אחרי כשני עשורים, מאות מרוצים, שני תארים אולימפיים, זכייה בטור דה פראנס ושורה ארוכה של רגעים שהפכו אותו לדמות אהובה בכל עולם הרכיבה – גריינט תומאס סגר אתמול (ראשון) את הקריירה המקצוענית שלו, בדיוק במקום שבו היא התחילה: בדרכים הגשומות והירוקות של דרום וויילס.
לכתבות נוספות בנושא:
בין מחאות לפסגות, ומי ינצח? הפודקאסט של שוונג עם סיכום ביניים מהוולטה
הענק הירוק: מאדס פדרסן ניצח בקטע ה-15 בוולטה, פודיום נוסף לישראל פרמייר טק
למען בטיחות הרוכבים: ישראל פרמייר טק תרכב בוולטה ללא המילה "ישראל" על המדים
בסיומו של הקטע האחרון בטור של בריטניה, כשהוא חוצה את קו הסיום במרכז קרדיף מול אלפי אוהדים נרגשים, קיבל תומאס בן ה-39 את מה שהוא ראוי לו – פרידה מהספורט ומהאנשים שאותם ליווה במשך יותר מ-20 שנה, וגם מסדר כבוד מהרוכבים, חבריו לפלוטון.
A guard of honour for G ahead of his final stage as a professional cyclist 🏴💚#ToBM | @LloydsBank pic.twitter.com/DPQG2vgrFp
— Lloyds Tour of Britain (@TourofBritain) September 7, 2025
"נחנקתי מהתרגשות"
היום האחרון בקריירה של תומאס לא היה עוד סיום שגרתי, אלא אירוע שנבנה כולו סביבו: הסטייג' יצא לדרך מהוולודרום שנושא את שמו בניופורט, המשיך דרך הגבעות שבהן התאמן כילד, חלף ליד בית ילדותו והגיע למועדון Maindy Flyers, שבו עשה את צעדיו הראשונים בענף.
"כשרכבתי דרך הרחובות שבהם גדלתי וראיתי את כל האנשים, ממש נחנקתי על האופניים", הודה בסיום. "ואז לחצות את הקו עם סווִיפטי (בן סוויפט, חברו לקבוצה מאז גיל 12) – זה היה פשוט מיוחד. אין דרך טובה יותר לסגור מעגל".
על קו הסיום חיכו לו אשתו שרה ובנו מקס בן החמש, שנדבק לרגליו בזמן הראיונות. תומאס חייך בדמעות: "הלוואי שהיו לי משקפי שמש כהים ולא השקופים, כי רואים הכול. מקס כבר גדול מספיק כדי לזכור את זה, וזה מרגש אותי מאוד".
מהמסלול במיינדי לפסגת העולם
סיפורו של תומאס הוא התגשמות חלום מקומי: ילד ממועדון קהילתי בקרדיף, שהפך בתוך שני עשורים לאחד השמות הגדולים ברכיבה העולמית.
- שתי מדליות זהב אולימפיות באופני מסלול (בבייג'ין 2008 ובלונדון 2012)
- זכייה בטור דה פראנס 2018 – רגע שהפך אותו לגיבור לאומי
- פעמיים נוספות על הפודיום בטור דה פראנס, ופעמיים בג'ירו ד'איטליה
- חמש מדליות, מהן 3 מזהב, באליפות העולם
- ניצחונות בשלל מרוצי קטעים – דופינה, פריז-ניס, רומנדי, הטור של שווייץ, הטור של האלפים ועוד
אבל לא רק ההישגים הפכו אותו לדמות אהובה, אלא גם האישיות: צנוע, עם חוש הומור בריטי טיפוסי, ומי שנחשב תמיד כחבר לקבוצה לפני הכול. גם כשהפסיד, כמו בג'ירו ד'איטליה 2023 שבו איבד את החולצה הוורודה ממש ביום האחרון לפרימוז' רוגליץ', הוא סיכם בפשטות: "אלו החיים – לפעמים לא מקבלים מה שמגיע. זה עניין של איך חוזרים מהנפילות".
Geraint Thomas crosses the finish line for the final time in his hometown of Cardiff 💚🏴#ToBM | @LloydsBank pic.twitter.com/z9dF4rvOFo
— Lloyds Tour of Britain (@TourofBritain) September 7, 2025
"הכל היה שווה את זה"
במסיבת הסיום בקרדיף, כשמאות הריעו עם בירה שהוכנה במיוחד לכבודו, היה ברור לכולם שמדובר בפרידה מגיבור אמיתי. "כשהייתי ילד חלמתי להגיע לאולימפיאדה או לגרנד טור, אבל לא ציפיתי לקריירה כזו ארוכה", אמר בהתרגשות. "זה לא רק בזכותי, אלא בזכות המשפחה והחברים בקבוצה. הם נתנו לי כוח להמשיך גם בזמנים הקשים".
על מורשתו הוא דיבר בפשטות אופיינית: "ניקול קוק (רוכבת עבר וולשית, אלופה אולימפית ואלופת העולם מ-2008 – מ.ש) נתנה לי השראה כשהייתי צעיר. אם היום ילדים מסתכלים עליי באותה צורה – זה מטורף, אבל גם מיוחד מאוד".
סוף תקופה – ותחילת פרק חדש
עם פרישתו של מארק קוונדיש בשנה שעברה ושל תומאס כעת, ברור שזו סופה של תקופה ברכיבה הבריטית. אבל תומאס עצמו ממהר להסתכל קדימה: "יש דור חדש של רוכבים בריטיים מצוינים – אוסקר אונלי, ג'וש טארלינג, מת'יו ברנן. זה לא סוף, זה רק המשך. בשבילי, זה הזמן לזוז הצידה".
The final finish line. The moment it all sunk in 🥲
Check out the scenes from an emotional finish in Cardiff as @GeraintThomas86 brought an amazing career to a close #ToBM 🏴 pic.twitter.com/FQZ3GRKJix
— INEOS Grenadiers (@INEOSGrenadiers) September 7, 2025
תומאס לא עוזב לחלוטין את ענף האופניים. בחורף הקרוב הוא מתכנן חופשת סקי ראשונה אחרי שנים של משטר אימונים קפדני, וב-2026 כבר צפוי להצטרף לצוות הניהולי של הקבוצה הבריטית הבכירה Ineos Grenadiers (לשעבר סקיי). הקבוצה שבלעדיה – כך הוא מודה – הקריירה שלו לא הייתה נראית אותו דבר.
בסופו של יום, ייתכן שאין משפט שמתאר טוב יותר את גריינט תומאס מאשר מילותיו שלו: "מה שאמרתי תמיד – זה פשוט מטורף. ילד מקרדיף שמסיים את הקריירה עם טור דה פראנס, אולימפיאדה, ועם כל כך הרבה אנשים שדאגו לי בדרך. זה היה מסע מדהים".




























