אם להיות כנים, באופן טבעי ומובן לחלוטין רבים מאיתנו מבלים בתקופה האחרונה יותר מדי זמן מול המסך.
הטלפון ביד, עדכון רודף עדכון, התראה ועוד התראה. לפעמים אנחנו אפילו לא שמים לב כמה זמן עבר בלי לזוז. שעה, שעתיים, ערב שלם.

לכתבות נוספות בנושא:
תקועים בממ"ד? בואו ננצל את זה! אימון מיוחד ומותאם למצב.
כיצד לשמור על שגרת אימונים בתקופה הנוכחית?.
פחות ממה שחשבתם: קפיצה קטנה לחדר הכושר מספיקה בהחלט.

במקביל, משהו אחר קורה: הגוף שלנו נכנס למצב של מתח.

זו לא רק תחושה סובייקטיבית. הגוף האנושי מתוכנת להגיב למצבי לחץ. כאשר המוח מזהה איום – אמיתי או אפילו דמיוני – הוא מפעיל את מערכת הסטרס של הגוף. הדופק עולה, הנשימה משתנה, השרירים מתכווצים והגוף מתכונן לפעולה. כלומר, הגוף ממש מתכונן להגיב לאיום.

זו מערכת ביולוגית עתיקה מאוד. במשך רוב ההיסטוריה האנושית, סטרס היה קשור למצב פיזי ממשי: סכנה, מאבק או בריחה. כלומר, מצב שבו הגוף היה צריך לזוז.

איך ננצח את הסטרס? | צילום: Shutterstock

אבל בעולם המודרני נוצר מצב מעט מוזר מבחינה ביולוגית. הסטרס מגיע – אבל התנועה לא תמיד מגיעה איתו, באופן אירוני דווקא ההפך קורה. אנחנו נחשפים לעוד ועוד מידע, עוד כותרות, עוד עדכונים. הגוף נכנס למתח, אבל במקום לפרוק אותו בתנועה אנחנו נשארים לשבת. על הספה או בממ"ד, מול הטלפון, מול המסך.

התוצאה היא מצב שבו הגוף דרוך, אבל לא באמת עושה שום דבר עם האנרגיה הזו. לא מעט אנשים מכירים את התחושה הזו: חוסר שקט, עייפות, מתח בשרירים, לפעמים גם כאבי צוואר או קושי להירדם בלילה. במילים אחרות – הגוף נמצא במצב של עוררות מתמשכת.

כאן בדיוק נכנסת לתמונה התנועה

סביר להניח שאתם ואתן, קוראי וקוראות שוונג, ספורטאים וספורטאיות פעילים יודעים את זה – פעילות גופנית היא אחת הדרכים היעילות ביותר לוויסות סטרס. כאשר אנחנו זזים, הגוף מתחיל לפרוק חלק מהמתח הפיזיולוגי שנבנה בו. מחקרים מצביעים על כך שפעילות גופנית יכולה להפחית תסמיני חרדה ולשפר מדדים של בריאות נפשית ומצב רוח.

בנוסף, נמצא כי אנשים שמבצעים פעילות גופנית באופן קבוע מראים תגובה מתונה יותר למצבי לחץ פסיכולוגיים בהשוואה לאנשים שאינם פעילים. פעילות גופנית משפיעה גם על מערכות ביולוגיות הקשורות לוויסות הורמוני סטרס כמו קורטיזול, ועל מנגנונים עצביים המעורבים במצב רוח ותחושת רווחה.

צילום: Shutterstock

אני תמיד אומר למתאמנים שלי שחשוב להבין: זה לא חייב להיות אימון מלא בסטודיו או בחדר הכושר. גם בבית וגם תנועה קצרה יכולה לעשות הבדל.

הליכה של עשר דקות, כמה תרגילים פשוטים בבית, עלייה במדרגות או אפילו מתיחות קצרות וחילוץ איברים – כל אלה יכולים להוציא את הגוף מהמצב הסטטי של ישיבה ממושכת ולהפעיל מחדש מערכות פיזיולוגיות שנועדו לפעול דרך תנועה. גם ההנחיות הרשמיות לבריאות הציבור מדגישות כי פעילות גופנית תורמת לבריאות הפיזית והנפשית, גם כאשר מדובר בפעילות מתונה יחסית.

פשוט לזוז

גם מבחינה פסיכולוגית, עצם הפעולה יכולה לעזור. תנועה יוצרת תחושת שליטה, שוברת את רצף הישיבה מול המסך ומחזירה את תשומת הלב אל הגוף.

במיוחד בתקופות מתוחות, המטרה לא חייבת להיות שיפור כושר או שבירת שיאים. לפעמים המטרה הפשוטה יותר והחשובה יותר – היא רק להזכיר לגוף שהוא נועד לזוז. זה יכול להיות סיבוב קצר בשכונה, כמה דקות של תנועה בסלון, משחק עם הילדים. או פשוט הפסקה יזומה מהמסך כדי למתוח את הגוף.

גם כמה דקות של אימון בבית יעבדו | צילום: shutterstock

אם נחשוב על זה, במובן מסוים, הפער בין העולם המודרני לגוף האנושי רק הולך וגדל. אבל הביולוגיה שלנו לא השתנתה באותו הקצב. אנחנו יכולים להיחשף לעשרות אירועים מלחיצים ביום דרך מסך קטן בכף היד – מבלי לזוז אפילו מטר.

העולם סביבנו אולי עמוס במידע ובמתח. אבל הגוף האנושי עדיין פועל לפי אותם חוקים בסיסיים שהתפתחו לאורך האבולוציה. ואחד החוקים האלה פשוט מאוד: כשאנחנו זזים – אנחנו מרגישים טוב יותר.