שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

ריצה מתחילים

האם תופעת "לב ספורטאי" מסכנת חיים?

מהי תופעת "לב ספורטאי" המתרחשת בחלל ובשריר הלב אצל ספורטאים חובבים ומקצועיים שמתאמנים במאמץ ולאורך שעות רבות

נתחיל מהשורה התחתונה. "לב ספורטאי" זו תופעה שבה יש שינויים הסתגלותיים בחלל הלב ובשריר הלב, שגדלים אצל חלק מהספורטאים המקצוענים והחובבנים, בדרך כלל אלה שמתאמנים הרבה שעות בתחום הכושר האירובי וגם בתחום הכושר השרירי. בכל פעם שמזכירים תופעה שמקורה באימונים אינטנסיביים, גם אם היא רק נשמעת יותר רע ממה שהיא באמת, יקומו אותם "יועצים" שאוהבים להגיד "אמרנו לכם, אסור להתאמן יותר מדי", “אתה תמות מעודף ספורט” וכו'… אז בהקשר הזה חשוב לציין שפעילות גופנית תורמת בריאות הרבה יותר מחוסר פעילות גופנית, אבל כל מי שמתאמן בעצימות ומשך גבוהים צריך לבדוק את עצמו מידי כמה זמן. כדי להבין למה, פנינו לפרופ' נעמה קונסטנטיני, מנהלת המרכז לרפואת ספורט ע"ש היידי רוטברג בבית החולים שערי צדק בירושלים.

אז מה עובר על הלב שלנו כשאנחנו רצים הרבה? | צילום: pixabay

לא מופיעה אצל כל הספורטאים

"היום מתייחסים ל'לב ספורטאי' כאל לב שקיבל גודל ונפח בתגובה לפעילות", אומרת פרופ' קונסטנטיני, "זה לא משהו לא תקין, אלא תגובה נורמטיבית. בשנים האחרונות נמצאו עדויות חדשות שבכמות פעילות מאוד גדולה כמו באימונים לאיש ברזל או אולטרה מרתון, כשמתאמנים שעות רבות בעומסים גבוהים, התגובה ה"נורמלית" עלולה להפוך לתגובה לא תקינה. ישנם לא מעט דיווחים על שכיחות גבוהה יותר של פתולוגיות שונות שחלקן עלול לגרום לנזקים כגון פגיעה בחדר ימין, שקיעת סידן בעורקי הלב, שיעור גבוה יותר של הפרעות קצב בעיקר מסוג פרפור עליות ועוד. מחקר גדול שבוצע על גולשי סקי מסוג קרוס-קאנטרי מצא פי חמש יותר פרפור עליות".

מה שחשוב להבין הוא שתופעת "לב ספורטאי" היא נורמלית לגמרי, אם כי היא לא מופיעה אצל כל הספורטאים, ובספרות המקצועית עדיין אין תשובות למי זה יקרה ובאיזו מידה. תשובות שכן אפשר למצוא, והכרחי לברר, הן מה ההבדלים בין לב ספורטאי לבין מחלה שגורמת לשריר לב מעובה (קרדיומיפתיה היפרטרופית), שהיא מחלה מולדת, תורשתית בד"כ, שהרבה מהאנשים שיש להם אותה בכלל לא מודעים לקיומה. אגב, מי שסובל ממחלה זו יהיה פסול מספורט תחרותי.

אז איך מבדילים בין השניים? "יש טווח ערכים נורמלי של עובי שריר הלב והמחיצה שבין החדרים, ויש ערכים שמעליהם זה ברור שמדובר במחלה של שריר הלב – לא תקין. בין שני הטווחים האלה יש תחום אפור", מסבירה פרופ' קונסטנטיני, "בתחום האפור זה אחד מהשניים: או שהלב מוגדל כי הוא ספורטאי וזו תגובה לפעילות העצימה – או שמדובר במחלה. הרבה פעמים קשה לאבחן את זה על ידי בדיקת אקו-דופלר של הלב (שזו הבדיקה שמודדת את הגדלים) ואז אנחנו אומרים לספורטאי לא להתאמן כמה חודשים, עושים מה שנקרא 'די-קונדישנינג' (הורדת כושר, ד.ב) ומפסיקים אימונים. אם עובי שריר הלב חזר לטווח ערכי הנורמה התקינים, כנראה שזה לב ספורטאי והוא יוכל להמשיך להתאמן. אם לא, כנראה שיש פתולוגיה במבנה שריר הלב. בנוסף, חשוב לקבל אנמנזה אישית ומשפחתית (סימפטומים של כאבים בחזה, קוצר נשימה או סחרחורת במאמץ, סיפור של איבוד הכרה או מוות פתאומי במשפחה בגיל צעיר, ד.ב) ולאחרונה גם בדיקות גנטיות, שזה נושא שמאוד מתפתח. הרבה מחקרים מנסים לבדוק כיום איך מזהים את מי שיש לו פתולוגיה, מהו הגבול שכדאי להתאמן, מתי אתה מפסיק להרוויח בריאות ומתחיל להפסיד. מנסים לבדוק אם יש בסיס גנטי לחלק מהדברים ומשתמשים באמצעי הדמיה חדשים כמו MRI לב".

מחקר רפואי

תבדקו, ותהיו רגועים | צילום: thinkstock

האם זה יכול לקרות גם לכם?

