי דקות מלאות במרחק איש ברזל מלא. לכן, חוקת הטריאתלטון שונתה ומנחים מסוימים של הבקבוק אסורים.
הוכחות מהשטח: מהאולימפיאדה ועד הג'ירו
התלונות של הקבוצות אינן נשענות על שמועות בלבד. אלא על צילומים מקטעי נג"ש שונים בשנים האחרונות. כולל במרוץ נגד השעון באולימפיאדת פריז 2024 ובג'ירו ד'איטליה לנשים. במרוצים אלו נראו רוכבות מובילות עם נפח חזה שונה באופן מובהק וגלוי לעין בהשוואה למרוצי הכביש הרגילים שלהן.
כשפרופ' בלוקן בחן את הצילומים הללו עבור wielerflits ההולנדי, קביעתו הייתה חד-משמעית. "זה בוודאות לא תקין", ניתח." באחד המקרים בבירור נעשתה עבודה 'טובה מאוד' של הגדלה מלאכותית מתחת לחליפה".
מה אומר התקנון?
חוקי איגוד האופניים הבינלאומי חד-משמעיים בנושא. סעיף 1.3.033 לתקנון קובע כי לביגוד מותר לשמש אך ורק כביגוד. אין לבצע שום שינוי מלאכותי במורפולוגיה (מבנה הגוף) של הרוכב או הרוכבת. הדבקת ספוגים, ריפודים, טייפ או מבני פלסטיק מתחת לחליפה כדי ליצור צורה אווירודינמית יותר אסורה לחלוטין.
העונש על הפרת סעיף זה חריף. פסילה מיידית מהתחרות (או מחיקת התוצאה בדיעבד). וקנס כספי שנע בין 200 ל-1,000 פרנקים שוויצריים (ועשוי להיות גבוה בהרבה במקרה של הפרה מכוונת במרוצי וורלד טור).
הדרישה לקראת הנג"ש בטור דה פראנס לנשים
לקראת קטע הנג"ש המכריע בטור דה פראנס לנשים, הקבוצות המלינות דורשות מה-UCI להפסיק להתעלם מהתופעה. ולהתחיל לאכוף את התקנון בפועל.
הפתרון שהציעו הקבוצות פשוט ודיסקרטי. הצבת שופטת מטעם ה-UCI באוהל בידוק סגור בקו הסיום או בזינוק. השופטות יבצעו בדיקות מדגמיות לרוכבות בסמוך לקטע, כדי לוודא שמתחת לחליפה האווירודינמית לא מסתתרים הנדסה מלאכותית וריפודים אסורים. כעת, הכדור נמצא בידיים של שופטי ה-UCI.






























