חוף נחשולים.
קצת לפני השעה 7:00 בבוקר.
מקום יפהפה, שקט ומנומנם בימים כתיקונם.
אך אלו ממש לא ימים כתיקונם.
אלו הימים של האפיק!
ווינר אפיק ישראל חוגג עשור, וזו בהחלט חגיגה כמובטח. מרוץ אופני ההרים הרב-יומי הגדול והמפואר בישראל (ולצערנו גם היחיד בימים אלו). כ-500 רוכבות ורוכבים כבר היו בהכנות אחרונות. מוודאים את תקינות האופניים שישמשו אותם בשעות הקרובות, מתדלקים עוד איזו פחמימה, מהדקים קסדות ועושים את דרכם ל"בוקס" הזינוק.
אפשר להרגיש את המתח בכל אוושת רוח. "למה אתם לא מחייכים", שואלת הכרוזה יעל מקל. אבל מי יכול לחייך כשהוא יודע שלפניו יום קשוח של מעל 80 ק"מ של רכיבת שטח קשוחה כשאין לך מושג איפה המסלול עומד לעבור. סינגלים, עליות מאתגרות, שבילים מדורדרים, חול, ואפילו בוץ היו בתפריט. וזה עוד ממש לא נחשב ליום הכי קשה במרוץ (חכו לקטע המלכה מחר).
תדריך אחרון של מפיק המרוץ מיומו הראשון גל צחור: "בבקשה, תעדיפו בטיחות על מהירות", הוא מזהיר, אבל מי שמכיר את רוכבי השטח (וגל מכיר מבפנים כמובן) יודע שאלו מילים שנכנסות מאוזן אחת ויוצאות מהשנייה. סיכונים הם חלק מחיי היומיום שלהם, ואין שום ספק שגם הפעם נקבל התרסקויות מפוארות. רק נקווה שכולם יסיימו בשלום, ובחתיכה אחת.
ראש המועצה הוא זה שמזניק – "5, 4, 3, 2, 1 – צאו לדרך!" והם יוצאים. אחרי פתיחה נייטרלית בקצב מתון, הרוכבים מקבלים את האישור לזנק קדימה. בפרולוג נגד השעון אתמול ניצחו שני רוכבי קבוצת הפיתוח של ישראל פרמייר טק, רועי אדינגר ואמרי פיינגזיכט, אך הפער שלהם היה 18 שניות בלבד ממטר פרץ (אלוף ישראל U23 בכביש) ויואב ליפשיץ (אלוף ישראל לנוער לשעבר ב-XCO).
גם היום קיבלנו קרב ראש בראש בין שני הזוגות, כאשר בשלב מסויים הצטרפו אליהם הצמד גיא בר ועומר מונין, וכן הצמד הישראלי-צ'כי אליעד דניאל ומילאן דאמק (על אף שדאמק איבד שרשרת פעמיים וגם הספיק להתרסק לאחר מכן). הצ'כי מגיע כבר בפעם השישית לאפיק. בעבר, זה היה עניין רגיל לחלוטין ועשרות רוכבים מחו"ל צבאו על השבילים של קק"ל. אלא שבימים כאלה של מלחמה – מספר הרוכבים מחו"ל הוא חד ספרתי, וגם הם נחשבים "משוגעים" בעיני רבים.
הגענו לאחת מתחנות ההזנה בבנימינה – מקום אידיאלי לצפייה ברוכבים בשיא המהירות. התחנה בסמוך לגן ילדים, כשגם בית הספר היסודי לא רחוק. וכך, עמדנו לעודד לצד תלמידי כיתה ד' נלהבים עם דגלי ישראל ומשרוקיות, וילדי גן חובה חמודים שלא ממש מבינים לאן נקלעו, אך בוודאי זכו לזיכרון שיוטמע בהם למרחוק. הכרוז של העמדה מסביר לילדים על התחרות ומכניס אותם לעניינים.
"הנה המסוק", הוא מצביע לשמיים, "זה אומר שהמובילים קרובים!" ואכן, תוך דקה, ענן אבק הגיח מהשדות והתקדם בקצב מסחרר. דבוקת המובילים הגיעה לתחנה. הילדים עודדו במלוא גרונם והרוכבים ספגו מעט מהעידוד, נתנו כמה כיפים מהירים תוך כדי רכיבה, אך לא עצרו בתחנה (מקצוענים, בכל זאת) והמשיכו הלאה. הילדים נשארו במקום לכמה פעילויות חברתיות נחמדות, וחיכו לדבוקה הבאה, שהגיעה בערך 11 דקות לאחר מכן. ככה מגדלים ילדים לתרבות ספורט בריאה, וחבל שלא היו עוד כמה כיתות שהגיעו לספוג מהחוויה.
מעבר זריז לקו הסיום בנחשולים, והיה ברור שיהיה קרב על הניצחון בקטע, ואולי אף על כמה שניות בדירוג הכללי. אדינגר ופיינגזיכט רצו ניצחון שני, אך סיום טכני בחול עם לא מעט פניות גרר טעות בפנייה של אחד מהם שעלתה בשניות יקרות. פרץ-ליפשיץ חוצים ראשונים את הקו – 3:01:33 שעות אחרי ההזנקה, וחשוב מכך, 3 שניות לפני היריבים הישירים שלהם. הפער בפסגת הדירוג הכללי מצטמצם ל-14 שניות (אני יודע ש-18 פחות 3 זה 15, אבל מחשבים גם עשיריות מסתבר).
דניאל ודאמק מגיעים חמש שניות לאחר מכן במקום השלישי. "הפעם הראשונה שהגעתי לכאן הייתה ב-2016", סיפר הצ'כי בסיום. הפעם האחרונה בה הגיע הייתה רגע לפני 7 באוקטובר 2023, בשבת השחורה: "יצאנו להתאמן בבוקר באותו יום, ואז הכל קרה. ראינו באינטרנט מה קורה וכשהבנו שאין תחרות חזרתי הביתה. אבל רציתי לחזור לישראל בכל מקרה. אני מרגיש בטוח, אם לא היה בטוח – לא היו מתחרים כאן 500 איש. מקווה שבשנה הבאה יבואו עוד רוכבים מאירופה. הרמה של התחרות מדהימה – אפילו מסוק עם שידור חי. הכל ברמה גבוהה, אני אוהב את זה. גל ועידית עושים עבודה מדהימה, אני מודה לכולם ומקווה להיות כאן גם בשנים הבאות".
אצל הנשים – אלופת ישראל נעמה נוימן ומונירה יאסין ברמה משלהן ועם יתרון עצום, בזוגות המעורבים גיא כפתורי ואביגיל לוי יעבץ סופרים כבר שני ניצחונות ומקדימים בדירוג הכללי את חן שרייבר וטליה רולס-איש שלום בפער מבטיח של שש דקות. בקטגוריית המאסטרס יורי לוינזון ואיוון סדקוב מקדימים את יובל פרידמן ונועם סטרשנוב. במאסטרס לנשים שליטה מוחלטת למאמנת נבחרת ישראל ענבר רונן ושותפתה הדס וייס. בקטגוריית הגרנד-מאסטרס שרון פאר וארז שקד עם היתרון ובסופר גרנד-מאסטרס עמוס גרי ורונן שיריזלי עם עוד ניצחון והיתרון ב-GC.
מחר כאמור "קטע המלכה" של האפיק – הקטע הקשה ביותר שיכלול כ-100 ק"מ על 1,500 מטר טיפוס. זה יהיה היום בו התחרות עשויה להיות מוכרעת בקטגוריות השונות. ואם יהיה צמוד, ייתכן שנקבל קרבות הכרעה בקטע הקצר יותר של יום שבת. אם אתם עדיין מתלבטים – מומלץ מאוד להגיע לעודד (יש נקודות עידוד מובנות שמרוכזות כאן). חגיגת אופניים, חגיגת ספורט, והאמת – פשוט חגיגה.
























