"בכל לילה אני וגדי היינו מכינים לאכול ויושבים לדבר קצת על העבר ועל העתיד. בשביל גדי, הלילות באיטליה היו קרים. זה הצחיק אותי מאוד ובשביל לעזור לו אמרתי לו שבכל פעם שקר לו, הוא יכול לחשוב עליי." ג'ינג'י ממשיך את המסע לו מאיטליה ליוון הפעם עם חבר קרוב
מאת:רועי ג'ינג'י סדן
רומא, מה כבר אוכל לספר עליה שאנשים עדיין לא יודעים. רומא היא העיר היפה ביותר שראיתי מעודי (בינתיים). הייתי יוצא לרכיבות לילה בעיר ובכל כיכר שעברתי, נעתקה נשמתי מחדש מהסגנון והיופי שלה. אני יוכל לומר שהיא רומנטית מדי לטעמי ובזמן הזה של חיי, אך בכל זאת, רומא הייתה עיר מדהימה להיות בה.
ברומא התארחתי אצל חבר הילדות שלי נאור ובת זוגו ליאת הלומדים כאן רפואה והם כבר בשנה החמישית ללימודים. אני מקווה שבשנה הבאה הם כבר יתחתנו ויחלו את מצוות הפרו ורבו. יחד איתם ראיתי מקומות חדשים ויפים וגם כמובן שמחתי לבלות איתם את חג הפסח, ממש כמו עם משפחה חמה ומצחיקה. הרגשה של משפחה תמיד מחממת ונעימה יותר אם מרגישים אותה רחוק מהבית. את נאור לא ראיתי כמעט שלוש שנים ובתקופה זו עברו על שנינו הרבה אירועים. ההלם הראשוני מהפגישה המחודשת עבר די מהר והכול חוזר למה שהיה פעם. אותם הבדיחות, אותם התחושות, אותה הקרבה שהייתה בתיכון ובקבוצת הכדורסל.
כשחבר מצטרף למסע
אחרי חמישה ימים ברומא, נפגשתי עם גדי, חבר מהצבא. הוא הגיע כדי להצטרף אליי לרכיבה לזמן מה. בדרך כלל כשאני צריך לרכב מהר ולעמוד בלוח זמנים, אני לא כל כך פתוח אל אחרים שמבקשים להצטרף ולרכב עמי אבל גדי ואני, זה סיפור שהולך הרבה אחורה, לכן החלטתי לתת לו הזדמנות ולראות מה יהיה. לפני שגדי הגיע לאיטליה, בקשתי ממנו להתכונן לרכיבה אבל נראה שהוא היה צריך להתכונן יותר. בכל אופן, שמחתי שהוא הגיע והצליח ליהנות מהרכיבה שלנו. בשבילי תמיד נחמד לרכב עם חבר טוב ולהיזכר ביחד ברגעים המיוחדים שהיו לנו מימיי הצבא. גדי רק השתחרר לא מזמן אחרי שירות של 9 שנים, מה שעשה אותו מאוד 'טרי' בעולם האמיתי. יחד עם השחרור והרכיבה ביחד הוא ניסה לשכוח קצת את ימי הצבא ולהרגיש אך זה להיות באיטליה ולהביט במקומות היפים, לפגוש אנשים חמים ולחוות רגעים מיוחדים. את הלילות העברנו יחד בהקמת מחנה בטבע ובלינה בבתים נטושים.
בימים הראשונים ניסיתי להיות עדין עם גדי אבל אחרי מעט זמן הוא התחיל להבין מה באמת קורה במסע. מאוד שמחתי שהוא סיפר לי, אחרי יום ארוך מאוד של רכיבה, "ג'ינג'י, להגיד לך את האמת, חשבתי שזה יהיה שונה אבל אני נהנה מכל דקה שאני על הכביש רוכב". גדי הסביר לי שהוא חשב שאנחנו הולכים לרכוב למשך חצי יום ולאחר מכן להסתובב קצת במקומות שהגענו אליהם ולהיות למשך חצי יום תיירים. הוא לא תיאר לעצמו שאנחנו נרכב מזריחת השמש ועד לשקיעתה. הסברתי לו שאנחנו לא בטיול אלא במסע והוא הצליח להבין מהר מאוד את השוני והמשמעות שעומדת מאחורי זה. בשביל רוכב מתחיל, גדי רכב טוב מאוד. לא היו לנו הרבה בעיות ברכיבה והצלחנו ליהנות מהכבישים והדרכים הטובות של דרום איטליה.
גם לי לקח קצת זמן להתרגל לרכב עם מישהו אחר. אני יותר "זאב בודד" ורגיל לטפל רק בעצמי אבל עכשיו היינו כבר שניים וזה שונה אבל זה גם הרגיש לי בסדר. לא הרגשתי כמו שמרטף של גדי וגם לא הרגשתי שאני מעמיד אותו במצבי קיצון שהוא לא יכול לעמוד בהם. יום אחד רכבנו, גדי ואני, בדרך ראשית והופתענו לראות שהתרחשה מפולת ושהדרך שלפנינו סגורה. היינו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא, איך אפשר לעבור. בעזרת המפה שלי הצלחנו למצוא נתיב אחר, לחצות כמה נהרות קטנים בדרך ובסופו של דבר הגענו לצד השני ולעבור את המחסום.
בכל לילה אני וגדי היינו מכינים לאכול ויושבים לדבר קצת על העבר ועל העתיד. בשביל גדי, הלילות באיטליה היו קרים. זה הצחיק אותי מאוד ובשביל לעזור לו אמרתי לו שבכל פעם שקר לו, הוא יכול לחשוב עליי.
המשכנו לרכוב יחדיו וחצינו את איטליה מהמערב אל החוף המזרחי, אל עבר העיר בארי אשר ממנה לקחתי מעבורת על עבר יוון. בשביל גדי ובשבילי היו, כמעט לרוב, דרכים שטוחות באיטליה אבל עכשיו הגיע הזמן שלי לעבור את הטיפוסים האחרונים באירופה ולרכב אל תוך הרי יוון, מדינה שכולם אוהבים בה את הבשר ואת המוזיקה.
אוהב את כולכם,
רועי, ג'ינג'י, סדן.
איגומינטסה.
יוון.
אירופה.
העולם.
