לעיתים רצים מתקבצים באזורים גיאוגרפיים. בשנות ה-60 נשלטו הריצות על ידי רצים מאוסטרליה וניו-זילנד, ובשנות ה-80 שלטו הרצים מאנגליה. מסוף שנות ה-80 ועד 2004 השליטה בריצות הבינוניות עברה כמסע לחופי צפון אפריקה. חגי אשלגי בפרק נוסף על אגדות הריצה הבינונית

מאת:חגי אשלגי

פחות מ-800 ק"מ מפרידים בין טנז שבאלג'יריה לבין קוניטרה שבמרוקו. בדיוק ביניהן, נמצאת ברקנה. טנז וברקנה משכשכות בים התיכון וקוניטרה באוקיינוס האטלנטי. משלושת אלו הגיעו שליטי הריצות הבינוניות מאמצע שנות ה-80' ועד 2004.

הכי מגוון, הכי מהיר
אמנם נדמה שבשורת הריצה הצפון אפריקאית נולדה עם סעיד אוויטה המרוקאי, אך לאוויטה, כדורגלן מצטיין בנערותו, היו מודלים לחיקוי. בן ארצו, ראהדי בן עבד-אל סלאם, זכה במדליית כסף במרתון האולימפי ברומא 1960, אחרי שאבבה ביקלה ברח ממנו 500 מטרים לסיום. מוחמד גאמודי הטוניסאי גרף מדליות מכל המתכות בריצות 5000 עד 10,000 מטרים באולימפיאדות מ-1964 ועד 1972. אך אוויטה הוביל את הגל הצפון אפריקאי משנות ה-80'. היה לו מנעד אתלטי מדהים. מאמצע שנות ה-80 ניפץ אוויטה שיאי העולם מ-1,500 מ' ועד 5,000 מ'. מסוף 1983 ועד סוף 1990 הוא ניצח ב-115 מ-119 המרוצים בהם השתתף בטווחים מ-800 ועד 10,000 מטרים. הוא היחיד שזכה במדליות אולימפיות במרחקים של 800 ו-5,000 מטרים.

אוויטה רדף גם אחרי אבני דרך. הוא הראשון שירד מ-13 דקות ב-5,000 מטרים. שברון לבו הגדול היה כישלונו להיות הראשון ששובר את מחסום ה-3:30 ב-1,500 מטרים. הקדים אותו סטיב קראם הבריטי שניצח את אוויטה בניס ב-1985. חמישה שבועות לקח לאוויטה למחוק את שיאו של קראם, אך המחסום כבר נפרץ.

דיקטטורה אלג'יראית
נור-א-דין מורסלי האלג'יראי לא הבטיח להיות שליט נאור. משנת 1990 הפך מורסלי לדיקטטור השולט ברגלי ברזל בריצות הבינוניות. את דמותו הכפופה, כתפיים מכווצות וצעדי ענק, ראו מתחריו מאחור. מורסלי זכה באליפות העולם ב-1,500 מטרים בטוקיו ב-1991, ולקראת אולימפיאדת ברצלונה 92' היה הפייבוריט הברור. אלא שהגמר האולימפי בברצלונה התחיל בקצב תהלוכה. בספרינט הסיום המטורף בסופו, נדחסו שמונת הראשונים לתוך 1.6 שניות. מורסלי סיים שביעי. קאצ'ו הספרדי ניצח בתוצאת הניצחון האיטית ביותר ב-1,500 מטרים בכל האולימפיאדות מאז 1956 ועד היום. לא חלף חודש, וכדי להתנקות מגועל תבוסתו בברצלונה ולהוכיח את עליונותו, שבר מורסלי, ברייטי, איטליה את שיא העולם ב-1,500 מטרים.

מסוף 1992 ועד אולימפיאדת אטלנטה 1996 לא הפסיד מורסלי בריצת 1,500 מטרים אפילו פעם אחת. הוא חזר לרייטי ב-93', שבר שם גם את שיא העולם במייל, ולמען הסדר הטוב שבר בהמשך גם את שיאי העולם ב-3,000 מטרים ופעם נוספת ב-1,500 מ'. מדליות זהב באליפויות העולם ב-1,500 מ' ב-93' וב-95', נתקבצו לצווארו כמובנות מאליהן. אלא שב-1995 הופיעו מורדים שקראו עליו תיגר. מרוץ אחרי מרוץ זינבו הישאם אל-גארוז' המרוקאי וונוסטה ניאונגאבו מבורונדי בקרסולי העריץ. לקראת אטלנטה 96', ירד אל-גארוז' מ-3:30 ב-1,500 מטרים. המתח בו היה שרוי מורסלי באטלנטה היה כמעט בלתי נסבל, בפרט לאחר כישלונו בברצלונה.

