כך נכתב בסקירה לקראת ה-400 מ' נכתב באליפות הזאת: "…בראש הדירוג העולמי נמצאים שני רצים מהאי גרנדה – הראשון שבהם, קיראני ג'יימס – עוד לא בן 19… גמר ה-400 מ' מגיע יומיים לפני יום הולדתו ה-19 של ג'יימס (שמחזיק בשיאי עולם לגילאים למכביר), ומדליה באליפות העולם כמתנת יום הולדת יכולה לשמש השראה מספקת להופעת ענק של אחד הצעירים המבטיחים באליפות הזאת

מאת:חגי אשלגי

קרב עתיק יומין ניטש בין אנרגיה צעירה לבין יכולות עם ניסיון. בגמר ה-400 מטרים מראש היה צפוי אותו קרב להיות בין האמריקאי המנוסה לשון מריט – האלוף האולימפי ואלוף העולם – לבין הנער קיראני ג'יימס מהאי גרנדה. הקרב נמשך לאורך הריצה כולה, והגיע לשיאו ב-30 המטרים האחרונים. לבסוף היה זה הנער שהצליח לזרוק חזה לקו לפני אלוף העולם. חגיגת יום הולדתו ה-19 של קיראני ג'יימס מחר, לא תישכח במהרה.

נקודה מעניינת לא פחות היא ששני רצים מגרנדה (מדינה עם אוכלוסיה של 110,000 איש) רץ מאיי הבתולה (אוכלוסיה של כ-30,000) ושני רצים, אחים תאומים, מבלגיה (אוכלוסיה – כ-11 מיליון) , עלו לגמר אליפות העולם. התירוץ הישראלי בדבר "מדינה קטנה" הופך לפחות פחות משכנע למול הופעות כאלה.

מראש נראה דיוויד רודישה כהימור בטוח באליפות הזאת. תחת ציפיות העולם כולו, הקנייתי הצעיר לא אכזב ושלט בגמר ה-800 מ' בצורה מוחלטת. מהמטר הראשון ועד האחרון. בהופעה קלאסית, רודישה זינק במהירות, ונראה היה כמי שחילק את הריצה לארבעה מקטעים של 200 מטרים. בחלוף ה- 200 הראשונים גלש רודישה בטבעיות לחזית המרוץ, הרגיע את הקצב והבהיר היטב לכולם מי כאן בעל הבית! ההקפה הראשונה הושלמה ב-51.33 שניות – קצב מדויק של רודישה, שהשלים הקפה ראשונה בחצי הגמר בזמן כמעט זהה (הפרש של 14 מאיות בלבד בין ההקפה הראשונה שלו בחצי הגמר להקפה הראשונה בגמר). ב- 200 מטרים השלישי שימר רודישה את הקצב – גלישה אקטיבית אך מבוקרת. ב- 200 מטרים האחרון הוא כבר הגביר, וב- 100 מטרים האחרונים התחילו לצוץ מאחוריו ניצני המאבק.

אבל לאף אחד לא היה סיכוי. רודישה הוא גם מהיר (רץ של 45 שניות ב-400 מטרים שיודע לרוץ 100 מטרים הרבה מתחת ל- 11 שניות), וגם בעל הסיבולת הטובה מבין כל רצי ה-800 מטרים בעולם. הרצים שנאבקו מאחורי גבו ב-100 מטרים האחרונים התאמצו והתנשפו. רודישה לעומתם נראה מגביר באלגנטיות. גובהו, גמישותו ואורך צעדיו משווים לו מראה של ענק שרץ עם בני אנוש. הקפה שנייה של 52.58 שניות. הזהב לרודישה.

אבו-באקר קאקי הסודני סיים שני כשהצליח לעבור על הקו את האלוף האולימפי מאתונה – יורי בורזקובסקי הרוסי, שמצדו לקח הביתה מדליית ארד. העולם כולו יגרד את הראש שנה נוספת וינסה לחפש פיתרון ליכולת של דיוויד רודישה. קאקי ובורזקובסקי השלימו הקפה ראשונה בערך ב-51.4 שניות והקפה שנייה ב-53 עד 53.1 שניות. אכן, הקפת הסיום של איברהים ג'יילן האתיופי שניצח בגמר ה-10,000 מ' (הקפה של 52.8 שניות) היתה שווה מדלייה כהקפה שנייה גם בגמר ה-800 מ'.

אלופת אירופה, יוליה זאריפובה הרוסיה, בריצה מרשימה מקידמת הדבוקה, הצליחה לפורר את כל כיסי ההתנגדות בהתשה עיקשת, בטכניקת מכבר מכשולים מושלמת, ולשעוט הביתה למדליית הזהב בשתי הקפות אחרונות עוצמתיות וזמן מעולה של 9:07.03 דקות. חביבה גריבי הטוניסאית ניצחה את הקנייתיות בדרכה למדליית הכסף וגם קבעה שיא לאומי טוניסאי חדש עם 9:11.97; ואילו הקנייתיות נאלצו להסתפק במקום 3-4-5. בנבחרת קניה מקווים היום שהדומיננטיות הגברית בריצת המכשולים תימשך חרף חוסר היכולת של נשות קניה לקטוף את המדליות היותר יקרות באותה ריצה.

למרות פציעה, הצליח אלוף העולם, רוברט הרטינג הגרמני, להגן על תוארו עם זריקה מרשימה של 68.97 מטרים.

לא פעם מוכרעים מקצועות הקפיצה במוט והקפיצה לגובה על יסוד "ספירה לאחור" של פסילות כאשר מתחרה אחד או שניים עברו לבסוף את אותו גובה. "ספירה לאחור" לא נדרשה אמש בתחרות הקפיצה במוט לנשים. פביאנה מורר הברזילאית, היתה היחידה לעבור 4.85 מ' (בשיא לאומי ואזורי). מתחתיה, רק מרטינה סטרוץ (לשעבר מתעמלת ממזרח גרמניה) עברה 4.80 מ' בשיא גרמני חדש, ומתחת לסטרוץ, רק הרוסייה הוותיקה סבטלנה פיאופאנובה עברה 4.75 מ'. ילנה איסינבייאבה עברה רק 4.65 מ'.

בדייגו התחילה להסתובב שמועה על "נאחס". "נאחס" על כל אתלט שצילומו הופיע על שער תוכניית התחרות לאותו יום. הנה שמות הספורטאים – קופץ המוט סטיבן הוקר, יוסיין בולט, דיירון רובלס וילנה איסינבאייבה. כולם נכשלו. או שלא העפילו לגמר או שפסלו או שנכשלו בניסיון לקחת מדלייה. הבוקר, שברה אולגה קניסקינה את ה"נאחס" ונתנה לכמה וכמה ספורטאים לישון בשקט.

קינסיקינה לקחה תואר שלישי ברציפות בהליכת ה- 20 ק"מ לנשים ועשתה זאת, כאשר תמונתה מתנוססת כל העת על שער התוכנייה להיום.

חגי אשלגי – שואף לתנועה.

קישורים: אתלטיקה, ריצה, עולם תחרותי, אליפות העולם באתלטיקה