"אני כבר 24 שעות בתוך האתגר המטורף הזה. הרגליים שורפות לי, בכל שעה אני יוצא לעוד הקפה של 6.7 ק"מ. יש לי 60 דקות לסיים ולעמוד שוב לזינוק. אני משתדל לסיים ב-52-50 דקות כדי להספיק לנוח, לאכול, להתפנות. אבל זה קשה. השדים שלי מתחילים לדבר: 'אולי תפסיק?', 'בשביל מה לך עוד הקפה?', 'כבר רצת מאה מייל, זה מכובד'. אבל אני קם מהכיסא, יוצא מהאוהל 20 שניות לפני הזינוק, ממתין לצלצול הפעמון – ויוצא שוב. היער מקסים, הסינגל זורם, אני מזכיר לעצמי שאני אוהב לרוץ – במיוחד בשטח. אבל הפורמט הזה, שאין לו סוף ידוע, שונה מכל דבר אחר שעשיתי".
לכתבות נוספות בנושא:
כמו קטע טור דה פראנס+מרתון כל יום: קיליאן ז'ורנה יוצא לאתגר חדש ומטורף
דרמה, שיאים ורגעים היסטוריים באלפים: סיכום UTMB שלא יישכח
מטורף: רץ ראשון בהיסטוריה ירד מ-6 שעות ב-100 ק"מ בפרויקט חדשני של אדידס
כך מתאר אחד המשתתפים את החוויה במרוץ הבקיארד אולטרה הישראלי – מרוץ בפורמט אכזרי שהפך בשנים האחרונות לאחד האירועים המדוברים בעולם ריצות הסבולת. כזה שלוקח את המשתתפים בו עד לקצה, וקצת מעבר.
מהו בעצם הבקיארד אולטרה?
הפורמט נולד אצל לאז לייק, האיש מאחורי הבארקלי מרתונ'ס. הכלל פשוט: בכל שעה עגולה יוצאים לריצה של 6.7 ק"מ – נגזרת של 100 מייל ב-24 שעות. מי שלא עומד שוב בזינוק בזמן – מודח. על פניו – אפשר לסיים הקפה ב-40 דקות ולנוח 20 דקות, ואפשר לסיים ב-59:59 דקות ולצאת מיד שוב. אבל אחרי עשרות שעות ללא שינה, העסק הופך לכמעט בלתי אפשרי.
האימונים לקראת הבקיארד השנה | צילום: יאיר רמאן
המרוץ מסתיים רק כשנשאר משתתף אחד אחרון שמצליח להשלים הקפה אחת נוספת מעבר לרץ האחרון לפניו שנשר (המכונה ה"אסיסט") אם שני הרצים האחרונים לא משלימים את ההקפה – אין מנצח במרוץ (כמו שקרה למשל בישראל לפני שנתיים).
בעולם, הפורמט הזה קיים כבר כמעט עשור, ובשנים האחרונות תופס תאוצה ונהיה פופולרי במיוחד. השיא העולמי עומד על 119 שעות ו-798 ק"מ ונקבע השנה (2025) על ידי האוסטרלי פיל גור בתום קרב מטורף עם סאם הארווי – חמישה ימים רצופים של ריצה, מנוחות קצרצרות ושינה מקוטעת של דקות בודדות.
ההיסטוריה בישראל
הפעם הראשונה שהפורמט הובא לישראל (מוכר כידוע גם בשם – DNF challenge) הייתה בפברואר 2020, ממש לפני תחילת מגפת הקורונה, על ידי זולי ביהרי, המוכר היטב לכל רץ אולטרה בישראל. הוא בוצע בסינגל הסוללים והשתתפו בו 43 רצים ורצות, כאשר המנצח היה אופיר ורדי שהשלים 29 הקפות. ב-2021 השתתפו 63 רצים ורצות, המנצח היה חיים מלכי, שהגיע שני שנה קודם, עם 34 הקפות. בשנת 2022 השתתפו 74 רצים ורצות וחנן כהן ניצח עם 36 הקפות, כאשר תמר שי הייתה ה"אסיסטית".