אחרי כל המידע הזה, נראה ששאלת השאלות היא איך נדע אם גם הלב שלנו גדל, האם אנחנו מתאמנים מספיק כדי שהתופעה הזו תקרה גם לנו, והאם זה מסכן אותנו? למען האמת, בשיטוט מהיר באינטרנט אפשר למצוא לא מעט תאוריות שמתייחסות בין השאר לכמות ספורטאי הסבולת מכלל הספורטאים שהלב שלהם גדל כתוצאה מפעילות, על כמות שעות האימונים שעלולה להוביל לתופעה שכזו ועל סוגי ספורט שאולי, אבל רק אולי, עלולים לגרום ליותר בעיות (לאחרונה פורסם בארצות הברית מחקר שרמז על כך שטריאתלטים נמצאים בסיכון גבוה יותר, אם כי חשוב לציין שגם במחקר מדובר על מספרים מזעריים).

פרופ' קונסטנטיני מעדיפה שלא להתייחס למספרים השונים של "גבול האימון" שמופיעים במקורות המידע השונים: "אין שום מספר קסם", היא אומרת, " יש הטוענים כי כמות הריצה השבועית האולטימטיבית היא כ 25 מייל, אבל יש אנשים שיכולים לרוץ 60-70 ק"מ ולא יקרה להם שום דבר".

בסופו של דבר, אם מתאמנים רוצים לדאוג לעצמם, כמו בכל תחום אחר, הם צריכים לבדוק את עצמם מול איש המקצוע המתאים, שלו יהיו הכלים המתאימים להגיד להם אם הם יכולים לעסוק באימון אינטנסיבי כמו למרתון או איש ברזל, או שלא. "אנשים צריכים להגיע לרופא ספורט שיעשה הערכה. היום אנחנו הולכים לקראת רפואה מותאמת אישית, ואם יש הצדקה אפשר גם לעשות בדיקות במסגרת סל הבריאות. יש הרבה בדיקות שאפשר לבצע כמו אקו לב, בדיקת מאמץ או הולטר – זה מאוד תלוי בבן אדם, בגורמי הסיכון שלו וברמת המאמץ. חשוב גם לעקוב אחרי סימפטומים כמו ירידה ביכולת ביצוע, כאבים בחזה וקוצר נשימה".

לסיכום, תופעת לב מוגדל היא עוד תופעה שיכולה לצוץ כשאולי אנחנו מפעילים את ה"מכונה" שלנו קצת (או הרבה) יותר מהממוצע. היא לאו דווקא תופעה שלילית, אבל בהחלט יש מקום לבדוק אותה. מילת המפתח כאן היא רפואה מונעת, כלומר לוודא שהכול בסדר, וכל זה בשילוב הרפואה המותאמת אישית שפועלת על העיקרון שהטיפול שיקבל פציינט א' לאו דווקא יתאים לפציינט ב' בעל אותה התופעה.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il
0.00 avg. rating (0% score) - 0 votes

מאמרים נבחרים

  • תכנית אימון למתחילים: מ-0 ל-5 ק"מ ריצה

    רוצים לעשות ביחד את ה"צעד הראשון"? אז בואו נתחיל לאט ובביטחון עם תכנית אימונים בסיסית שתוביל אתכם לריצה…

    קרא עוד
  • מה לעשות במקרה של פציעת פלנטר פצאיטיס?

    מרבית קהילת הרצים והרצות מכירים היטב את המונח דורבן ולא בהקשר של מכרסמים חמודים. הנה מה שצריך לדעת…

    קרא עוד
  • 4 עקרונות לפעילות גופנית לאחר צום

    כיצד חוזרים לפעילות גופנית לאחר צום? הפיזיותרפיסט עופר צחר עם הדגשים לחזרה לשגרת חיים ספורטיביים בייחוד בתקופה מבלבלת…

    קרא עוד
  • עולים במשקל בסגר? 7 דרכים לשלוט במשקל גופינו בתקופת הקורונה

    הסגר כופה על רבים מאיתנו אורח חיים אפילו יותר יושבני מזה שהתרגלנו אליו, ובלי לשים לב קל מאוד…

    קרא עוד
  • אצילות או רוח ספורטיבית? הטריאתלט שריגש את כל העולם

    הקטע הבא יכול להיכלל בפקולטה לפילוסופיה בכל אוניברסיטה בעולם והוא למעשה לא דן בספורט, אלא במשמעות הניצחון לאדם…

    קרא עוד
  • איך מתחילים לרוץ? 10 כללים לרצים מתחילים

    החלטתם להתחיל לרוץ? הנה עשרה כללי אצבע לרצים מתחילים שיכווינו אתכם ושכדאי לכם לרוץ איתם

    קרא עוד
  • גיא ניב מסכם את הטור: "זה היה אכזרי, אבל נהניתי"

    ראיון עם הרוכב גיא ניב שצלח 3,482 ק"מ מפרכים בטור דה פראנס עם רגעי דרמה, כאב וקושי מהפרינאים…

    קרא עוד
  • לקראת הסגר: מה התקנות החדשות לגבי פעילות ספורטיבית?

    עד איזה מרחק מותר לצאת בזמן הסגר לריצה או הליכה ומה לגבי המסכה? הנה פרוט התקנות החדשות לפני…

    קרא עוד
  • כך תשפרו את מהירות הריצה שלכם

    חלק גדול מהרצים החובבים חולמים לשפר את התוצאות שלהם - כך בדיוק תעשו זאת

    קרא עוד
  • ריצה VS שחייה: איפה שורפים יותר קלוריות ומה היתרונות של כל אחד מהם?

    כל עוד אנו מבצעים פעילות גופנית מצבנו מצוין, אך מה עדיף יותר, לשחות או לרוץ? הפיזיותרפיסט עופר צחר…

    קרא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות