כבר ראינו את השדה הגברי נלחם, ועכשיו הזמן שבו הנשים במרכז. מחר (שבת), באי הגדול של הוואי, על חופה של קיילואה-קונה, מתרחש הקסם – אליפות העולם לנשים באיש ברזל לשנת 2025.
לכתבות נוספות בנושא:
התוצאה ה-3 בהיסטוריה של ישראל: ירדן ברק ירד מ-9 שעות במרחק איש ברזל
אשת הברזל בת ה-81 נכנסת להיכל התהילה
היסטוריה בניס: שליטה נורווגית על הפודיום באליפות העולם באיש ברזל
נכון לכרגע, זו השנה האחרונה שבה הנשים יזנקו בתחרות נפרדת, וזה הזמן לתת את הספוט למין החזק באמת. מי שמכיר את קונה יודע – זה לא עוד מרוץ, זו אווירה שנכנסת לנשמה. הרוחות, החום, הים, והעובדה שהכול קורה באותו אי שבו נכתבו עשרות סיפורי גבורה -כל אלו גורמים ללב קצת לרטוט בכל שנה מחדש.
השדה בקונה 2025 הוא מהחזקים ביותר שראינו. כמעט 60 מתחרות מקצועיות עומדות על קו הזינוק. גם הפרס הכספי גדל – 375,000 דולר בסך הכול, עם 125,000 דולר למנצחת. אבל הכסף הוא רק פרט שולי. מה שבאמת חשוב הוא היוקרה. השדה השנה כולל שמות מהשורה הראשונה. אלו לא מתחרות שהגיעו “סתם כדי להשתתף”. אלא נשים שבאו לתת בראש!
המתמודדות הבולטות
לורה פיליפ (גרמניה): האלופה המכהנת מגיעה לקונה כשהיא בלתי מנוצחת השנה. אחרי הניצחון המרשים בהמבורג, היא חוזרת לזירת אליפות העולם בכדי לנסות להגן על התואר מהשנה שעברה. פיליפ ידועה בעיקר בזכות הריצה שלה, שיכולה לעשות המון בלאגן במרתון.
קאט מת’יוז (בריטניה): מובילה כרגע את דירוג ה-Pro Series של חברת איירונמן, עם שלושה ניצחונות בעונה, ומגיעה לקונה עם ביטחון שקט של מי שכבר הוכיחה את עצמה במקצה הארוך.
לוסי צ’ארלס-ברקלי (בריטניה): חוזרת השנה לקונה אחרי פציעה ממושכת, ונראית רעבה מתמיד. האלופה האחרונה מקונה לפני שנתיים (ואהובתי הנצחית) מגיעה אחרי ניצחונות בלנזרוטה וב-70.3 איגלמן. היא מראה שוב שהיא נמצאת במיטבה ו"מוכנה לריב". לוסי ידועה בשחייה החזקה שלה והשאלה היא האם תצליח לשמור על היתרון הזה עד הסוף.
אם הרגליים יחזיקו בריצה, היא בהחלט יכולה להחזיר לעצמה את הכתר.
צ’לסי סודארו (ארצות הברית): אלופת קונה לשעבר, שמבינה היטב מה המשמעות של לעמוד על הפודיום באי. היא אמנם לא תמיד יציבה לאורך עונה שלמה, אבל ביום נתון אי אפשר להתעלם ממנה.
שמות נוספים שכדאי לשים לב אליהן
ג’קי הרינג (ארה"ב): ניצחה העונה באיירונמן קיירנס ומגיעה עם מומנטום.
אן ריישמן (גרמניה): אלופת דרום אפריקה, שידועה בכך שהיא תמיד יודעת להפתיע כשלא מצפים ממנה.
מרתה סאנצ’ס (ספרד): מייצגת את הדור החדש של הטריאתלטיות הספרדיות, שילוב של נחישות וכוח.
לורה ינסן (גרמניה) ולוטה וילמס (הולנד): משלימות רשימה כמעט אירופית לגמרי של מועמדות לצמרת.
למה לצפות?
השחייה (3.8 ק"מ) צפויה להיות מהירה עם גלים נמוכים יחסית, אבל זרמים תת-ימיים שיכולים לבלבל גם את המנוסות ביותר. על האופניים (180 ק"מ), כרגיל, מחכה לנו קרב מוחות. מי שתדע לשמור כוח לשעתיים האחרונות, תוכל לעקוף המון מתחרות. הריצה (42.2 ק"מ) זה כבר סיפור אחר. היא מתחילה בשקט, אבל מהר מאוד הופכת למלחמה, ושם תוכרע סופית המנצחת שלנו.
אם הייתי צריך להמר, הייתי שם את הכסף על שלישייה של פיליפ, מת'יוז וצ’ארלס-ברקלי (לא בהכרח בסדר הזה). אבל בקונה, כמו בקונה, הכול יכול לקרות.
ובנימה אישית
קונה תמיד מזכירה לי למה אני אוהב את הספורט הזה. זה המקום שבו הכול "מתפשט" לרגע אחד של אמת. אין תירוצים, אין תכניות גיבוי, רק אתה (או את) והמסלול. אני חושב על המתחרות האלה, עומדות בשקט לפני הזינוק, כל אחת עם הסיפור שלה, עם הפחדים הקטנים שאף אחד לא רואה. ואז האקדח נורה והכל נעלם. יש משהו כמעט רוחני בקונה. השקט של הים, הקצב של הצעדים, הקולות של הקהל. זה המקום שבו מגלים מי את האלופות והאלופים האמיתיים.


















