שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

יאיר קרני, תזונאי ומאמן ריצה מזון למחשבה

יאיר קרני | איך נבטיח לעצמנו ביטחון תזונתי?

יאיר קרני מתקשה להבין מדוע המדינה מתכוונת לסבסד דווקא סוכר ושמן ומציע תכנית כלכלית מהפכנית שתהפוך את כולנו לבריאים יותר

מהו ביטחון תזונתי? רבים מאתנו חושבים שביטחון תזונתי הוא עצם האפשרות שיש לנו אוכל לאכול. מה שקרה מצרוף המילים הללו הוא הפיכתן להבטחת תזונה לאנשים מיעוטי יכולת שידם אינה משגת לרכוש לעצמם מזון, ולא כך היא.

המדינה לא ממש עוזרת לנו לאכול בריא  צילומים: thinkstock

בהגדרה המקצועית, הכוונה היא שהתזונה שאנחנו אוכלים צריכה לספק לנו את כל אבות המזון הנחוצים לגופנו וזה כולל אנרגיה (פחמימות ושומנים), חלבונים, ויטמינים ומינרלים. הפעם, אני רוצה לטעון בפניכם שביטחון תזונתי קשור להרכב האוכל אותו אנחנו קונים ושבעזרת נשק המחיר ניתן לווסת בעיות תזונתיות בקרב האוכלוסייה.

הדברים הבאים ידועים לנו זה מכבר: א. אנחנו אוכלים יותר מדי. ב. ככל שהאוכלוסייה יותר ענייה, הרכב הקלוריות משתנה: בתפריט היומי יש יותר סוכר ופחמימות פשוטת מהולות בשומן, פחות פירות, פחות ירקות, פחות מוצרי חלב ופחות בשר. ג. מדיניות הממשלה בנוגע לפיקוח מחירים או סבסוד מזונות שגויה מיסודה.

אפשר להכפיל את הערך התזונתי של החלב ולהוזיל אותו בחצי

החלב 
מה נותן לנו החלב? חלבון, סידן וויטמין D. בהשקעה מינימלית ניתן להכפיל את כמות הסידן וויטמין D  בחלב 3%, כך שכוס חלב אחת תספק את כמות הסידן והויטמין D שיש כיום בשתי כוסות חלב. למעשה, בצורה זו אנחנו מכפילים את הערך התזונתי של החלב ומוזילים את העלות בחצי, הבדל מאד משמעותי.

את זה כנראה שלא יסבסדו

כדי להביא בטחון תזונתי למוצר היסודי הזה, אני ממליץ שהמדינה תסבסד כל ליטר חלב 3% מועשר בסידן ובויטמין D בשקל אחד, מה שיוזיל את החלב בשלושה שקלים ברמת המדף.

ירקות ופירות
צריך להצביע על מספר סוגי ירקות ופרי כעל מזון-על. לדוגמה: עגבניה, בצל, מלפפון ותפוז. אם נאכל לפחות פעם אחת ביום מהירקות הללו, נקבל את רוב הויטמינים והמינרלים הנחוצים לנו.

גם כאן, יביא סבסוד של שקל אחד לקילוגרם ירקות ברמת החקלאי, להוזלה של הירקות בשלושה שקלים ויותר ברמת המדף. זה הבדל משמעותי שעשוי להוסיף לביטחון התזונתי של מעוטי היכולת.

חלבונים
אין חיים ללא חלבונים (המספקים לנו את חומצות האמינו החיוניות לבניית הרקמות בגופנו) ברזל, וויטמין B12. ב-100 גרם בשר יש 30 גרם חלבון.  בשר בקר קפוא עולה 4-5 שקלים ל-100 גרם, לפיכך עולה גרם חלבון 13-17 אגורות. 100 גרם עוף עולה 2-2.5 שקלים, לפיכך יעלה גרם חלבון 6-8 אגורות.

