בעולם הריצה כבר ראינו לא מעט הישגים יוצאי דופן. אבל הסיפור הזה לוקח את גבולות הסיבולת האנושית כמה צעדים קדימה. או יותר נכון, כ-10,000 קילומטרים קדימה. האולטרה-מרתוניסט הסיני הואנג ז'נגלונג, הידוע בכינויו "לונג שאו" ואפילו זכה לכינוי "פורסט גאמפ של סין", השלים הישג בלתי נתפס. ריצה של 100 קילומטרים ביום – במשך 100 ימים רצופים. כן, קראתם נכון.
לכתבות נוספות בנושא:
בין האזעקות: שיין בר רצה 24 שעות ברציפות ופרצה גבולות.
בגיל 22 בלבד: לילה מילר הפכה לאישה הראשונה שמסיימת את ה-וייפר 300.
הבארקלי שוב ניצח: אף רץ לא סיים את המרוץ הקשוח שנה שנייה ברציפות.
ז'נגלונג החל את האתגר ב-6 בדצמבר. הוא הסתיים ב-15 במרץ, אז חצה את קו הסיום בעיר פושאן לקול תשואות הקהל. בסך הכול הוא גמא 10,000 קילומטרים. מרחק ששמור בדרך כלל לרוכבי אופניים מקצועיים או למסעות חוצי יבשות. כדי להבין את סדר הגודל: מדובר בכ-2.5 מרתונים בכל יום, ולסיים את הכול עוד לפני ארוחת הערב.
מריצה כתחביב – לשליחות חיים
הדרך לשם לא הייתה מקרית. במהלך מגפת הקורונה, לונג שאו סגר את העסק שלו והחליט להתמסר לחלוטין לריצה. לאחר שכבר השלים בעבר אתגר של ריצה יומית במשך 365 ימים ברחבי סין, הוא חיפש את היעד הבא. כזה שיאתגר לא רק את הגוף, אלא גם את גבולות התפיסה האנושית.
הואנג ז'נגלונג בסיום | צילום: Guinness World Records
בסוף השנה שעברה הוא הציב לעצמו את היעד החדש – ויצא לדרך. תוך שהוא משתף את המסע ברשתות החברתיות. בתחילת הדרך רבים הטילו ספק. היו שטענו שמדובר במשימה בלתי אפשרית, כזו שחורגת מהיכולת הפיזית של האדם. אבל לונג שאו המשיך בשלו.
כל בוקר, בשעה 7:00, בזמן שאנשים פתחו את היום בעבודה או בלימודים, הוא כבר היה על הרגליים. רץ שוב ושוב במסלול סביב נהר דשנג. לא מוותר על אף יום. עם הזמן, הספקנות התחלפה בהערכה. שידורי הלייב היומיים שלו משכו יותר ויותר צופים. ורצים מכל רחבי סין החלו להגיע לפושאן כדי לרוץ לצדו, לעודד ולתמוך.
פורסט גאמפ הסיני אף פעם לא רץ לבד
אולי החלק המרגש ביותר בסיפור הוא העובדה שלונג שאו לא רץ אפילו יום אחד לבד. בהתחלה היו אלה חברים קרובים, אבל ככל שהסיפור התפשט הצטרפו אליו זרים שהפכו לשותפים לדרך. חלקם הגיעו במיוחד מרחוק רק כדי לרוץ כמה קילומטרים לצדו. האתגר הפך מאישי – לקהילתי.
הואנג ז'נגלונג בפעולה | צילום: Guinness World Records
לאחר קבלת האישור הרשמי לשיא מגינס, אמר לונג שאו: "הרבה אנשים אמרו שזה בלתי אפשרי – לרוץ 100 קילומטרים ביום במשך 100 ימים. שזה מעבר ליכולת האנושית. אבל אני שמח שהצלחתי לפרוץ את הגבולות האלה ולהוכיח אחרת"
והוא לא עוצר שם. מבחינתו, ההישג הוא רק אמצעי: "אני מקווה שהמסע שלי ייתן השראה לאנשים, יגרום להם להכיר את עולם הריצה למרחקים ארוכים, לאהוב לרוץ – ולהרוויח מזה". ההישג, אגב, הוכר רשמית על ידי שיאי גינס ויירשם בספר השיאים.
