פתיחת הג'ירו ד'איטליה בבולגריה בחודש מאי הקרוב אמורה להיות חגיגה גדולה של רכיבה בינלאומית. אלא שלפי פרסום באתר Cycling News, מאחורי הקלעים מתנהל ויכוח לא פשוט בין מארגני המרוץ, חברת RCS, לבין הקבוצות המקצועניות. בלב הוויכוח, איך לא – כסף.
לכתבות נוספות בנושא:
"בריאות הרוכבים בסכנה": הארגון הבינ"ל נגד סימום בספורט באזהרה חמורה.
נהג ירה לעבר קבוצת רוכבים באימון, המניע: "שנאה כללית לרוכבי אופניים".
חדשות רעות ליריבים: פוגצ'אר שובר שיאים דמיוניים כבר בדצמבר.
הג'ירו 2026 צפוי לצאת לדרך ב-8 במאי עם שלושה קטעים בבולגריה לפני חזרה לאיטליה. מדובר בזינוק שני ברציפות של המרוץ מחוץ לאיטליה, לאחר הזינוק באלבניה בשנה שעברה. זה גם הזינוק ה"זר" השלישי מאז 2022 – תדירות חריגה יחסית, שאף חייבה את ה-UCI לאשר יום מנוחה נוסף מיוחד לצורך המעבר הלוגיסטי.
המרחק גדול – וההוצאות בהתאם
הבעיה המרכזית עבור הקבוצות היא העלות. זינוק בבולגריה מחייב הובלה מורכבת של רוכבים, אנשי צוות, אופניים, רכבים וציוד. חלקם בטיסות וחלקם בנסיעה יבשתית. לאחר מכן – כולם צריכים לחזור במהירות לאיטליה לקראת הקטע הרביעי, שייערך במחוז קלבריה.
המרחק מסופיה לקטנזארו עומד על למעלה מ-1,000 ק"מ. נסיעה של כ-17 שעות ברכב. גם עם יום מנוחה נוסף, מדובר במבצע לוגיסטי יקר ומורכב במיוחד, כזה שמכביד על תקציבי הקבוצות.
כמה שווה זינוק מחוץ לאיטליה?
לפי הדיווחים, RCS הציעה לכל קבוצה דמי פתיחה בסך 115 אלף אירו, בתוספת שוברים לטיסות בשווי 5,000 אירו. הקבוצות, המאוגדות תחת ארגון AIGCP (איגוד קבוצות האופניים המקצועניות), דחו את ההצעה.
בהמשך העלו המארגנים את הסכום ל-125 אלף אירו, אך גם הצעה זו נדחתה. לפי הפרסומים, הקבוצות דורשות סכום של כ-160 אלף אירו לכל קבוצה, סכום שלדבריהן משקף בצורה ריאלית יותר את העלויות בפועל. המשא ומתן עדיין נמשך, ואף היה בעיצומו בזמן הצגת מסלול הג'ירו – שם הוצגה פתיחת המרוץ בבולגריה כאחד משיאי האירוע.
עייפות מזינוקים רחוקים
קבוצות רבות מדגישות כי מדובר לא רק בזינוק בודד יקר, אלא במגמה. זינוק אחד רחוק מדי פעם ניתן אולי לספיגה, אך שני זינוקים רצופים מחוץ לאיטליה – אלבניה ואז בולגריה – יוצרים עומס כלכלי משמעותי. במיוחד עבור קבוצות שאינן נמנות עם העשירות בסבב.
כעת, כשנותרו מעט יותר מארבעה חודשים בלבד לפתיחת המרוץ, הזמן הולך ואוזל. אם לא תימצא פשרה, לא ברור כיצד יתפתח המשבר. הקבוצות אף ישקלו צעדים קיצוניים יותר, כולל איום באי-השתתפות.
מה שבטוח: מאחורי הנופים היפים והשאיפה להפוך את הג'ירו לאירוע גלובלי יותר עם הכנסות גדולות יותר, מסתתרת שאלה כואבת לא פחות – מי משלם את המחיר.






























