המוטו של סטראבה, הרשת החברתית לשיתוף ביצועים ספורטיביים בענפי הסבולת, הוא "אם זה לא בסטראבה, זה לא קרה". אך מה באשר למקרים בהם האימון כן בסטראבה, אבל… לא קרה כלל? זו בדיוק התופעה איתה נאלצים להתמודד לאחרונה בחברה האמריקאית, כאשר יותר ויותר משתמשים מערימים על המערכת בדרך יצירתית.
לכתבות נוספות בנושא:
לפי מרחק או זמן? מתי צריך לשלב אכילה תוך כדי אימונים
איך להימנע מתחושת שריפה בכפות הרגליים בסיום ריצה?
"רוצים לכבוש את שוק נעלי הריצה בישראל"
מסתבר, שישנם משתמשים ברשת, אשר משלמים לרצים אחרים על מנת להשתלט על חשבון הסטראבה שלהם ולמעשה לרוץ במקומם. הראשון לדבר בשמו על התופעה היה וואיו וויקאקסונו, בחור אינדונזי בן 17 שהפך ל"ג'וקי של סטראבה" וגומע עשרות קילומטרים "על חשבונם" של משתמשים אחרים.
בראיון ל-Channel News Asia מספר הרץ הצעיר כי הוא גובה 10,000 רופיה (שקול לכ-2.5 שקלים) עבור קילומטר ריצה בקצב של 4 דקות לק"מ, ועבור קצב נינוח יותר של 8 דקות לק"מ הוא גובה מחצית המחיר. לדבריו, הלקוחות משלמים מראש, והוא נכנס לחשבון של הקונה ומתחיל לרוץ.
מסתבר כי מדובר ככל הנראה רק בקצה הקרחון, וישנם רצים רבים נוספים שלוקחים בכך חלק. "השתתפתי בעבר במרתונים, אז ריצה היא התחביב שלי. אין לי מה להפסיד", מספר רץ נוסף שמקבל תשלום עבור שימוש בסטראבה עבור רצים אחרים.
לין לה, מנהלת התקשורת הארגונית של סטראבה, הגיבה לכך בראיון למגזין Runner's World ואמרה: "המשימה של סטראבה היא להניע אנשים לחיות את חייהם הטובים ביותר. חלק מהקסם של הפלטפורמה נובע מהאותנטיות של הקהילה הגלובלית שלנו בהעלאת פעילות, מתן כבוד או השתתפות במועדון עוד הבהירה כי מדובר בהפרה של תנאי השירות של האפליקציה: "זה חשוב כדי לשמור ולכבד את ההתקדמות והעבודה של הספורטאים שלנו כשהם יוצאים לפעילות כל יום".
לסטרבה יש יותר מ-100 מיליון משתמשים ב-190 מדינות, כולל ישראל כמובן. בינתיים, התחקיר בנושא נוגע לאינדונזיה בלבד, אך בהחלט מעורר שאלות גם לגבי היקף התופעה במקומות אחרים. עם הרצון ההולך וגובר לקבל אהבה ברשת בצורה של לייקים, לא נראה בלתי סביר שרצים שחלק מהאימונים בהם נתקלתם לאחרונה אולי זכו לעזרה חיצונית.
מחקר שנערך באינדונזיה?