מה האיבר שעובד הכי קשה בזמן אימון ולמה הוא נחלש מהר יותר כשהגוף מתאמן אבל מפסיק ללמוד? כשאתם מתאמנים, האם אתם רואים באימון למידה? כשאנחנו מתאמנים או מבצעים כל פעילות גופנית כזאת או אחרת, רובנו פחות חושבים על אימונים כלמידה, אלא יותר ככושר. פעילות שחשוב לבצע בכדי לשמור על גוף חזק ובריא. אבל, חשבתם פעם איך האימון משפיע על המוח?

לכתבות נוספות בנושא:
הצוואר מדבר: כך תשמרו עליו בריא, גמיש וצעיר לאורך שנים.
כולם סופרים צעדים: כמה באמת צריך ללכת ביום – ומה חשוב יותר מהמספר?
"מעיין הנעורים" האמיתי: תשכחו מהאימון המושלם, זו הדרך לאריכות חיים.

רבים מאיתנו מתאמנים באופן קבוע ואפילו מספר רב של פעמים בשבוע. חלק גדול מאיתנו מבצעים את אותם אימונים שמוכרים לנו ואנחנו מתחברים אליהם ואליהם רגילים. יש גם משהו מאוד נוח בלבצע אימונים קבועים. אנחנו כבר מבצעים את התרגילים בלי מחשבה או מאמץ להבין את התרגיל, קל לנו יותר לראות ולבחון מגמות שיפור, כי זה תמיד אותו תרגיל והכל, באופן כללי מוכר ובטוח.

עם זאת, יש נקודה סופר חשובה שחשוב שנתייחס אליה והיא נוגעת לאימונים אבל דווקא מהכיוון של למידה, ולכן, באופן ישיר, גם למוח שלנו ולשמירה עליו.

צילום: Hainguyenrp from Pixabay

מזון למוח

כשאנחנו הולכים כל פעם לאותו אימון, לא מתבצעת למידה. כאמור, אנחנו מבצעים את אותן תנועות, פחות או יותר, דבקים בהרגלים שלנו וזה הגיוני, כי הרגלים נותנים לנו ביטחון. אבל מה חסר כאן? חסרות תנועות חדשות, תנועות מפתיעות ומרעננות, תנועות שמעירות ומאתגרות את המוח.

בכל פעם שאנחנו לומדים תנועה חדשה, באופן אוטומטי נוצרות מפות עצביות. המוח פותר בעיות, לומד את התנועה, מפרק אותה ומנתח אותה. ואנחנו נדרשים לתיאום, תזמון ודיוק. תנועה חדשה מספקת עבודה נהדרת וחשיבה מחודשת.

אנחנו רגילים לחשוב, וזה מאוד הגיוני, שהשרירים הם אלו שמתאמנים בזמן תנועה. בפועל, האיבר שעובד הכי קשה הוא דווקא המוח. תנועה היא לא רק פעילות גופנית, היא פעילות עצבית. כל תנועה חדשה היא אתגר מחשבתי: לחשב, לתכנן, לתאם, לאזן ולהגיב. כשהגוף מפסיק ללמוד, גם המוח מקבל פחות הזדמנויות להתפתח. ראו זאת כך, השרירים מבצעים, המוח מנהל.

אימון כוח בגיל המעבר | צילום: Shutterstock

המוח זקוק לחידוש

אחד המאפיינים הבולטים של הזדקנות הוא לא רק אובדן כוח. אלא צמצום הדרגתי של מגוון התנועות שאנחנו מבצעים מדי יום. המוח אוהב חידוש. הוא זקוק לחידוש. בכל פעם שאנחנו מבצעים תנועה לא מוכרת או משלבים תנועות בצורה חדשה, הוא נדרש לבנות ולחזק מסלולים עצביים, וזה מצוין.

אם נשים לרגע את האימונים בצד, הבעיה העיקרית של החיים המודרניים היא לא רק עצם העובדה המאוד לא בריאה שאנחנו יושבים יותר מדי ושעבודות רבות כיום הן עבודות ישבניות, הבעיה הנוספת היא שאנחנו חוזרים שוב ושוב על אותן תנועות בדיוק. הליכה, ישיבה, שכיבה וכו..

אם לפני כמה שנים טובות הגוף יותר טיפס, זחל, התכופף, הסתובב, רקד ואיזן את עצמו, היום, יתכן שהוא מבצע רק חלק קטן מאותו מגוון תנועתי. גם המוח משלם על זה מחיר.

להישאר חדים

המוח לא מבחין בין "אימון למוח" לבין "אימון לגוף". עבורו, תנועה היא אחת הדרכים החשובות ביותר ללמוד, להסתגל ולהישאר חד. דווקא תרגילים שנראים פשוטים, כמו אלכסונים (למשל, שילוב יד ורגל נגדית), עבודה על שיווי משקל או תנועה בקצב משתנה, עשויים לדרוש הרבה יותר מאשר הליכה אוטומטית, לצורך העניין.

כשאנחנו הולכים – זה לגמרי על אוטומט אצלנו. וככל שהתנועה הופכת אוטומטית וצפויה יותר, כך המוח נדרש לפחות עבודה. ככל שהתנועה חדשה, מגוונת ומאתגרת יותר, כך הוא נדרש להשתתף יותר. כל תנועה חדשה היא שיעור חדש. ותנועה היא אחת הדרכים הפשוטות ביותר לאתגר את המוח.

אז אולי השאלה החשובה יותר בזמן אימון היא לא כמה קלוריות שרפנו באימון, אלא כמה דברים חדשים למדנו במהלך האימון. וזכרו שהמוח לא מזדקן רק בגלל השנים החולפות, הוא מזדקן גם כשהוא מפסיק לקבל סיבות ללמוד.

למידע נוסף, תכניות אימונים ואימונים מקוונים חינם כנסו לאתר של עדי שיף.