ג'ירו ד'איטליה, קטע 5: ארייטה ניצח מתוך הכאוס והגשם, אולאליו בוורודה

הגשם והכבישים החלקים יצרו קטע כאוטי, עם שלל החלקות ומהפך כולל בדירוג הכללי. ארייטה נפל פעמיים וטעה בדרך, אך הצליח לחזור בקאמבק הירואי לניצחון שני רצוף עבור UAE. אולאליו סיים שני, אך מוביל בדירוג הכללי
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
איגור ארייטה
איגור ארייטה לא מאמין בסיום | צילום: Sprint Cycling

אחרי ארבעה ימים שכבר הספיקו להזכיר לנו למה הג'ירו ד'איטליה הוא הגרנד טור הכי לא צפוי בלוח השנה, קיבלנו היום (רביעי) את השלב החמישי. זה היה בדיוק מסוג הימים שנראים על הנייר כמו בריחה. אך בפועל הוא הפך ליום שבו כולם רק מנסים להבין מי עדיין על האופניים, מי החליף אופניים, מי איבד את החולצה, ומי לעזאזל פנה לכיוון הלא נכון שני קילומטרים לסיום (רמז: קוראים לו ארייטה והוא זה שחגג בסיום).

לכתבות נוספות בנושא:
המדע שמאחורי הפדלים: המדריך לתזונת ספורט ותוספים ברכיבה על אופניים.
הטור של הונגריה יוצא לדרך עם שלושה רוכבים ישראלים במוקד.
אבל בעולם האופניים: תמיר אשל, מאמן נבחרת ישראל לשעבר, הלך לעולמו.

תוואי הקטע

הקטע החמישי לקח את הרוכבים ל-203 קילומטרים מפראיה א-מארה לפוטנצה. הקטע לא באמת הציע יותר מדי רגעים שטוחים. והסיום? קשה ומתעתע אחרי המונטניה גרנדה די ויג'אנו. טיפוס של 6.6 ק"מ בשיפוע ממוצע של 9.1%. בקיצור, יום שתפור על בריחה חזקה, על עצבים רטובים, ועל איזו הפתעה שתפיל את הלסת. ואכן, קיבלנו את כל החבילה.

מהלך הקטע

כבר מתחילת היום היה ברור שהפלוטון לא הגיע לטיול. הגשם ירד, הכביש הבריק בצורה הלא טובה של המילה, וההתקפות התחילו כמעט מהרגע שהדגל ירד. הבריחה של היום הייתה חבורה רצינית שכללה בין היתר את אפונסו אולאליו, איגור ארייטה, איינר רוביו, בן טרנר, ויקטור קמפנארטס, ג'ונתן נרבאז, כריסטיאן סקארוני, תומאס סילבה ועוד כמה שמות שבהחלט יודעים לרכוב מהר גם כשהכביש מחליט להיות מגרש החלקה. בהמשך הצטרף גם דארן ראפרטי, והבריחה הפכה לגוף מספיק חזק כדי שהפלוטון מאחור יתחיל לחשוב פעמיים אם בכלל שווה לו לרדוף עד הסוף.

בזמן שהבריחה פתחה פער, מאחור החלו הקבוצות של חבורת ה-GC לנסות לשמור על סדר. לידל-טרק עם ג'וליו צ׳יקונה בחולצה הוורודה הבינו די מהר שזה לא יום שאפשר פשוט לנהל בשקט. רד בול העלו קצב באזור ה-70 קילומטרים לסיום, הפלוטון התחיל להתכווץ, והקבוצה הקדמית של המובילים כבר לא נראתה כמו דבוקה רגועה אלא כמו חבורה עצבנית שמבינה שהחולצה הוורודה מתחילה להחליק לה מהכתפיים. תרתי משמע.

הכאוס במיטבו

ואז הגיע החלק שהפך את היום הזה משלב מעניין לשלב של ג'ירו אמיתי. במונטניה גרנדה די ויג'אנו, כשכולם כבר ידעו שהבריחה לא הולכת להתפרק מעצמה, ארייטה החליט להדליק מנועים. הרוכב של UAE, שכבר איבד במרוץ הזה שלושה חברי קבוצה משמעותיים אחרי ההתרסקות הקשה בשלב השני, לא חיכה לאף אחד. הוא יצא קדימה, אולאליו מבחריין-ויקטוריוס נדבק אליו, והשניים התחילו להפוך את היום הזה לדו-קרב על השלב ועל החולצה הוורודה.

בנקודה הזו כבר היה ברור שצ'יקונה בצרות. לא כי הוא התפרק, אלא כי הפער מקדימה פשוט גדל לממדים שאי אפשר היה להתעלם מהם. ארייטה ואולאליו חצו את פסגת הטיפוס יחד, הרודפים היו כ-40 שניות מאחור, והפלוטון כבר היה באזור שתי הדקות. משם, כשמוסיפים את הכבישים הרטובים, הירידות הטכניות והעצבים והעייפות של סוף שלב, כל מה שנשאר היה לחכות לטעות הראשונה. והיא הגיעה.

בערך 14 קילומטרים לסיום, ארייטה מוצא את עצמו על הרצפה. לא בדיוק הדבר שאתה רוצה בעיצומו של ניסיון לנצח שלב בג'ירו. הוא החליף אופניים, חזר לרכוב, וניסה לאסוף מחדש את הרגליים, את הראש, ואת הסיכוי לניצחון. כמה קילומטרים אחר כך, אולאליו מחליק גם הוא. שניהם מדממים. שניהם חבולים. ושניהם ממשיכים. למה? כי זה הג'ירו, וכי לפעמים ההבדל בין סיפור יפה לבין סיפור ענק הוא פשוט לא לעצור.

