סטיין דהוולדר מנצח זו השנה השנייה ברציפות את הטור דה פלנדרס. טום בונן חברו לקבוצה עשה זאת בשנים 2005 ו-2006. דהוולדר אלוף בלגיה ומנצח השנה שעברה חורט את שמו ב"היכל התהילה" כאחד מהגדולים ביותר. אייבי גילת מסכם את הטור דה פלנדרס 2009
מאת:אייבי גילת
דהוולדר המנצח התקשה להסתיר את התרגשותו בסיום והקדיש את נצחונו לחברו הטוב לאימונים פרדריק נולף שנפטר בפברואר בטור של קטאר בשנתו. ספורט אופני הכביש הוא ספורט קבוצתי והיום קבלנו עוד הוכחה מכרעת לכך.
קבוצת קוויק סטפ שלטה במרוץ ביד רמה, ולמעשה דהוולדר היה אחד הכלים החשובים של קבוצת קוויק סטפ להצלחה במרוץ. לקבוצת לקוויק סטפ היו 3 קלפים: סילביאן שאבנל שעבד קשה מאוד מקדימה בקב’ הבריחה, טום "טומקה" בונן ספרינטר העל שלווה כצל על ידי פיליפו פוזאטו, ודהוולדר מנצח השנה שעברה. מבחינה טקטית הקבוצה הפגינה עבודת צוות ברמה הגבוהה ביותר.
טום בונן או פיליפו פוזאטו היו ההימורים הגבוהים ביותר לפני המרוץ. בחיי כל אומה ישנם רגעים מכוננים. שבוע הקלאסיקות שמתחיל ביום ראשון ה-5 לאפריל, ממשיך ביום ד’ במרוץ גנט וולווגם ומסתיים ביום ראשון שלאחריו במרוץ פאריס רובא נחשב בבלגיה לאירוע בקנה מידה לאומי. עבור האוהד הבלגי הממוצע זכייה באחת מהקלאסיקות משולה לזכייה בגביע העולמי בכדורגל, ואכן היום בערב בפאבים בבלגיה הבירה תישפך כמים. המתח והלחץ המופעלים על הרוכבים המקומיים לנצח הוא עצום.
הטור דה פלאנדרס או כפי שהוא נקרא בהולנדית Ronde van Vlaanderen (הקפת פלנדריה), הוא מרוץ קלאסי חד יומי של 260 ק"מ, אחד מ-5 ה"מונומנטים".
התפאורה הייתה מושלמת. מזג האוויר היה חמים ובלי רוח. במונחים של ארצות השפלה ואחרי חורף קר במיוחד מדובר באירוע יוצא דופן. לרוב הטור של פלנדרס מתנהל במזג אוויר בלגי טיפוסי: שילוב של ערפל, גשם, קור, רוח, ולעיתים אפילו שלג וקרח שהופכים את המרוץ למלחמת קיום אכזרית של ממש. המאבק באיתני הטבע מביא את הרוכבים הנחות למצבים קיצוניים ומאלצת אותם להיאבק עד אפיסת כוחות.
הטור דה פלאנדרס 2009 נערך זו הפעם ה- 93. הקושי העיקרי במרוץ הקלאסי פרט לאורכו היא העובדה, שרוב המרוץ נעשה באזור הכפרי של פלנדריה שבו הדרכים הן מאוד צרות לדבוקה ענקית המונה קרוב ל- 200 רוכבים. בריחות נסגרות במהירות, הטופוגרפיה הכפרית מכתיבה פניות ושינויי כיוון תכופים, עובדה המחייבת לרכב בטורים דבר המקשה עוד יותר על הרוכבים. הבעיה העיקרית במרוץ הן 16 הגבעות הקצרות שנראות תמימות, אבל הן מגיעות ברובן בשלבים המאוחרים של המרוץ כאשר רגלי הרוכבים כבר עמוסות חומצת חלב לעייפה. חלק מהגבעות בנוי מאבנים משתלבות (PAVE) כמו הדרכים שהרומאים בנו בזמנו, ולהוסיף עוד קושי השיפוע בקטעים מסוימים יכול להיות אכזרי במיוחד (מעל 10%).
