אדם פיטי, שלוש פעמים אלוף אולימפי וגדול שחייני החזה בהיסטוריה, הוכיח אתמול (ראשון) בלונדון שהוא לא חושש לאתגר את עצמו גם מחוץ לבריכה. בגיל 30, כשהוא עדיין בשיא הקריירה שלו כשחיין, פיטי התייצב לראשונה בחייו על קו הזינוק לתחרות טריאתלון. הוא זינק למרחק האולימפי במסגרת סדרת ה-T100 בלונדון וסיים בזמן מרשים של 2:34:37 שעות.
לכתבות נוספות בנושא:
3 חודשים אחרי התאונה הקשה: היידן וויילד השלים קאמבק הירואי וניצח ב-T100 בלונדון
סוף עידן: שיאנית העולם למרחק איש ברזל אנני האוג פורשת מטריאתלון
בשם בדוי: נשיא פינלנד השתתף בתחרות טריאתלון וזכה במדליית הכסף
המסלול כלל 1.5 ק"מ שחייה במים הפתוחים של ה־Royal Victoria Dock, אחריהם 40 ק"מ רכיבה על אופניים ברחובות לונדון, ולקינוח 10 ק"מ ריצה – אתגר פיזי ומנטלי שונה בתכלית מהספרינטים המהירים אליהם הוא רגיל.
למרבה ההפתעה – פיטי לא יצא ראשון מהמים. הוא סיים את החלק של השחייה בזמן של 19:44 דקות, קצב ממוצע של 1:19 דקות ל-100 מטר, ויצא חמישי מהמים. לאחר מכן את מקטע הרכיבה הוא עבר בזמן של 1:06:25 שעות (33.45 קמ"ש בממוצע), וניכר כי בריצה התקשה וסיים בזמן של 56:52 דקות (5:35 דקות בממוצע לק"מ).
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"אחד הדברים הקשים ביותר שעשיתי – אבל לגמרי אעשה שוב"
הסרטון שהפך לוויראלי הוא חצייתו של פיטי את קו הסיום, כשניכר שהוא תשוש מאוד בדרך לחיבוק עם ארוסתו. פיטי לא הסתיר את הקושי ושיתף: “זה היה קשה. אחד הדברים הקשים ביותר שעשיתי – אבל 100% שאעשה את זה שוב! כן, אני מתאמן. כן, התחריתי במשחים של פחות מדקה. אבל מעולם לא הייתי צריך להיאבק שעתיים וחצי ברצף, ולחפש אסטרטגיות חדשות תוך כדי. אני חושב שכנראה רוקנתי 70% מהאדרנלין שלי כבר ב-500 המטרים הראשונים בשחייה”.
השחיין, שמעולם לא התחרה במים פתוחים לפני כן, סיפר שדווקא הקטע הראשון של התחרות הפתיע אותו: “בבריכה הכל מדוד, ישר, ואתה רואה את הקיר. כאן הייתי לבד, בלי קו מסומן, אז התחלתי לזגזג בין המצופים. זה עלה לי בזמן ובאנרגיה – וזה משהו שאני חייב לשפר”.
האתגר לא הסתיים במים. באמצע קטע הרכיבה נפלה לו השרשרת, והוא נאלץ לעצור: “ברגע שזה קרה, אמרתי לעצמי – אוקיי, עכשיו אתה חייב להחזיר את הזמן. ניסיתי לשמור על ממוצע של מעל 20 מייל לשעה (32.2 קמ"ש). סיימתי את הרכיבה כשהרגליים עוד בסדר, אבל ידעתי שהריצה הולכת להיות קרב”.
אדם פיטי ביציאה מהמים | צילום: T100
וכך היה: “המעבר לריצה היה מטורף. אף פעם לא רצתי 10 ק"מ במרוץ, ובטח לא אחרי רכיבה אינטנסיבית. מהרגע הראשון הרגליים בערו. זה הפך למלחמת התשה. רק אמרתי לעצמי – צעד אחרי צעד, אל תפסיק”. הוא שיתף באינסטגרם שהדופק הממוצע שלו בריצה היה 182 פעימות לדקה, עם מקסימום של 195.
"למדתי המון על עצמי" – רשימת המסקנות
בפוסט שפרסם באינסטגרם לאחר התחרות, פיטי פירט את תובנותיו:
שחייה – "למצוא קצב במים הפתוחים ולשמור על קו ישר בין המצופים, כדי לא לבזבז אנרגיה וזמן".
רכיבה – "זה היה החלק האהוב עליי, אבל כדי להיות מהיר יותר אצטרך להיות הרבה יותר אווירודינמי – מה שבדרך כלל אומר אופני נג"ש. אה, וגם לא להתבלבל במסלול… איבדתי כמה דקות כשפספסתי פנייה. הייתי צריך ללמוד את המסלול מראש".
ריצה – "להתאמן בריצה בצורה עקבית יותר ולשלב אימוני BRICK (רכיבה וריצה ברצף). הרגליים היו על אש מהרגע הראשון, וזה היה קרב הישרדות"
“למדתי המון על עצמי בשעתיים וחצי האלה. זה אפילו הפך אותי לרגשני – להבין שאני מסוגל להמשיך למרות התכווצויות, כאב, התייבשות – הכל בשביל מטרה גדולה יותר,” הוסיף.
אדם פיטי, גורדון רמזי והקבוצה | צילום: T100
חלק מ"קבוצת רמזי" – ולמען מטרה טובה
פיטי היה חלק מ-Team Ramsay, בראשות השף המפורסם גורדון רמזי, חותנו לעתיד. לצדו התחרו בין היתר טאנה רמזי, בתו טילי, שפים חברים, וחברו הפראלימפי בילי מונגר (שהשתתף במקצה הספרינט). הקבוצה גייסה כספים, ההכנסות גויסו לבית החולים לילדים Great Ormond Street.
גורדון רמזי עצמו לא התחרה הפעם בשל פציעה קלה בפנים, אך עודד את חברי הקבוצה מהצד. “לא משנה באיזה גיל, מבנה גוף או ניסיון – כל אחד יכול לעשות טריאתלון”, אמר רמזי, “והכי חשוב, כשזה למען מטרה כמו Great Ormond Street – זה הופך להיות מיוחד באמת.”
"המרוץ האמיתי – מול עצמך"
בסיום, פיטי סיכם את החוויה במשפט שיכול לדבר לכל חובב ספורט: “למי שרוצה להיכנס לשחייה או לטריאתלון – תדעו שתצטרכו להילחם הרבה רק כדי להגיע לקו הזינוק. אבל בסוף, המרוץ הוא רק עם עצמכם. צאו ותעשו את זה”.
עם הופעת בכורה כזו, והרבה לקחים לשיפור, נראה שזו לא הפעם האחרונה שנראה את פיטי על מסלול טריאתלון – גם אם הבריכה עדיין נשארת הבית האמיתי שלו, והוא כבר הבטיח שיחזור להתחרות לקראת המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס
