אחרי שבשנה שעברה קיבלנו באיירונמן המבורג קרב כמעט בלתי נתפס בין לאורה פיליפ, קאט מת׳יוס וסולווייג לובסת׳, השנה חזרנו לאותה עיר, לאותו אגם, לאותו מסלול מהיר, ולאותו רעיון פשוט על הנייר: בואו נראה מי יכולה להחזיק 3.8 קילומטר שחייה, כ-180 קילומטר רכיבה, ומרתון בלי להתפרק לחלוטין בדרך. התשובה, הפעם, היתה לובסת׳.
כתבות נוספות בנושא:
- "זה שאתם על הרצף לא מגדיר אתכם": המסר של אלוף אירופה רון בק
- "הפנים לקונה": אלמוג אלעזרי מסכם את שבירת השיא הישראלי בחצי איש ברזל
- מנצחת את הסרטן והמסלול: משאלת הטריאתלון המרגשת של נעמה התגשמה
פיליפ נגד לובסת'
איירונמן המבורג 2026 אליפות אירופה למרחק המלא, יצא לדרך מוקדם מאוד בבוקר בלב העיר, עם זינוק באלסטר, מעבר לרכיבה שטוחה ומהירה יחסית מחוץ לעיר, וחזרה למרתון של ארבע הקפות במרכז המבורג, מול קהל גרמני שידע בדיוק את מי הוא רוצה לראות מנצחת.
לאורה פיליפ, אלופת העולם מ-2024, אלופת השנה שעברה בהמבורג, והפייבוריטית המקומית הטבעית, הגיעה למרוץ הזה עם סימן שאלה לא קטן אחרי פתיחת עונה לא אידיאלית ובעיות בריאותיות שהפריעו לה בהכנה.
מולה עמדה סולווייג לובסת׳, אלופת העולם המכהנת, מי שבשנה שעברה עוד היתה “הפתעת השנה” על המרחק המלא, והיום כבר מגיעה כמי שלא הפסידה איירונמן מאז שנכנסה באמת למשחק הזה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
השחיה
היום התחיל עם שחיה טובה ומהירה באגם האלסטר, ושם דווקא לא ראינו את שתי הגדולות מכתיבות את הקצב. לוטה ווילמס ההולנדית והולי לורנס הבריטית פתחו חזק מאוד, משכו את השורה קדימה, וכבר במאות המטרים הראשונים היה ברור שהשחייה הולכת להיות אגרסיבית.
ווילמס יצאה ראשונה מהמים אחרי 50:29 דקות, לורנס ממש אחריה, ובהמשך פנילה לנגרידג׳, קייט קוראן ושרלוט מקשיין. זו היתה דבוקה חזקה מאוד, ואחריה הגיעו עוד כמה שמות מעניינים, כולל מרז׳ולן פייר ומאיקה וורן, בפער של קצת יותר משלוש דקות.
לובסת׳ ופיליפ שתיהן יצאו מהמים סביב 54:55 דקות, בערך ארבע וחצי דקות אחרי המובילות. לא אסון. אבל מספיק כדי להפוך את תחילת הרכיבה למרדף, ולא ליום שבו הן פשוט יושבות בחזית ומנהלות את האירוע בנחת.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הרכיבה
בתחילת הרכיבה היתה זו הולי לורנס שיצאה ראשונה לדרך אחרי חילוף מהיר מאוד, אבל מהר מאוד התברר שהסיפור של הרכיבה לא יהיה לורנס, אלא מרז׳ולן פייר.
הצרפתיה, שיצאה מהמים קצת יותר משלוש דקות מאחורי המובילות, התחילה לסגור את הפער בקצב מפחיד. לאט לאט, או בעצם די מהר מהר, היא בלעה את הפערים שלפניה, הגיעה לחזית, והחליטה שהיא לא מחכה לאף אחת. עד אזור 35 הקילומטרים היא כבר הייתה בראש המרוץ, ומשם פשוט התחילה לרכוב כאילו היא מנסה לפרק את כל מי שמאחוריה.
בסוף הסיבוב הראשון פייר כבר פתחה פער של 1:45 דקות על ווילמס. מאחור, לובסת׳ טיפסה למקום השלישי, 3:40 דקות מהמובילה, והדבר היותר חשוב: היא כבר התחילה להיפרד מלאורה פיליפ.