רכיבה בתנאים כאלה מחייבת מומחיות וניסיון רב. מדובר אפוא במלחמת הישרדות של ממש כאשר רק הרוכבים החזקים ביותר נשארים בק"מ האחרונים. הגבעות המיתולוגיות מספקות כרגיל את האקשן והדרמה. הרוכבים בוחנים אחד את הרגליים של השני ומי ישבר ראשון? בונן נראה סובל. בעליה לקופנברג פביאן קנצ’לרה שבר את השרשרת. תקלה טכנית במקום שבו הדרך צרה ותלולה ומכוניות הסיוע של הקבוצת אינן יכולות להגיע מבחינתו של קנצ’לרה היה אקורד סיום עצוב למרוץ עבורו.
הרבה מאוד שינוי קצב היו בגבעות. הפייבוריטים סימנו אחד את השני וקשה מאוד לברוח בעליות למרות אימוני האינטרוולים. על הגבעה המיתולוגית ה"מור" הניחה קבוצת קוויק סטפ הבלגית את מהלך המכריע של המרוץ השח מט. דהוולדר ברח מהקבוצת שהיה בה ממש כמו בשנה שעברה ואת ה-17 ק"מ האחרונים הוא עשה כמרוץ נגד שעון ממש לבדו. מאחור שאבנל לא עזר לקווינזיאטו האיטלקי ולואן הקה בלגי בכלל למרות מחאותיו של האיטלקי. ממש בסוף התנהל ספרינט פיניש המוני של כ-35 רוכבים אחרי 260 ק"מ. היינריך האוסלר הגרמני מגיע שני פעם שנייה ברציפות בקלאסיקה שבוע אחרי מילאן סן רמו והופך לכוח שיש להתחשב בו. שלישי מגיע פיליפ ז’ילבר הבלגי ומציל במעט את כבודה האבוד של קבוצת סילנס לוטו שלא זכתה עדין השנה באף מרוץ.
הקצב השנה היה מטורף אולי בשל מזג האוויר הנוח. לגמוא 260 ק"מ כולל הגבעות האימתניות ב-6 שעות זה ממש לא אנושי. הסיום של המרוץ הקדים את סוף השידור המשוער ברשתות הטלוויזיה בקרוב לשעה!
התוצאות הסופיות:
1) סטיין דהוולדר (בלגיה) קוויק סטפ.
2) היינריך האוסלר (גרמניה) סרבלו טסט טים.
3) פיליפ ג’ילבר (בלגיה) סילנס-לוטו.
4) פיליפו פוזאטו (איטליה) טים קאטושה.
5) מרטין מאסקאנט (הולנד) גרמין-סליפסטרים.
בעוד עולם האופניים עסוק בשאלה מי ינצח את הקלאסיקות החד יומיות השבוע, לאנס ארמסטרונג שהיה אמור להתמודד בטור דה פלנדרס כבר רוכב על האופניים מחוץ לבית. לאנס ארמסטרונג הוא פשוט אדם מדהים. 10 ימים אחרי הניתוח המורכב שעבר לאיחוי עצם הבריח בתאונה שעבר בטור קסטילה א לאון האיש חוזר לרכב ומתכונן לג’ירו ד’איטליה כאשר זמן ההחלמה המשוער של אדם רגיל הוא קרוב לחודשיים.
מעבר לפינה ממש בשבוע הבא, מחכה מלכת הקלאסיקות פאריס רובא. בשנה שעברה סטיין דהוולדר ניצח את הטור של פלנדריה וטום בונן את פאריס רובא ה"גיהינום של הצפון". האם זהו תסריט שחוזר על עצמו?. בינתיים העונה מלאה בעניין, דרמה ואקשן. יש למה לחכות…