תמר שי | צילום: תומר פדר
בשנת 2023 מספר המשתתפים כבר עלה ל-92. 12 רצים חצו את רף המאה מייל (פי שלושה מאשר במהדורה הראשונה), אולם לא נקבע מנצח. חנן כהן ומיכאיל אושרקוב סיימו שניהם 39 הקפות ולא יצאו להקפה ה 40. בשנת 2024 לא התקיים האירוע בשל המלחמה וזולי ביהרי החליט להפסיק לקיימו.
2025: החזרה ליער בן שמן
בתחילת 2025 החליט יאיר רמאן – רץ אולטרה ואיש ברזל – להרים את הכפפה ולהחזיר את הבקיארד למפת המרוצים. "מניסיון של שלוש עונות – אין עוד מרוץ כזה בעולם", מסביר רמאן. "לא משנה מה מרחק המרוץ, אם יש לו סוף, אתה יודע לתכנן ולייצר אסטרטגיה שתהיה תואמת למרחק. כאשר למרוץ אין סוף מוגדר מראש, חוקי המשחק משתנים. מה שאתה לומד על עצמך במהלך מרוץ כזה לא תוכל ללמוד בשום אירוע אחר. זה אירוע שמביא כל רץ לנקודת האל-חזור שלו. המפגש עם השדים שלך הוא בלתי נמנע".
גם מבחינתו האישית הייתה כאן סגירת מעגל: "השתתפתי בשלושה מתוך ארבעת המרוצים שזולי הפיק, התאהבתי בפורמט. כששמעתי שלא ימשיך – החלטתי שאני חייב להרים את זה עבור קהילת האולטרה בישראל".
הבקיארד במהדורה קודמת | צילום: תומר פדר
מאחורי הקלעים: מתנדבים וחסויות
כמו תמיד בקהילת האולטרה, האירוע מתבסס בעיקר על מתנדבים ותרומות. על כך מספר רמאן: "חברות כמו סאקוני, גרבי פיצ'רס, שעוני גרמין והתזונה הטכנית של ספונסר וסיס, מסייעות לנו ונותנות חסותן. חוץ מזה, אנחנו מבצעים את כל העבודה בעצמנו – הלב הפועם של האירוע מלבד המשתתפים עצמם הם המתנדבים המדהימים שבאים לסייע לאורך שעות רבות. רוח ההתנדבות של קהילת הרצים בישראל נושבת בעוז גם כאן והם מגיעים בהתנדבות לסייע וזה מחמם את הלב".
"מי שמעוניין לבוא לסייע לנו, מוזמן ליצור קשר עם תמי אלקובי (052-4689150). בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחבריי בהפקת האירוע, אילן בחנא המנהל הלוגיסטי, תמי האחראית על המתנדבים, ניצן פרידמן האחראי על סימון המסלול ותפקידים מיוחדים ודן קלדניצקי".
מי על קו הזינוק?
117 רצים יתייצבו ב-25 בספטמבר ביער בן שמן. כל אחד עם מטרה שונה – לחצות את רף ה-100 מייל, להחזיק מעמד כמה שיותר, או להיות זה שיישאר אחרון.
מחזיקת השיא הישראלי היא תמר שי, שהשלימה 40 הקפות בגרמניה, והיא תשוב גם השנה להגן על תוארה. לצידה יעמדו רבים מרצי האולטרה הבולטים בארץ, שינסו ללכת צעד אחד (או הקפה אחת) רחוק יותר. חלק ממנצחי העבר כמו חיים מלכי יחזרו למסלול, מנצחי הספרטניון האחרון סטס חלפסקי וסופי וקסלר כהן גם הם נענו לאתגר, ולצד שלל שמות מוכרים מאוד כמו מיכאיל אושרקוב, אלירן שי, אלי חיות ועוד, שייאבקו בקרב פתוח שכיאה לפורמט, הכל יכול לקרות בו.
