בדומה לרבים אחרים, גם לילד מחמוד חמודה היה חלום להפוך יום אחד לשחקן כדורגל מקצועי. אלא שהתקווה הזו התנפצה לרסיסים, תרתי משמע. בגיל 15, כדור נבעט אל פניו בזמן שמשקפי הראייה שלו עליו. התוצאה: שברי זכוכיות שנכנסו לנימים, ניתוחים רבים, איבוד ראייה בעין אחת ואחרי כמה שנים איבוד ראייה גם בעין השנייה ועיוורון מלא.
לכתבות נוספות בנושא:
"נזכור ונמשיך לרכוב": מאות רוכבי אופניים במסע זיכרון ותקווה לבארי
חגיגה ישראלית של אופני הרים: סיכום יום של דרמות באפיק ישראל
"הרוכבים בישראל צמאים למרוצי כביש": מאות כבר נרשמו לגראן פונדו אילת
"כל החיים שלי הייתי ספורטיבי ואחרי שהתעוורתי הבנתי שכדורגלן כבר לא אהיה", נזכר חמודה. "המוגבלות לא עברה אצלי בקלות ורק אחרי שאימצתי אותה התחילה הדרך שלי. להבין איך רצים עם גומייה, לדעת לסמוך על אחרים. כך התחלתי להתקדם בספורט והעיוורון היה סוג של דחיפה להוכיח לעצמי שגם עם המוגבלות הזו אני יכול לעשות כל מה שבא לי".
חמודה, בן 33, יליד היישוב בועיינה-נוג'ידאת שבגליל התחתון ותושב חיפה כבר למעלה מעשור, הוא היום "ספורטאי מזן נדיר" כפי שמגדירים אותו חבריו. מאחוריו כבר 15 מרתונים, וגם אולטרה מרתון אחד למרחק של 66 ק"מ. שיאו האישי במרתון 3:34 שעות. לאחרונה עבר למקצים הקצרים באתלטיקה והוא אף עמד בעבר בקריטריונים כדי להשתלב בנבחרת ישראל הפראלימפית לאליפות אירופה למרחק של 1,500 מטרים. "בנובמבר הקרוב אנסה להשיג שוב את הקריטריון כדי להיכנס לסגל", אומר חמודה.
מחמוד חמודה רץ | צילום: גד רייז, באדיבות קשר עין
מתי החלטת להפוך לספורטאי מקצועי?
"בשנתיים האחרונות. השנה התחלתי להתאמן תחת הדרכתו של גיל לוטם והתוצאות מרשימות. אני מרגיש שאני משתפר בצורה יוצאת דופן. בענף הריצה בכלל התחלתי לפני כ-13 שנה וזה היה בעיקר לכיף. לענף האופניים נחשפתי לפני חמש שנים".
היית פעיל באותה מידה גם לפני העיוורון?
"פחות. כמו כל ילד שיחקתי כדורגל אבל לא הייתי ספורטאי מקצועי".
עולים על הטנדם
בשנה האחרונה מחמוד חמודה התחיל לרכוב עם קבוצת מגדל אור לעיוורים וללקויי ראייה על אופני טנדם. שם גם הכיר את שותפו איתמר לוי, בעלים של חנות האופניים "קל אופן" ומכונאי אופניים. השניים החליטו להתחיל לפעול בכיוון מקצועי יותר בענף.
מחמוד חמודה ואיתמר לוי רוכבים | צילום: Winner Epic Israel בשיתוף קק"ל
בתחילה לקחו חלק באליפות ישראל באנדורו, ולאחרונה סיימו את אירוע האופניים אפיק ישראל, אליו התאמנו בשלושת החודשים האחרונים. "רכבנו בין ארבעה לחמישה ימים בשבוע, כל אימון בין שעתיים לארבע שעות", מפרט חמודה. "האפיק היא תחרות של ארבעה ימים, כשבכל יום עברנו מרחק אחר: מ-40 ק"מ, דרך 80 ו-100 ועד ל-55 ק"מ ביום האחרון. בחלק מהקטעים יש גם טיפוסים משמעותיים. צריך לתחרות הזו המון טכניקה וכוח. התחרינו בקטגוריה לא פשוטה, 18 עד 40, ורוב הימים שמרנו על המקום ה-25, עד שביום האחרון ירדנו מעט. אבל ברוב הזמן הגענו לתוצאות מרשימות וכולם הופתעו איך אופני טנדם ביצעו רכיבות כאלה. נאמר לנו שהיינו הזוג השני בהיסטוריה של המרוץ שרכב בטנדם והיחיד השנה. זה גם לא מעט בזכות הסיוע של DAA וקונטיננטל שעוזרים לנו".
מתגבר על כל מגבלה
חמודה, פרט להיותו ספורטאי מרשים ומנהל ומאמן את קבוצת הריצה קשר עין על"ה ווינר חיפה (עמותה בה החל בעצמו את דרכו הספורטיבית), הוא גם מורה לחינוך מיוחד ביישוב שבו נולד ופסיכותרפיסט. ואת הכל הוא עושה, נזכיר, כשהוא עיוור לחלוטין.
מחמוד חמודה ואיתמר לוי עם גל צחור על הבמה | צילום: Winner Epic Israel בשיתוף קק"ל
"יש היום הנגשות", מסביר חמודה. "יש לי אייפון טאץ' קורא מסך, וגם מחשב שבו כל נגיעה על המסך תגיד לך מה זה. אני מקליד הכל על המסך ועושה דרך התוכנה הקולית מה שכל אדם עושה. יש לי גם חשבונות פעילים ברשתות החברתיות".
ואיך אתה מצליח לשלב את ההוראה בצורה הזו?
"היתרון שלי הוא שכולם מטילים ספק. חושבים שאני רואה למרות שאני לא רואה. בזכות העיוורון התחזקו אצלי שאר החושים ואני שם לב לדברים בשמיעה ובריכוז שלי. גם כשאני מעביר אימון בקשר עין אני יכול לשאול ילד למה הוא עומד ולא רץ, בדיוק כמו שאדם רואה היה עושה. כשהגעתי לראשונה לכיתה, סיפרתי להם את הסיפור שלי כדי לשבור את הקרח, וגם לשבור את הסטריאוטיפים על אדם עיוור. ביקשתי מהם שישאלו אותי הכל. הילדים שאלו ולא חששו וכך התחיל החיבור איתם".
ומה השאיפות להמשך?
"אני ממשיך להתאמן בין 10 ל-12 פעמים בשבוע ומתאם בין הרכיבות לבין הריצות בקשר עין. אבל עכשיו אני פחות רוכב ומתרכז שוב יותר בריצות".
מחמוד חמודה ואיתמר לוי | צילום: Winner Epic Israel בשיתוף קק"ל
"אני מרגיש שהספורט תרם לי את כל מה שרציתי", מסכם חמודה. "בדמות ביטחון עצמי, הבנה מה היכולות שלי ואיפה עובר הגבול. לקחתי שיעורים מהספורט לחיים כמו איך להתמודד עם קושי. למדתי המון על עצמי ואני רוצה שכל האנשים בעולם לא יסתכלו על המוגבלות של אדם, אלא על מי שהוא באמת. וצאו לעשות ספורט ולהתנדב. גם בקשר עין וגם במגדל אור. זקוקים לכם".