סיום מהסרטים לארייטה

אולאליו, שכבר ראה מול העיניים גם ניצחון בשלב וגם חולצה ורודה, המשיך קדימה. ארייטה מאחור ניסה לסגור. ואז, כי כנראה ששלב 5 החליט שלא הספיק לו כאוס אחד, ארייטה מפספס וטועה בכיוון סביב שני קילומטרים לסיום. לרגע זה נראה כאילו הסיפור נגמר. אולאליו מקדימה, החולצה הוורודה בדרך אליו, אולי גם הניצחון. אבל לארייטה היו תכניות אחרות.

קילומטר אחרון. אולאליו עדיין מוביל. אך ארייטה חוזר. הפער קטן. 500 מטרים. עדיין יש סיכוי. 200 מטרים. זה כבר נראה מסוכן. וב-100 המטרים האחרונים ארייטה מגיע, עובר, וחוצה את הקו ראשון מול אולאליו החבול והמותש. ניצחון ענק, דרמטי, לא פשוט. כזה שמוכיח לכולנו שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר.

ארייטה ניצח בזמן של 5:07:51 שעות. שתי שניות לפני אולאליו. גיירמו תומאס סילבה סיים שלישי 51 שניות מאחור. לורנצו מילזי רביעי, כריסטיאן סקארוני חמישי, והפלוטון המרכזי של המובילים מגיע הרבה אחרי. יום שבו הדירוג הכללי קיבל ניעור רציני מאוד.

היסטוריה קבוצתית ומשפחתית

זו גם נקודה היסטורית גדולה עבור בחריין-ויקטוריוס. אולאליו אמנם פספס את הניצחון בשלב, אבל הוא לוקח את החולצה הוורודה. וזו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הקבוצה שבה רוכב שלה ילבש את הוורוד בג'ירו. לא רע בשביל יום שבו אתה מתרסק, מדמם, מפסיד את השלב בשתי שניות, ועדיין יוצא ממנו כמוביל המרוץ. קצת כואב, אבל יש דרכים גרועות יותר לסיים יום עבודה.

גם מבחינת ארייטה מדובר ברגע עצום. זהו הניצחון המקצועני השני בלבד שלו, הניצחון הראשון שלו בגרנד טור, והניצחון הראשון שלו בדרג הוורלד טור. תיקון קטן ומחויב לגבי הסיפור המשפחתי. אביו, חוסה לואיס ארייטה, היה גם הוא רוכב מקצועני ואפילו ניצח שלב בוולטה אספניה 2006 (בשלב 19). אף בג'ירו, מעולם לא הצליח לסיים בטופ. שושלת משפחתית יפה מאוד של ניצחונות על במה גדולה.

בגזרת ה-GC, אפונסו אולאליו מוביל כעת את המרוץ עם 21:27:43 שעות, כאשר ארייטה עצמו קופץ למקום השני, 2:51 דקות מאחור. סקארוני שלישי, אנדראה ראקאני רביעי, יוהנס קולסט חמישי, וצ'יקונה יורד למקום השישי, 6:12 דקות מהמוביל החדש. וינגגור, למי ששאל, במקום ה-15 מעט לאחר מכן. כלומר, תוך יום אחד עברנו ממרוץ שנראה עדיין יחסית מסודר, למרוץ שבו החולצה הוורודה נמצאת על כתפיים חדשות, הבריחה עשתה מהפכה, והפלןטון קיבל תזכורת כואבת לכך שבג׳ירו אין דבר כזה "יום ביניים".

מתכוננים לקטע 6

מחר הרוכבים ממשיכים לקטע השישי מפסטום לנאפולי. על הנייר זה אמור להיות יום רגוע יותר, כזה שמחזיר את הספרינטרים והקבוצות שלהם למרכז הבמה. אבל אחרי מה שראינו היום, המילה "רגוע" בג'ירו צריכה להגיע עם כוכבית גדולה מאוד. הכבישים, מזג האוויר, העצבים והעובדה שהפלוטון כבר קיבל מכה בדירוג הכללי יכולים להפוך גם יום שנראה פשוט לעוד יום שבו מישהו משלם ביוקר.

חמשת הראשונים בקטע החמישי:

1. איגור ארייטה (UAE Team Emirates-XRG) – 5:07:51
2. אפונסו אולאליו (Bahrain Victorious) + 0:02
3. גיירמו תומאס סילבה (XDS Astana) + 0:51
4. לורנצו מילזי (Movistar) + 1:29
5. כריסטיאן סקארוני (XDS Astana) + 1:30

הדירוג הכללי אחרי הקטע החמישי:

1. אפונסו אולאליו (Bahrain Victorious) – 21:27:43
2. איגור ארייטה (UAE Team Emirates-XRG) + 2:51 דקות
3. כריסטיאן סקארוני (XDS Astana) + 3:34 דקות
4. אנדראה ראקאני נוביירו (Soudal Quick-Step) + 3:39 דקות
5. יוהנס קולסט (Uno-X Mobility) + 5:17

לובשי החולצות בג'ירו לאחר קטע 5:

החולצה הוורודה (המוביל בדירוג הכללי) – אפונסו אולאליו (פורטוגל, Bahrain Victorious).
חולצת הצ'יקלמינו (הספרינטר המוביל בדירוג) – פול מאנייה (צרפת, Soudal Quick-Step).
חולצה כחולה (המטפס המוביל בדירוג הרים) – דייגו סביליה (ספרד, Polti VisitMalta).
החולצה הלבנה (הרוכב הצעיר המוביל) – אפונסו אולאליו (פורטוגל, Bahrain Victorious).



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"החיים קצרים, הטור דה פראנס ארוך", ז'אק אנקטיל, שזכה 5 פעמים בטור, עם קצת פרופורציות




הטוויטר שלנו