בנוסף לחלבון המצוי בביצים, מספקים לנו החלמונים גם ברזל, B12, וויטמין D. מאה גרם ביצים (2 ביצים בגודל בינוני) מכילים 15 גרם חלבון בשווי של כ-2 שקלים. כל גרם חלבון יעלה 6 אגורות. יש להבטיח את נושא אספקת החלבון, הברזל והויטמין B12 מעופות ומביצים, שתורמים יותר ממזונות אחרים, על ידי סבסוד בשווי של שקל לקילוגרם ברמת יצרן העוף וחצי שקל  ל-2 ביצים ברמת היצרן כדי להבטיח מינימום מחיר למקסימום תזונה.

טעים, אבל כמעט ואין אבות מזון

לא מזמן שמעתי על יוזמה בכנסת לסבסד סוכר ושמן. מישהו כאן נפל על הראש! הרי זה בדיוק מה שמשמין יותר וגורם מאוחר יותר ליתר לחץ דם, לסוכרת ולבעיות לב. העלות של הטיפול במחלות הללו גבוה בהרבה מעלות הסבסוד של מזונות (אם אפשר לקרוא לזה ככה) קלוקלים אלו.

סוכר
כדוגמא נוספת לביטחון התזונתי, ברצוני להתרכז גם בסוכר הלבן, בקמח הלבן ובאורז הלבן. הסוכר הלבן הוא תוצר ריכוז ומיצוי של קנה סוכר או סלק סוכר. מכיל 400 קלוריות ל-100 גרם  ואין בו כמעט אבות מזון אחרים. מחירו נמוך למדי והוא נמצא בכמות רבה מאד במשקאות קלים, בדברי מתיקה, בעוגות, בגלידות ובשוקולד.

כשלוקחים סוכר ואופים אותו בחום בתנור מקבלים סוכר חום. בחימום מועט מקבלים סוכר חום בהיר, ועם הרבה חשיפה לחום מתקבל הסוכר החום הרגיל. מושקעת פה אנרגיה שאפשר היה להשקיע במקום אחר או לחסוך והסוכר שמתקבל בעצם חסר אותו ערך תזונתי רק בצבע אחר. למרות כל השקעת האנרגיה מחירו כפול.

מדוע שלא ניקח את הסוכר הלבן ונכפיל את מחירו ואת הסוכר החום נשלש במחיר? כך נשיג פחות צריכה, עליה במחירי כל המתוקים וירידה בצריכתם. אפשר להוריד את צריכת הסוכר למחצית מהכמות הנצרכת כיום ולשפר לאין שיעור את בריאות הציבור ומצב התחלואה בסוכרת.

לייצר את הלחם הלבן עולה יותר, אז למה הוא זול יותר?

כתבות נוספות בתזונה
> יאיר קרני על הקשר בין תזונה, פעילות גופנית וסוכרת 
> כל האמת על התזונה הפליאוליתית

מה חסכנו? אנרגיה. מה הרווחנו? פחות השמנה, פחות סכרת וחיסכון בהוצאות בריאות.

אורז 
כמעט כל האורז הנרכש במדינה (90%) הוא אורז לבן. השאר אורז מלא. מחיר האורז המלא כמעט כפול ממחיר האורז הלבן. אבל מהו אורז לבן? זהו אורז מלא שעבר תהליכי ליטוש שהופרדו ממנו הסיבים התזונתיים, הויטמינים והמינרלים שהיו בו. הושקעו פה טכנולוגיה ואנרגיה. איפה ההיגיון?

מזון שכמעט לא הושקע בו דבר עולה כפליים! היתכן? יש לסבסד את האורז המלא (חום) ולשלש את מחיר האורז הלבן כדי לממן את תהליך הליטוש והוצאת הסיבים התזונתיים. כך יעלה האורז המלא מחצית ממחיר האורז הלבן וכך ייקנו אורז מלא הרבה יותר, אורז לבן פחות, ויחסכו במחלות.

מה הרווחנו? יותר סיבים תזונתיים, ויטמינים מינרלים וכסף. פועל יוצא של כל זה יגרום לפחות השמנה, פחות סכרת ופחות בעיות לב. יקראו לזה ביטחון תזונתי המשולב בחיסכון כלכלי ניכר.

קמח
בנושא הקמח הלבן העניינים הרבה יותר מורכבים וגדולים, זאת משום שהקמח נמצא בהרבה מאד מאכלים כגון: לחם, בורקס, פיצות, מלאווח, ג'חנון, קוסקוס, עוגות, עוגיות, חטיפים מלוחים ועוד.

יש מספר דגנים מהם ניתן לאפות מאפים שהנפוץ ביניהם הוא קמח החיטה, שלא בצדק נחשב למזון בסיסי מבחינת האוכלוסיה המודרנית. קמח החיטה במקורו הוא קמח חום, מלא בסיבים, בוויטמינים, במינרלים וגם במעט חלבונים.

הפיכת קמח מלא לקמח לבן מתבצעת בתהליך תעשייתי עתיר מכונות, אנרגיה וחומרים כימיים: הסיבים התזונתיים מופרדים מגרעיני החיטה, אחר כך טוחנים אותם לקמח, את החומר שמתקבל מעבירים בתוך עננה כימית של חומר שמלבין אותו ללבן צח. אחרי כן, בתהליך כימי אחר מופרד החומר המלבין מהקמח ונשאר הקמח הלבן.

איך זה שאחרי הפעלת אנרגיה וחומרים כימיים שונים, בסוף הקמח הלבן זול בהרבה מהקמח המלא למרות שהושקעו בו כפליים אנרגיה וטכנולוגיות? סבסוד הלחם הלבן הוא ממש מעשה חלם.

אני מציע לממשלה לסבסד אך ורק דברי מאפה מקמח מלא וליצור מצב שהקמח הלבן ומוצריו יהיו יקרים פי שניים ממוצרי הקמח המלא ולקזז את עליית מחיר הקמח הלבן ומוצריו על ידי סבסוד הקמח המלא, שאגב, הייתי ממליץ להעשיר אותו בברזל, בסיבים תזונתיים ובחומצה פולית, מסיבות תזונתיות אחרות.

מה נרוויח? חיסכון באנרגיה, תוספת סיבים תזונתיים ובריאות, פחות בעיות עיכול, יותר ויטמינים, יותר שובע, פחות רעב וכמובן פחות השמנה וכל שרשרת המחלות הנלוות אליה.

התייחסות לפסטה: הפסטה עשויה מקמח חיטת הדורם שבו יש הרבה יותר חלבון מאשר בחיטה הרגילה. אם תוכפל כמות הגלוטן בחיטת הדורם תהפוך הפסטה למעין מזון-על כמעט מושלם. למיטב ידיעתי, חיטה כזו נמצאת כעת בתהליך פיתוח.

לסיכום, כצרכנים שיכולים להשפיע בעצם קנייתם על תעשיית המזון, אם נקנה כולנו קמח מלא ואורז מלא, תפחת מאד רכישת פחמימות וסוכרים. אם תתווסף על זה אפשרות לסבסוד עופות, ביצים, חלב, עגבניות ותפוזים, יצליחו הצרכנים בעזרת צרכנות נכונה לשנות את פני (כרס) האומה.

בסופו של דבר, התנהלות של סבסוד מוצר אחד מול ייקור של מוצר אחר לא צריכה להביא את המערכת להוצאות נוספות, אלא תגרום רווח ברמת התזונה ובבריאות האוכלוסייה על ידי יצירה של ביטחון תזונתי.

20.8.2014

יאיר קרני
אחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"
מאמן ריצה, תזונאי
BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה

רוצים לשאול את יאיר קרני שאלה? שילחו לו לדוא"ל זה:
chamutal.yair@gmail.com

 


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות