לערוץ הג'ירו ד'איטליה בשוונג – היכנסו

הגרנד טור ג'ירו ד'איטליה שזוהי המהדורה ה-101 שלו (נוסד ב-1909), הוא אמנם מרוץ האופניים השני בחשיפה שלו לקהל (לאחר הטור דה פראנס), אך הוא בעיקרו תחרות לוגיסטית שנודדת ממקום למקום וזו הפעם הראשונה שהיא נודדת מחוץ לאירופה ונוחתת במזרח התיכון. השינוע של הציוד הוא לא נושא של מה בכך, כיוון שמרוץ אופניים נשען על מערכת משומנת של אנשי צוות מיומנים וטכניים וטונות של ציוד. מדובר כמובן באירוע מדיה עם הפקת טלוויזיה בינלאומית המשולב עם מטוס לווין המעביר את המרוץ בשידור חי, באמצעות מסוקים באוויר, ניידות שידור HD, מכוניות, משאיות, אופנועים, צלמים, שדרנים ואלפי אנשי צוות שמגבים את 22 הקבוצות המתחרות. ליקטנו את כל המספרים, על מנת לתת לכם מושג כיצד מרוץ מסוג שכזה בנוי.

100-120 מילון שקל תקציב הפקה כולל ל-3 ימים בישראל (משוער)

90 מיליון תקציב פרטי של סילבן אדמס

30 מיליון תקציב מדינת ישראל

205,660 אירו הוא הסכום הכספי למנצח בג'ירו ד'איטליה

5,000 בקבוקי מים

4,500 אנשי אבטחה של חברות פרטיות

4,300 שוטרים של משטרת ישראל

760 מכוניות מלוות את הקבוצות לאורך המרוץ

405.7 ק"מ של מסלול בישראל

360 עיתונאים ובלוגרים מכל העולם

239 ק"מ הוא הקטע הארוך ביותר במרוץ

194 מדינות ישדרו את המרוץ

176 רוכבי עילית מתחרים במרוץ

48 רוכבים שזו הפעם הראשונה שלהם בגרנד טור

39 קמ"ש היא המהירות הממוצעת הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם

36 אופנועים מלווים את הרוכבים

22 משאיות מלוות את כל הקבוצות

21 קטעים יומיים של תחרות

18 קבוצות מתחרות הוזמנו למרוץ באופן אוטומטי

16 שעות שידור חי שודרו מישראל

8 רוכבים בקבוצה

4 קבוצות נכנסו למרוץ עם "כרטיס חופשי"

4 צבעי חולצות שונים למנצחי הקטעים השונים

3 קטעים התקיימו בישראל

2 מלחמות העולם עצרו את המרוץ

2 רוכבים ישראלים בג'ירו איטליה