לרוץ בבוץ: המדריך המלא לריצת שטח בחורף (ולמה זה יותר כיף משחשבתם)

הבוץ מכביד, הסוליות מחליקות והשלוליות נראות כמו מכשול - אבל דווקא שם מתחילה ההרפתקה. יניב שושן מסביר: כך תבחרו נעליים, תשפרו טכניקה ותלמדו לרוץ חכם ומהר גם בתנאי חורף מאתגרים
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
ריצת שטח בשלוליות | צילום: יניב שושן

ימים קרים ורטובים אמורים לעבור עלינו (לפחות על חלקנו בארץ). כמה תירוצים יש לנו לא לצאת לריצת שטח בחורף. האמת, תירוצים מעולים. בוץ, מחליק. מלכלך. איטי. זה נכון. אז בואו נדבר על בוץ ושלוליות. 

בוץ

בוץ מפריע לנו לרוץ בשני אופנים עיקריים – החלקה ומשקל על הנעל. נתחיל מהסוף. אדמה מסויימת מיצרת בוץ כבד ודביק יותר. שמעמיס משקל נוסף על הרגליים. בוץ כזה מצוי בעיקר בעמקים ובשדות חקלאיים. 

לכתבות נוספות בנושא:
"ריצת שטח היא מצב מנטלי": יניב שושן במניפסט מההרים והשבילים.
CarmelSky – חלום הסקייראנינג שנולד בכפר איטלקי והתגשם בכרמל.
50 המסלולים היפים במדבר הישראלי.

תוספת המשקל מעייפת להפליא ואף יכולה לגרום לכאבי שרירים ומפרקים שלא רגילים לשאת את המשקל העודף.  שימו לב לכאבים חריגים במתניים ובברכיים, עיברו להליכה אם אתם מרגישים בהם. 

כדי להימנע מבוץ דביק  למדו את מאפייני השבילים שלכם. הימנעו בימים הגשומים לרוץ בעמקים ושטחים חקלאיים נמוכים. הישארו בגבעות ובהרים או באיזורים החוליים והכורכריים של מישור החוף. במקרה שהנעליים אכן אספו בוץ רב, הדרך הכי מהירה להוריד אותו הוא לעבור בתוך השלוליות והנחלים. הבוץ נמס לתוך המים ומשאיר את הנעל נקייה מתמיד. 

מהריצה הבוקר | צילום: יניב שושן

דרכים נוספות הן לנוע על דשא ועשב רטוב שמתפקדים כמברשות רטובות ונעימות, או לעצור ולנסות לקלף את הבוץ מהנעליים באמצעות אבנים. אבל קחו בחשבון שזאת בדרך כלל עבודה סזיפית ומעכבת. אם הנעל כבר כבדה, שמרו על צעדים קטנים עד שתתנקה. ככה תעמיסו על השרירים שלכם כמה שפחות.

זהירות החלקה

נקודה חשובה בעיקר לאוהבים את השיפועים. החריצים של סוליות הנעלים מתמלאים בבוץ ואנחנו מקבלים מוצר  וחוויה הדומים יותר לסקי מאשר לנעלי ריצה. 

מה אפשר לעשות? לבחור את הנעליים הנכונות לריצה בשטח חלקלק. אנחנו רוצים לבחור נעל עם זיזים (lugs) עמוקים (לפחות 5 מ"מ) ורחוקים. כמה שהזיזים יותר ארוכים נקבל אחיזה יותר טובה. כמה שהם יותר רחוקים זה מזה נקבל פינוי בוץ יעיל יותר. 

בקשר לטכניקת ריצה, כמו ברוב המקרים, אם האחיזה יורדת, הצעדים מתקצרים. בבוץ רצים בצעדים מהירים וקטנים, כך ההחלקות נשמרות בשליטה. 

שמרו את מרכז הכובד שלכם מעל כפות הרגליים, חשוב בעיקר בירידות. כך שאם תחליקו לא תיפלו לאחור, אלא תשארו בסקי נשלט ומנוהג. זה מצריך אימון והתחייבות, ועם הזמן תגלו שריצה בירידה בוצית היא אחד הדברים הפרועים והמהנים שאפשר לעשות.

סוליה מתאימה לריצת חורף בשטח.

