הגובה שלנו הוא אחד המאפיינים הוויזואליים הראשונים שאנשים מבחינים בהם. אולם בעולם הספורט והפיזיולוגיה, הגובה הוא הרבה מעבר לנתון אסתטי. הוא מהווה את אחד המנבאים החזקים ביותר לאופן שבו הגוף נע, מפיק כוח, מייצר אנרגיה ומסתגל לענפי ספורט שונים.
לכתבות נוספות בנושא:
- מעבר למיטת הטיפולים: מדוע שיקום פעיל הוא מרכיב מרכזי בחזרה מפציעה?
- הסוד להתאוששות מושלמת: מהי תנוחת השינה הטובה ביותר לרצים?
- פרדוקס המהירות: כך דווקא ספרינט יכול להגן עליכם מפציעות
בין אם אתם מתנשאים לגובה של 1.57 מטר או קרובים ל-1.95 מטר, המבנה השלדי שלכם מעצב בשקט את "תקרת הביצועים" הספורטיבית שלכם. מאורך הצעד ועד לנפח החמצן, מהמנופים המכניים ועד ליכולת ההתאוששות. הקשר בין גובה לביצועים ספורטיביים מורכב בהרבה מהסלוגן הישן והפשטני ש"גבוה יותר זה טוב יותר".
המדע מאחורי הגובה והביצועים הספורטיביים
הגובה משפיע על הביצועים הספורטיביים דרך שלושה מנגנונים פיזיולוגיים מרכזיים: ביומכניקה, פרופורציות גוף ויעילות מטבולית. מבנה השלד קובע את אורך ה"מנופים" (העצמות והגפיים), המשפיעים ישירות על כמות הכוח שהשרירים יכולים להפיק ועל המרחק שהגוף עובר בכל צעד או תנועה.
מחקרים שנאספו בפורטל המדעי PMC של הספרייה הלאומית לרפואה של ארה"ב בחנו ניתוחים ביומכניים של אורך הצעד. הם הראו כי לגובה השלד יש השפעה מכרעת על אורך הצעד, העומס המופעל על המפרקים ומכניקת הריצה הכללית בין מבני גוף שונים.
בפועל, המשמעות פשוטה ודי טרוויאלית. אתלטים גבוהים גומאים יותר מרחק בכל צעד. בעוד אתלטים נמוכים לרוב יזדקקו לתדירות גבוהה יותר (קאדנס) ומשקיעים פחות אנרגיה בביצוע התנועה.
הגנטיקה טוענת את האקדח, האימון לוחץ על ההדק
כ-80 אחוזים מהגובה שלנו נקבעים על ידי מטען גנטי. כך גם רבים מהמאפיינים המבניים הנלווים אליו: צפיפות העצם, אורך הגפיים, ואפילו היחס בין סיבי שריר מהירים לסיבי שריר איטיים. כל אלו מתקבלים "בירושה" מההורים שלנו.
כפי שחוקרי גנטיקה וספורט מרבים לציין, המבנה הגנטי שלכם מעניק לכם את נקודת הזינוק, אך ממש לא קובע באופן מוחלט את קו הסיום.
היתרונות הטבעיים של אתלטים גבוהים
אם אתם מעל הגובה הממוצע, הגוף שלכם נהנה מיתרונות מכניים מובנים הבאים לידי ביטוי בשורה של ענפי ספורט:
1. צעד ארוך וטווח רחב:
אתלטים גבוהים עוברים מרחק גדול יותר בכל צעד או הנפה. בענפים כמו ספרינטים, כדורסל, שחייה וכדורעף, טווח זה מתורגם ישירות ליתרון בתוצאות. יוסיין בולט (1.95 מטר) נזקק לכ-41 צעדים בלבד כדי להשלים את ריצת 100 המטרים בשיא העולם ההיסטורי שלו (9.58 שניות). ספרינטר ממוצע, לעומת זאת, נזקק ל-45 צעדים ואף יותר. פחות צעדים פירושם פחות זמן מגע עם הקרקע – ויותר זמן בתנועה קדימה במהירות שיא.
2. יתרון כוח ומנוף:
גפיים ארוכות פועלות כמנופים פיזיקליים ארוכים. המשמעות היא יכולת לייצר יותר מומנט וכוח בעת הפעלת לחץ נגד הקרקע, המים או יריב. חותרים, שחיינים וקופצים לגובה נהנים במידה עצומה מהמנוף הזה. וכך גם ספורטאים בענפי ההדיפה והזריקה (כידון, הדיפת כדור ברזל ודיסקוס).