וזה היה הרגע הראשון שבו היה אפשר להרגיש שמשהו אצל פיליפ לא עובד חלק. היא לא התפרקה, אבל היא גם לא נראתה כמו פיליפ של השנה שעברה. במקום לסגור על לובסת׳, היא החלה לאבד עוד זמן.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
לובסת׳ מתחילה לסגור
בשלב מסוים פייר כבר הגדילה את הפער שלה על לובסת׳ ל-4:29 דקות. זה היה נראה כמו מהלך שיכול להחזיק רחוק מאוד, אולי אפילו עד סוף הרכיבה. ואז לובסת׳ התחילה לסגור.
קודם היא עברה את ווילמס ועלתה למקום השני. לאחר מכן הפער לפייר ירד. 40 קילומטרים לסיום הרכיבה היא כבר היתה בתוך שלוש דקות מהצרפתיה, ובאותו זמן המשיכה להגדיל את הפער מפיליפ, שכבר מצאה את עצמה יותר משמונה דקות מהמובילה.
לקראת סוף הרכיבה נכנס גם גשם קל, הכבישים הפכו חלקים יותר, והרוח התחילה לשחק תפקיד לא קטן. פיליפ סיפרה אחר כך שכמעט עפה פעמיים מהאופניים בגלל משבי רוח חזקים. וזה כבר נשמע פחות כמו “יום לא מושלם” ויותר כמו “איך אני יוצאת מזה בלי לאבד את כל המרוץ”.
לובסת׳, לעומת זאת, פשוט המשיכה לעבוד. היא סיימה את הרכיבה עם ספליט אדיר של 4:20:06 שעות, שיא מסלול חדש לרכיבה, ובכניסה ל-T2 התמונה היתה ברורה מאוד: פייר עדיין מובילה, אבל רק ב-37 שניות. לובסת׳ שניה, ווילמס שלישית, פרטרר רביעית, כריסטנסן ואינדיה לי גם בתמונה. ופיליפ? פיליפ שביעית. 8:54 דקות מהמובילה. בואו נגיד שעל כל אחת אחרת היינו אומרים שהמרוץ גמור. אבל זו לאורה פיליפ.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הריצה
בתחילת המרתון, לובסת׳ לא חיכתה יותר מדי. היא תפסה את פייר כבר אחרי כשלושה קילומטרים, עברה להובלה, ומשם פתחה את הצעד בצורה שהרגישה מאוד בטוחה. באותו זמן, מאחור, פיליפ התחילה לעבוד.
היא לא פתחה כמו משוגעת. היא לא שרפה את עצמה מיד. אבל היא התחילה לכרסם.
קודם עלתה למקום השישי, אחר כך לרביעי. בסוף ההקפה הראשונה לובסת׳ כבר הובילה בפער של 1:34 דקות על פייר, ווילמס היתה שלישית, ופיליפ כבר רביעית, 7:03 דקות מהמובילה.
חצי מרתון עבר, ולובסת׳ עדיין נראתה חזקה מאוד, אבל פיליפ היתה אפילו מהירה יותר, עם 1:19:01 לחצי הראשון, ועלתה למקום השלישי, אבל הפער עדיין עמד על 6:18 דקות.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
פיליפ מצמצמת
בהקפה השלישית פיליפ עברה את פייר ועלתה למקום השני, בזמן שכריסטנסן החלה גם היא להתקרב לפודיום. פייר, שהיתה הגיבורה של הרכיבה, התחילה לשלם את המחיר על העבודה האדירה שעשתה על האופניים. זה לא היה קריסה מוחלטת, אבל זה היה מספיק כדי לאבד גם את המקום על הפודיום.
בכניסה להקפה האחרונה, הפער של פיליפ מלובסת׳ עדיין עמד על 4:47 דקות, שם לובסת׳ התחילה להראות סימנים מדאיגים מאוד. הראש ירד, הצעד התקצר, הפנים התקשו, והתחושה היתה ברורה: היא כבר לא רצה כדי לנצח. היא רצה כדי לא להפסיד.