לבחור את הנעליים הנכונות | צילום: פרטי

הנתיב האידיאלי

חפשו את הנתיב האידיאלי. חשוב בעיקר בירידות. עדיף נתיב בו עברו פחות רגליים וצמיגים, שם האדמה מוצקה יותר. עדיף לרוץ במקום בו יש צמחיה, שם האדמה יציבה יותר. בדרך כלל עדיף להימנע מסלעים רטובים ולהעדיף אדמה בה יש לזיזי הנעליים אחיזה.

ואם כבר להשתמש בסלעים, אז בכאלו שהם נקיים, ללא בוץ ואזוב. סלעים יציבים המחוברים היטב לקרקע, וכאלה שהגאומטריה שלהם תומכת בכף הרגל שלכם. 

בירידות תלולות המנעו משיפועי צד, והעדיפו ירידה פשוטה וישירה למטה על פני פיתולים חלקלקים. זה פחות אינטואיטיבי, אולי, אך יותר בטוח ופשוט. 

שורשי עצים, חלקים כקרח כשהם רטובים, שומר נפשו ירחק. אם יש לכם מקלות, ואתם יודעים להשתמש בהם, ריצת בוץ הררית היא הזדמנות טובה להעזר בהם. 

לא לפחד משלוליות. צילום: shutterstock

לקפוץ למים

מכירים את זה שיוצאים מהבית, חמימים ויבשים ובהגיענו לחופי שלולית גדולה כולם מנסים להימנע ממנה ככל האפשר? מטפסים על הדפנות המשופעות, מדלגים בין האבנים אם יש. מנסים לקפוץ מעליה. התמרונים הללו לעיתים קרובות מסוכנים ותמיד איטיים ומתסכלים. והרי בסוף נחזור הביתה מבוצבצים ורטובים, ונחטוף מבטים רחמניים במקרה הטוב ומאיימים ברוב המקרים. 

ולכן, מה שאני ממליץ למתאמניי וחבריי: כנסו לשלולית הגדולה הראשונה שחוסמת את השביל שלכם. תרטיבו את הגרביים, תקררו את הרגליים, וכן, תלכלכו את הנעליים.אחרי השלולית הראשונה הכל יהיה קל ומהיר יותר. 

אין בעיה לרוץ עם גרביים ונעליים רטובים. אפשר להשאיר את הטראומה הצבאית הזו מאחורינו. נעליים וגרביים המיועדים לריצה מתוכננים לנקז נוזלים במהירות ולא יגרם לגופכם או לנעליים שום נזק.

רגליים קרות לא גורמים לחלות

רגליים קרות לא יגרמו לכם לחלות. הגוף מייצר חום רב בזמן ריצה ובמזג אוויר ישראלי, ולבוש מתאים, אין משמעות רבה לכפות רגליים קרות. זה אפילו נעים.

זה, נכון ששלוליות הן קרות ומלוכלכות למראה, אבל אחרי החציה (המנטלית) הראשונה אתם עשויים להיזכר בגרסה בת השלוש שלכם, מדלגת בשלוליות ומתיזה מי בוץ לכל עבר. יודעים משהו. זה עדיין כיף אימים! התחושה שאתה יכול לחצות בריצה דרך כל דבר, להתיז הכל מסביבך ושום דבר לא עוצר אותך, היא הרגשה נדירה. 

ריצת שטח בחורף – בבוץ ובגשם – היא חוויה משנת תודעה.  לא פחות. אתה מסתובב אחר כך בין אנשים נורמליים, וקצת מרחם על הניסיונות הנואשים שלהם להישאר יבשים ונקיים. הרי אתה כבר התפלשת בבוץ היום. אתה מפלצת בוץ סודית. כלום לא יעצור אותך.

בהצלחה!

 


הכותב: יניב שושן | רץ הרים, מאמן ריצה ומייסד בית הספר לריצת הרים. מרכז את ספורט ה-Skyrunning בישראל.  סקייראנר נלהב בעצמו, מאמין שהתרופה נמצאת בשבילים כל בוקר מחדש ונהנה מריצת שטח בחורף, בקיץ ובכל יום.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"המלחמות שיבשו את השגרה. אבל אנחנו סירבנו להפסיק לשחות. זה הניצחון שלנו", אמיר (פיש) כהן, מאמן הפועל שחייני הנגב




מזג אוויר ותחזית ים