היתרונות הנסתרים של אתלטים נמוכים
ספורטאים נמוכים נדחקים לא פעם לשולי הדיון כשמדברים על פוטנציאל אתלטי. אך זוהי טעות קשה. קרבה לקרקע פותחת סדרה של יתרונות פיזיולוגיים שספורטאים גבוהים פשוט אינם יכולים לשכפל.
1. כלכלת ריצה משופרת
כלכלת ריצה היא מדד המראה את ניצול החמצן שהגוף צורך כדי לשמור על קצב מסוים. רצים נמוכים וקלים יותר זקוקים לרוב לפחות חמצן בכל צעד. מכיוון שיש להם פחות מסה להניע ומנופים קצרים יותר להניף בכל צעד. זו הסיבה המרכזית לכך שמרתוניסטים ברמת עילית נוטים להיות בצד הנמוך של הסקאלה. מרבית רצי המרתון מהטופ העולמי מתנשאים לגובה של 1.68 מטר עד 1.75 מטר. נמוך מהממוצע באוכלוסייה.
2. מרכז כובד נמוך ויציבות
מרכז כובד נמוך מעניק לאתלטים שיווי משקל, זריזות ויציבות עדיפה. מתעמלי מכשירים, מרימי משקולות, מתאבקים ואמני לחימה מרוויחים מכך באופן ישיר. שינויי כיוון מהירים הופכים לקלים יותר, והתאוששות מיציאה משיווי משקל דורשת פחות מאמץ פיזיולוגי.
התאמת ענף הספורט לפי מבנה הגובה
ענפי ספורט שונים מתגמלים מבני גוף שונים. הגובה אינו קובע רק את היכולת, אלא מרמז לאיזה ענף ספורט הגוף שלכם מותאם באופן טבעי.
- ספורט סבולת (מרתון, אופניים, טריאתלון): עדיפות למבנה גוף רזה, קל וגובה בינוני-נמוך יקל. פחות מסת גוף פירושה פחות אנרגיה המושקעת בהתנגדות לכוח הכובד לאורך עשרות אלפי צעדים או סיבובי פדל.
- ספורט של כוח מתפרץ (הרמת משקולות, התעמלות, ספרינטים קצרים): מתגמל מבנה גוף קומפקטי ודחוס. גוף קומפקטי מפיק יותר כוח יחסי ומתאושש מהר יותר בין מאמצים עצימים.
- משחקי אולם וכדור (כדורסל, כדורעף, כדוריד): מעניקים יתרון מובהק לטווח הגעה אנכי, מוטת זרועות ארוכה וגובה טבעי. עוד לפני שהספורטאי התחיל את האימון הראשון.
איך למקסם את הפוטנציאל האתלטי בכל גובה?
אינכם יכולים לשנות את הגובה שלכם, אך אתם יכולים להתאים את תוכנית האימונים, התזונה וההתאוששות למבנה השלד שלכם:
התאמנו בהתאם לחוזקות המבניות שלכם:
אתלטים גבוהים צריכים להתמקד באימוני כוח התומכים במנופים הארוכים שלהם. לשים דגש רב על עבודת ניידות וגמישות לשמירה על בריאות המפרקים. אתלטים נמוכים יכולים למנף אימונים בתדירות צעדים גבוהה, אימונים פליאומטריים ופיתוח כוח מתפרץ המנצל את מהירות הסיבוב הטבעית שלהם.
אל תיתנו לגובה להגדיר את הגבולות שלכם:
ההיסטוריה של הספורט מלאה בספורטאים ששינו את החוקים והתעלו על מגבלות המבנה היבש. דייגו מראדונה התנשא לגובה 1.65 מטר בלבד; הישאם אל גארוז', מחזיק שיא העולם בריצת מייל במשך למעלה משני עשורים, עומד על 1.75 מטר.
השורה התחתונה
הגובה שלכם אינו גזירת גורל. הוא תמרור המכוון אתכם לעבר ענפי הספורט וסגנונות האימון שבהם לגופכם יש יתרון פתיחה טבעי. הספורטאים החכמים והמצליחים ביותר הם אלו שמפלסים את הדרך יחד עם מבנה הגוף שלהם, ולא נלחמים נגדו.
מקור: הכתבה מבוססת על המאמר "What Your Height Secretly Reveals About Your Athleticism". מתוך מגזין The Running Week


















