דעות || הספורט הישראלי כתמונת ראי לדמות ישראל בעולם

אביטל גז שרוכבת בנבחרת ישראל באופני כביש, לוקחת חלק בתכנית מנהיגות במסגרתה הם מכינים כנס הסברה לספורטאי ישראל בו הם שואפים לתת כלים לספורטאים במפגשים עם ספורטאים מהעולם
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

ממש ברגעים אלו, בהם אני כותבת את הטור, אני צופה בשלב הראשון של הטור דה פראנס – וזה עושה לי צמרמורת. הנוכחות של קבוצה ישראלית ורוכב ישראלי בפעם הראשונה באחד מאירועי הספורט הכי גדולים בעולם והכי נצפים (שידור על בסיס יומי במשך שלושה שבועות ברציפות), עושים לישראל את ההסברה הכי טובה שיכולנו לבקש.

העומדים מאחורי פרויקט TalkYo | צילום: אירנה חליסטונוב

מעבר לעובדה שההישג מרגש בפני עצמו, זכיתי השנה להיות חלק מפרויקט הסברה יוצא דופן ופורץ דרך המשלב הסברה ישראלית וספורט. הרי כל ספורטאי ישראלי בסופו של יום, נהיה שגריר של המדינה. הפרויקט שלנו, העונה לשם "TalkYo", הינו כנס הסברה ישראלי הראשון מסוגו עבור ספורטאי ישראל, שיתקיים ב-10 לספטמבר. ואם שם הפרויקט מצלצל לכם מוכר ומעלה בכם זיכרונות למשחקים האולימפיים המיוחלים בטוקיו… אתם צודקים! גם בשם הפרויקט השקענו מחשבה מרובה והיה לנו חשוב שישלב את פסגת הקריירה הספורטיבית שכל ספורטאי שואף אליה וייצוג ישראל בה הוא לא פחות מחלום, לבין הרצון לדעת איך "לדבר את ישראל" עם ספורטאים ממדינות אחרות.

סיבה נוספת שההישג מרגש אותי ברמה האישית הוא כי אני רוכבת אופני כביש בנבחרת ישראל ובעברי אלופת ישראל בטריאתלון. אז נעים להכיר, שמי אביטל גז, בת 25, אבל היום אני כותבת תחת "כובע אחר", כסטודנטית לפיזיותרפיה באוניברסיטת בן גוריון שלוקחת חלק בתכנית המנהיגות והדיפלומטיה הציבורית ה-StandWithUs Fellowship.
ארגון StandWithUs הינו ארגון פרו ישראלי, א-פוליטי וללא מטרות רווח, שמטרתו לחנך אודות ישראל בארץ ובעולם. ובפשטות, אנחנו מלמדים אנשים איך לספר את הסיפור הישראלי שלהם, לעולם.

צ פ ו | אורי ששון והג'ודוקא המצרי שסרב ללחוץ את ידו

בשנים האחרונות, כשטסתי לתחרויות במדינות המוגדרות "מסוכנות" שמתי לב שתמיד איש השב"כ שמגיע להכין אותנו לנסיעה, מסביר לנו איך "להתחמק" מהסיטואציות הלא נעימות שיכולות לקרות לנו מעצם זה שאנו ישראלים. למשל, לא להזדהות עם סממנים ישראלים, לא לדבר עברית כשניתן. אבל, אף פעם לא הכינו אותנו איך דווקא כן להתמודד ואכן הסיטואציות האלו קורות. המקרה הידוע של אורי ששון ואי לחיצת היד עם הג'ודוקא המצרי, אירועי הספורט באבו-דאבי שלא אפשרו כלל סממנים ישראלים- מדגלי ישראל ועד התקווה, הם רק חלק קטן מאותן סיטואציות. אז איך מתמודדים עם סיטואציות אלו? מה הספורטאי עצמו מרגיש במקומות כאלו? ואיך זה משפיע על הביצועים שלו?

האירועים האלו, היוו לי ולעוד 23 סטודנטים השראה לחלום, להגות ולהקים את פרויקט "TalkYo". מטרתנו היא, ראשית, להעלות את המודעות ותחושת המסוגלות להסברה וחינוך אודות ישראל אצל הספורטאים, שבסופו של יום, הם גם השגרירים של המדינה בעל כורחם. קבלת טכניקות התמודדות עם שאלות מורכבות המופנות במסדרון, חדרי ההלבשה ובתקשורת הציבורית בצורה עניינית, חיובית ורותמת. מתן דגש על בניית הזהות הישראלית, סיפור אישי של כל אחד, היכרות עם מדינת ישראל היפה על כל גווניה וצבעיה. בסופו של הכנס יהיה מרצה אורח – ספורטאי מוביל ואפילו שעשועון נושא פרסים בשווי אלפי שקלים.

לפני כשנתיים טסתי להולנד לתקופה של 7 חודשים, במטרה להתחרות תחת קבוצה הולנדית. מהרגע שהגעתי הרגשתי בנוח עם הרוכבות האחרות והרשיתי לעצמי לשאול אותן אם הן היו בישראל (שאלה תמימה על מנת להעלות את הנושא). הן מצידן אהבו שאני ישראלית, בכל זאת יש בנו משהו משפחתי, חם ומלא אנרגיות, אך כשזה הגיע לאפשרות לביקור בארץ הן סירבו בנימוס.

אביטל גז | צילום: אירנה חליסטונוב

במקביל, באותה תקופה הג'ירו ד'איטליה הוזנק בישראל במשך שלושה ימים וחזרתי במיוחד לארץ לשבוע רק כדי לצפות מהצד. כששבתי להולנד, פתאום כולם התלהבו מישראל, לא האמינו שככה נראית המדינה המדהימה שלנו, ומה עשינו בעצם? שמנו מצלמה, לא הסתרנו כלום. לבסוף ללא צורך בשכנועים, הגיעו לארץ 3 רוכבות מהקבוצה ההולנדית והמנהל הראשי של הנבחרת.

אז למה אני מספרת לכם את כל זה? תראו כמה הסברה ישראלית יכולה לשנות, אם היו לי את הכלים שהתכנית שארגון StandWithUs העניקה לי, יכולתי להביא עוד רוכבות. כל החוויה הזו הביאה אותי לחפש תכנית אשר תיתן לי את אותם כלים ותקנה לי את הבמה להעביר אותם הלאה.

הכנס המרכזי של פרויקט "TalkYo" יתקיים (אם תרצה הקורונה ובכפוף להנחיות משרד הבריאות) ביום חמישי ב-10 בספטמבר, במשכן לאומנויות ומוזיקה ברעננה, אליו מוזמנים ספורטאי נבחרות ישראל בענפים השונים המייצגים אותנו בתחרויות בינלאומיות. אם לא יתאפשר כנס פיזי, הכנס ישודר באמצעות אפליקציית הזום.

אם את/אתה ספורטאי/ת בנבחרות ישראל ורוצה להגיע לכנס – אנא פנה/י אלינו ונשמח להזמינך!

אסיים במשפט שאריק זאבי שיתף אותי באחת משיחות הטלפון שלנו לפני כחודשיים, "תמיד חששתי שישאלו אותי בראיון בתקשורת על ישראל ולא אדע מה להגיד". המשפט הזה בסיום השיחה, הוא ההוכחה לחשיבות הכנס – כי ספורט זו שפה עולמית. תודה ונתראה בכנס TalkYo, בינתיים מוזמנות ומוזמנים להסתכל ולעקוב ברשתות החברתיות ובאתר אחר הפרויקט: talkyoproject.com.




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג