דודו דאנו זכה הבוקר (ראשון) בפעם השנייה ברציפות ב"הולילנד בקיארד אולטרה". מרוץ האולטרה מרתון בפורמט הקשה והאכזרי מכולם. דאנו השלים 39 הקפות לאורך 39 שעות, הקפה אחת יותר מעידו דסה שהוכתר כ"אסיסט" וסיים אירוע עוצמתי ואיכותי של קהילת האולטרה מרתון הישראלית.
"חוץ משלג, היה לנו הכל"
מה לא היה ב"הולילנד בקיארד אולטרה 2026"? הזינוק ביער חרובית היה עוד בשרב כבד ביום שישי ב-14:00 בצהריים. השרב נשבר והגיע האובך… אחריו גם גשמים, רוחות חזקות, שוב חום, כמו שניסח זאת מארג האירוע יאיר רמאן: "חוץ משלג, היה לנו הכל".
למי שלא מכיר, הבקיארד הוא מרוץ ללא קו סיום. הוא מסתיים כאשר נותר רץ אחד אחרון עומד לבדו. הפורמט הייחודי והמשוגע הזה נולד על ידי לאז לייק, האיש שמאחורי ה"בארקלי מרתונ'ס". העיקרון פשוט וכואב: בכל שעה עגולה יוצאים הרצים להקפה של ריצת שטח שאורכה 6.7 ק"מ. נגזרת של 100 מייל ב-24 שעות. מי שלא מתייצב לזינוק בזמן – מודח מהמרוץ. על פניו, ניתן לסיים הקפה ב-45 דקות ולנוח 15 דקות. או למשוך עד 59:59 דקות ולצאת מיד להקפה הבאה. אך לאחר עשרות שעות ללא שינה, האתגר הופך לכמעט בלתי אפשרי.
רוחות הבקיארד במלוא תפארתם
95 רצים ורצות אמיצים ואמיצות יצאו לדרך השנה. הזינוק נדחה ב-24 שעות בגלל החום הכבד, אך כפי שכבר הבנתם, זה לא הפך את התנאים לנוחים יותר. אט אט החלו הרצים לנשור בזה אחר זה. 49 רצים השלימו 50 מייל, שהם 12 הקפות ו-12 שעות. 28 השלימו 100 ק"מ.
עבור רבים, היעד הבא היה השלמת 100 מייל, קרי 24 שעות. 9 רצים ורצות השלימו את היעד המאתגר, אחריו פרשה תמר שי, מי שמחזיקה בשיא ישראלי בבקיארד (שנקבע בחו"ל) וזכתה לפרידה מרגשת ליד לוח המפתחות המפורסם. הפרישות המשיכו בטפטופים כאשר ברור כי רק החזקים שבחזקים נותרו בשלב זה על המסלול.
ההקפות ה-27 וה-28 היו קריטית. אליהו טלקר לא יצא להקפה ה-27, גל איזביצקי פרש במהלכה, ולאחר מכן סופי וקסלר כהן וחיים מלכי פרשו בהקפה ה-28. ואז נותרו שלושה – דודו דאנו, עידו דסה ואסף איילון. בהקפה ה-32 איילון פרש גם הוא והגענו לראש-בראש המכריע על הניצחון.
הקרב הגדול עד הסיום
שמונה הקפות הם רצו יחד. סוחטים זה את כוחו של זה, מבטיחים את המשך המרוץ. ניכר היה שעידו עייף יותר וזמני ההקפה שלו הלכו ונהיו איטיים יותר. את ההקפה ה-38 הוא סיים ב-58:30 דקות ויצא אחרי דקה וחצי להקפה ה-39. אך שם, זה נגמר. דסה לא הצליח להשלים הקפה נוספת, דאנו חזר בזמן והשלים את ההקפה, בסופה הוכתר כמנצח הגדול של המרוץ.
דאנו בן ה-46 נחשב לאחד מרצי האולטרה החזקים בארץ. הוא היה לוחם בימ"מ במשך 20 שנה ומצא את המפלט בעולם האולטרה לאחר שחרורו. הוא הוכיח את יכולתו הפיזית והמנטלית בכמה הזדמנויות. בין היתר, מקום שלישי במרוץ החולות בנמיביה (250 ק"מ בתנאים קיצוניים), ועוד שלל הישגים. הזכייה הזאת מראה שוב את עוצמתו המנטלית, והאמת, היה נראה שהוא יכול להמשיך עוד כמה שעות אם היה בכך צורך. בסיום, הניף כהרגלו את דגל ישראל לזכר החברים שאיבד בקרב, ואפילו בנו לא היה יכול להסתיר את הדמעות.























