ביום שישי הקרוב יוזנק אחד המיזמים הספורטיביים-חברתיים המרשימים שנראו בישראל: "רצים בשבילם" – אולטרה-מרתון רב יומי על תוואי שביל ישראל, מהחרמון ועד אילת. במשך 24 ימים, בין 19 בספטמבר ל-14 באוקטובר, קבוצת רצים ורצות מהארץ ומחו"ל תרוץ כ-50 קילומטר מדי יום, ותשלים מסע של כאלף קילומטרים על שביל שמספר את סיפור הארץ: הרים ומדבריות, קיבוצים וכפרים, נחלים ומעיינות, היסטוריה וקהילות.
לכתבות נוספות בנושא:
"התפרקתי בסיום בחרמון": ניצן פרידמן השלים את שביל ישראל בריצה
מרגש: מאות רצו לזכרו של רפ"ק ארנון זמורה בנוף הולדתו
כמו קטע טור דה פראנס+מרתון כל יום: קיליאן ז'ורנה יוצא לאתגר חדש ומטורף
אבל מדובר ביותר מאתגר ספורטיבי. המסע מוקדש כולו לחיילים הבודדים בצה"ל – צעירים וצעירות המשרתים ללא עורף משפחתי. המיזם נולד כדי לגייס תרומות למרכז מייקל לוין, המלווה אלפי חיילים בודדים משלב טרום הגיוס ועד חמש שנים לאחר השחרור, וכדי לממן עבורם טיפולים נפשיים מקצועיים, מלגות לימודים ותמיכה קהילתית.
מהרעיון בסהרה – אל שביל ישראל
שורשי היוזמה נעוצים רחוק מהארץ. באפריל 2024, שלושה רצים – ישראלי, אוסטרלי ודרום אפריקאי – נפגשו במרתון דה סאבל במדבר סהרה. הם חלקו אוהל, זיעה, חול וחוויות, ובתוך ימי הבדידות המדבריים גילו תחושת שליחות חדשה.
דורון עצמון, דוד כהן, יוסי יהלום ושליו ברוש | צילום: פרטי
באותו ערב, רגע לפני הזינוק, התקבלה ההודעה על מטח טילים איראני לעבר ישראל. "התחושה של להיות רחוק מהבית בזמן שהארץ מותקפת, הייתה מכוננת" מספר דורון עצמון: "החלטנו שאם נחזור בשלום, נעשה משהו משמעותי – מסע שיחבר את כל קצוות העם".
כך נולד הרעיון לרוץ את שביל ישראל כולו, לא כמרוץ תחרותי אלא כמסע של חיבור, זיכרון ותקווה.
אתגר אולטרה יומי
התכנון: 24 ימים, 1,128 קילומטרים, עם יום מנוחה יחיד ביום כיפור. לשם כך הצטרף שליו ברוש, מאמן ורץ אולטרה מנוסה, שבנה עבור חלק מהמשתתפים תוכנית אימונים מפרכת: "עבדנו על נפח מצטבר, סימולציות של ריצות רצופות ל-10 ימים, וגם הסתגלות לחום – כולל אימוני סאונה יומיומיים", הוא מסביר: "הדגש בריצות מהסוג הזה הוא על יכולת ההתאוששות צריך גם יכולת וגם סיבה לקום כל בוקר במשך 24 יום ולרוץ מעל 50 ק"מ. סיבה טובה יש, התפקיד שלי היה לדאוג ליכולת".
דורון עצמון בסהרה | צילום: פרטי
העומס הפיזי עצום: מרתון פלוס מדי יום בשטח, עליות, סינגלים, אבק ומזג אוויר קיצוני. אבל הרצים יודעים שהמבחן האמיתי הוא מנטלי. "שלושה חודשים מספיקים כדי לאמן את הרגליים", אומר עצמון. "חמישה-עשר חודשים לא מספיקים לאמן את הראש".