פיליפ המשיכה לחתוך את הפער. עוד דקה ירדה. ועוד קצת. פתאום היתרון של לובסת׳ כבר לא היה נוח. היא הודתה אחר כך שהיא “התפוצצה” בחלק האחרון, נראתה כמו מי שנמצאת בקו הדק שבין ניצחון ענק לבין התרסקות אכזרית על קו הסיום.
הצהרת כוונות או קאמבק מהסרטים?
שני קילומטרים לסיום הפער ירד ל-2:13 דקות. אבל קו הסיום הגיע בזמן. סולווייג לובסת׳ המרוסקת חצתה ראשונה את הקו בהמבורג בזמן של 8:11:11 שעות, זכתה באליפות אירופה, רשמה ניצחון רביעי ברצף במרחק המלא, והוסיפה עוד חתיכת הצהרה לקריירה שכבר מתחילה להיראות מרשימה מאוד.
פיליפ הגיעה 1:18 דקות אחריה, בזמן של 8:12:29, אחרי מרתון פשוט אדיר וכמעט קאמבק מהסרטים. מצד אחד, היא הפסידה את התואר. מצד שני, אחרי ההכנה הקשה, אחרי יום רכיבה בעייתי, אחרי כמעט תשע דקות פיגור ביציאה לריצה, זה היה מסוג המקום השני שמרגיש כמו הצהרת כוונות.
את המקום השלישי לקחה קטרינה גרסבול כריסטנסן מדנמרק בזמן של 8:15:20, אחרי ריצה חכמה מאוד וניצול מושלם של היחלשות פייר. היא לא היתה הכותרת הגדולה ברוב היום, אבל איירונמן לא מחלק מדליות על מי שהובילה בקילומטר 80 של הרכיבה. הוא מחלק אותן על מי שמחזיקה עד הסוף.
חמש הראשונות:
סולווייג לובסת׳ – 8:11:11 שעות
לאורה פיליפ – 8:12:29 שעות
קטרינה גרסבול כריסטנסן – 8:15:20 שעות
מרז׳ולן פייר – 8:18:01 שעות
ליסה פרטרר – 8:22:31 שעות
ומה עם הסאב 8?
עוד לפני הזינוק היה ברור שהשאלה הגדולה שמרחפת מעל המבורג היא לא רק מי תנצח, אלא האם סוף סוף נראה אישה יורדת משעות שעות במרחק המלא. אחרי שפיליפ קבעה כאן בשנה שעברה 8:03:13, ובשנה שבה גם לובסת׳ הגיעה כאלופת עולם וכאחת הרצות החזקות ביותר בסבב, החלום הזה לא היה מופרך בכלל. להפך, על הנייר זה היה אחד המקומות הכי הגיוניים לראות בו היסטוריה.
אבל כמו תמיד באיירונמן, הנייר לא רוכב, לא רץ, ולא נכנס ל-T2 עם רגליים כבדות. שטח ההחלפה הארוך בהמבורג, הרוח על מסלול הרכיבה, והעובדה שפיליפ נאלצה לבלות כמעט את כל המרתון במרדף, הפכו את הסאב 8 מחלום ריאלי לסיפור שנדחה לפעם אחרת. לובסת׳ אמנם ניצחה בענק, אבל הזמן שלה מספר את האמת של היום הזה: זה היה מרוץ מהיר, איכותי, ודרמטי, אבל לא יום לשבירת המחסום הגדול.
ועדיין, המחסום הזה כבר לא נראה דמיוני. הוא שם, הוא קרוב, והוא מחכה ליום שבו מזג האוויר, המסלול, הדינמיקה והכוכבות הגדולות יסתדרו כולן באותו כיוון. היום זה לא קרה. אבל קשה מאוד להאמין שזה יישאר בלתי שביר עוד הרבה זמן.
מכאן העיניים הולכות כבר להמשך עונת הפרו, ובעיקר לקונה. כי אם זה מה שקיבלנו בהמבורג, כשהכושר של פיליפ עוד לא בשיא ולובסת׳ כמעט מתפרקת בעשרה הקילומטרים האחרונים ועדיין מנצחת, אז באליפות העולם אנחנו עלולים לקבל משהו גדול באמת.