לגמר ה-1,500 מ' באטלנטה הגיע מורסלי מרוט עצבים. אל-גארוז', עוד לא בן 22, סיכן את סיכויו של מורסלי להביא תהילה לאלג'יריה. הפעם, הקנייתים הכתיבו קצב סביר מההתחלה, אבל 500 מטרים לסוף היו אלו מורסלי, כתף לידו קאצ'ו (האלוף מברצלונה) וצמוד אליהם אל-גארוז'. בפעמון עבר אל-גארוז' לעמדת תקיפה לצדו של מורסלי. אלא שלפתע, דרך אל-גארוז' על עקבו של מורסלי והשתטח, תוך שהוא מעכב רצים מאחור. מורסלי, שמעד עקב המגע, זכה ביתרון בלתי צפוי, ולא שמט אותו עד הזהב. בסיום נראה שסלע גיברלטר הוסר מעל כתפיו. אל-גארוז', שקם מנפילתו, סיים אחרון וירד מהמסלול ממרר בבכי.

דו-קרב בסידני
מורסלי הפסיד לאל-גארוז' ב-1,500 מטרים בהמשך 96', והשרביט עבר למרוקאי הצעיר. שיאיו של אל-גארוז' מברקנה, ב-1,500 מ' ובמייל, שנקבעו ברומא ב-98' ו-99', מחזיקים כמעט תריסר שנים עד היום. מדליית הזהב הבטוחה ביותר בסידני 2000 נועדה לאל-גארוז' ב-1,500 מ'. המרוקאי הגיע נחוש למחות את חרפת כישלונו באטלנטה. מאז אטלנטה, הפסיד אל-גארוז' רק פעם אחת. בסידני, הוא שייט עד הגמר, עם ניצחונות במוקדמות ובחצי הגמר. במוקדמות וחצי גמר מקבילים, ניצח נוח נגני הקנייתי שנראה כאילו נתפר משרוכים. נגני, שהיה שני לאל-גארוז' באליפות העולם שנה קודם בסביליה, הספיק לרדת מ-3:30 שש פעמים ב-99' ולהיות הראשון (ועד עתה היחיד) שיורד מ-2:12 בקילומטר – עם שיא עולם של 2:11.96. אבל נראה שלנגני לעולם לא תהא עוצמת הסיומת של המרוקאי. ברנרד לגאט  הקנייתי אותת בחצי הגמר שגם הוא בכושר.

הגמר היה מהיר, כשאל-גארוז' בשליטה. הוא הוביל על נגני בתחילת ההקפה האחרונה ועד 100 מ' לסיום – שם פתח הקנייתי צעד והסתער כתף אל כתף עם אל-גארוז'. 20 מטרים לסיום לא עמד לאל גארוז' כוחו. נגני חלף על פניו וגזל ממנו את הזהב. לגאט שלישי. הפער בין השלושה – פחות מ-0.4 שניות. אל-גארוז', בהפתעה הגדולה של סידני, איבד עוד זהב אולימפי.

ב-2001-2003 הפקיד אל-גארוז' בבנק את מטילי ליגת הזהב באתלטיקה שלוש פעמים ברציפות, ונשך מדליות מוזהבות באליפות העולם ב-1,500 מ' פעמיים. ב-2003 הוא הרחיב את הרפרטואר, ובאליפות העולם השתתף גם ב-1,500 וגם ב-5,000 מ', תוך שהוא גורף זהב וכסף בהתאמה. התוכנית לאולימפיאדת אתונה 2004 הייתה זהה. 2004 התחילה פושרת יחסית עבורו, אך הוא נותר האיש שהמנצח יצטרך לעבור.

 

גאולה יוונית
לאתונה הגיע אל גארוז' פחות לחוץ. לגאט הקנייתי נראה מועמד ראוי לניצחון. כמו בסידני, הגיע אל-גארוז' לספרינט סיום עם קנייתי צמוד אליו 20 מטרים לקו, אך הפעם הוא החזיק מעמד. 32 מאיות שנייה במצטבר הביאו לאל גארוז' גאולה, תהילה ופעמיים זהב אולימפי. הוא ניצח את לגאט ב-12 מאיות, ואת קניניסה ביקלה ב-20 מאיות ב-5,000 מ'. עם שתי מדליות מוזהבות על צווארו, מחק אל-גארוז' את החרפה ופרש מתחרויות בזירה הבינלאומית.

איפה הם היום
לסעיד אוויטה תואר שני במנהל עסקים ומשמש כפרשן בכיר ברשת הספורט של אל-ג'זירה. שניים מארבעת ילדיו לומדים רפואה. נור-א-דין מורסלי מסייע לתנועה האולימפית ועוסק באיתור אתלטים באלג'יריה. הישאם אל-גארוז', עדיין רק בן 35, זכה בתארי כבוד רבים במרוקו ומחוצה לה, והתמנה לשגריר רצון טוב מטעם יוניסף. 

לפרקים קודמים בסדרה

תמונת שער / Elporfavor