רצים בשבילם
המיזם כולו מוקדש לחיילים הבודדים. "כחייל בודד בעצמי, קיבלתי המון מהמדינה", מספר דוד כהן, שחי כיום בדרום אפריקה, "חשוב לי להחזיר, במיוחד בתקופה שבה הם מתמודדים עם קשיים פיזיים ונפשיים אדירים. אנחנו רצים כדי שיהיה להם גב ותמיכה".
הכספים שייאספו יוקדשו לשני פרויקטים מרכזיים: טיפול נפשי מקצועי בשיתוף המרכז הלאומי לטראומה וחוסן נפשי בשיבא, ומלגות חיים לסטודנטים שהם חיילים בודדים משוחררים – מלגות הנושאות את שמות הנופלים, והופכות את הזיכרון למנוע של צמיחה.
דוד כהן בסהרה | צילום: פרטי
סיפורי המשתתפים: בין שליחות לאובדן
עבור דורון עצמון, בן 56, מפיק ומתרגם ישראלי-אוסטרלי, זהו מסע אישי לא פחות מלאומי. "ב-7 באוקטובר איבדתי את עילי נחמן, בן של חבר שהיה בשבילי כמו בן", הוא מספר. "חודש אחר כך נהרג גם רני טחן, חבר קרוב שהיה בעצמו הלום קרב. נשברתי. את מרתון החולות הקדשתי לרני ולכל הסובלים מהלם קרב – ועכשיו המסע הזה הוא הדרך שלי להמשיך".
כהן מוסיף: "כחייל בודד אני קיבלתי המון מהמדינה. החיילים הבודדים עכשיו מרגישים עוד יותר את הקושי הפיזי והמנטלי עם מה שהם עוברים עכשיו. בגלל זה אנחנו משפתים פעולה עם המרכז לחיילים בודדים על שם מייקל לוין. אני הכרתי את מייקל. איש זהב שאהב את הארץ בעצמות שלו. הוא נהרג בלבנון השנייה. הוא חזר לארץ מארה"ב, אפילו שהוא לא היה חייב, רק כדי להיות עם החברים לנשק, ובסוף שילם את המחיר הגדול ביותר".
מייקל לוין ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה
לא קל לעזוב את המשפחה לזמן כה קרוב למסע כזה, אבל השניים מספרים על תמיכה מלאה מהמשפחה. כהן משתף: "אשתי היילי תומכת בטירוף, היא יודעת למה זה חשוב. קשה לעזוב אותה ואת הילדים, אבל אני תמיד אומר – אם החיילים עושים מילואים ונכנסים לעזה, אנחנו יכולים לרוץ בשבילם".
"זה לא מרוץ, זה מסע", מסכם כהן. "מסע של חיבור לארץ, של תמיכה בחיילים, ושל קהילה יהודית עולמית שמראה לישראלים שהם לא לבד". עבור עצמון, ההגדרה אפילו עמוקה יותר: "ריצה היא מפלט, אבל גם גשר. הדרך שלי לעזור, לעודד ולהסביר לעולם את הכאב שלנו אחרי 7 באוקטובר. אם נצליח לחבר עוד אנשים, אם נצליח לתת לחייל בודד אחד תחושת שייכות – עשינו את שלנו".
גם הציבור מוזמן
פרט למרוץ המלא, ששמור לרצי האולטרה המקצוענים המובילים, גם הרצים החובבים מוזמנים להשתתף במקטע אחד או יותר מהמרוץ, ולתרום למטרה החשובה. באתר המרוץ ניתן למצוא את רשימת הקטעים, שם אפשר להירשם לקטע המתאים לכם. בנוסף, יהיו גם לא מעט אירועים מרגשים לאורך הדרך – כמו ריצה עם משפחות ההרוגים במגרש הכדורגל במג'דל שמס, ריצה עם חיילים בפארק הירקון כשהמסע יגיע למרכז, ועוד.
