מאת:יותם מלמן
לה טאפ דה טור
יום שני. בעוד דבוקת הטור דה פראנס מתכוננת לפירנאים, כמה מאות ק"מ מזרחה משם, התרחשה אור ליום שני אחת מחגיגות האופניים הגדולות בעולם. היה זה ה" לה טאפ דה טור"-שלב הטור. מזה 14 שנה מארגן "וולו מגזין" בשיתוף עם הטור, תחרות אופניים חד יומית שעוברת באחד ממתווי הקטעים של הטור באותה השנה (לרוב באלפים או בפירנאים). עבור 7600 הרוכבים שזינקו השנה זהו חלום. במשך יום אחד בשנה הם יכולים להרגיש כמו רוכבים מקצוענים מהדבוקה.
השעה שבע בבוקר ולוקחות 25 דקות עד שאחרון הרוכבים עובר את קו הזינוק בגאפ. פקקי התנועה הם אותם הפקקים להם אנו רגילים בריצות המרתון הגדולות. מהדורת 2006 עברה במסלול של השלב ה15 של הטור (יום שלישי 18/7). התחילה כאמור בגאפ ונגמרה באלפ דואז המיתי. ב13:00 בצהרים, כעבור שש שעות ו188 ק"מ חוצה ראשון המשתתפים את קו הסיום. מי יודע אולי יום אחד הוא יגיע לטור.
ב1993, השנה הראשונה של "ל'אטפ דו טור", היה זה כריסטוף רינרו שזכה במרוץ. היה זו אותו רינרו הצעיר שזכה ב1998 בחולצה המנוקדת וסיים במקום הרביעי.
סיריל דסל – הפסיד את השלב אך זכה בצהובה
אכזבה משלב ההרים הראשון
אותו רינרו מחזיר אותנו בחזרה לפירנאים ולשלב העשירי של הטור.למרות שיש לטור לובש חולצה צהובה חדש. למרות שהייתה לנו קבוצת בריחה שממנה יצא זוכה השלב. למרות שגם החולצה המנוקדת החליפה ידיים ולמרות שידידנו רינרו המבוגר (עוד מעט בן 33) היה חלק מאותה קבוצה בורחת, ניתן לומר שהשלב העשירי היה מאכזב. ציפינו ליותר משלב ההרים הראשון.
מנצח השלב, הספרדי חואן מיגל מרקדו זכה בפעם השנייה בחייו בשלב טור כשהוא מקדים את סיריל דסל. אמנם דסל הפסיד את השלב, אך הוא המנצח הגדול של היום. כעת הוא בעליהם הגאים של החולצה הצהובה (2.34 דקות לפני מרקדו) והחולצה המנוקדת (גם כאן לפני מרקדו). עם מעט מזל יצליח דסל להחזיק בחולצה הצהובה עד האלפים, זאת בגלל הפער היחסי שפתח על המועמדים המובילים.
מדוע אם כן השלב היה מאכזב? מכיוון שאף אחד מהמועמדים לא ניסה לתקוף והדבוקה המרכזית מנתה בסיום השלב כמעט 80 רוכבים. מספר שמעיד על רמת מאמץ נמוכה. באף אחת משתי הפסגות הגבוהות של השלב לא ראינו ולו ניסיון אחד של אחת הקבוצות או אחד המובילים לתקוף-וחבל.
הקבוצות לא ניסו לתקוף באף קטע מהשלב
אבל למרות חוסר הפעילות בדבוקה למדנו כמה דברים חדשים. סרגי הונצ'ר לא יהיה מובילה של טי מובייל והיום התקשה לעמוד בקצב. כמו גם לוי לייפהיימר ואפשר לנחש שעוברים עליו ימים לא קלים מאז תצוגת הנפל בקטע נגד השעון. גם דמיאנו קונגו, מנצח הג'ירו ב2004 (סיים רביעי השנה), התקשה לעמוד בקצב של המובילים. אבל ההפתעה הגדולה הייתה ללא ספק אי יכולתו של איוון מאיו לעמוד בקצב בשלב כה מוקדם. מאיו שחזר לכושר בדופין ליברה, הגיע יותר מ-24 דקות אחרי דסל ומרקדו, אכזב את אוהדיו הבאסקים וירד מרשימת המועמדים לדירוג הכללי. כל מה שנותר לו הוא לנסות ולזכות בשלב (אולי לאלפ דואז?שם ניצח כבר ב2003).
השלב הבא לואל ד'אראן, על חמש פסגותיו, ארבע קטגוריה ראשונה ואחת בקטגוריית על, יהיה מותח הרבה יותר-וזה בטוח.
